גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האג'נדה שולטת

מה היתה טקטיקת ההתגוננות של דירקטוריון סקופוס בקרב מול אופטיבייס, ואילו שאלות היא מעוררת

בשבוע שעבר הסתיים אחד מקרבות השליטה המרתקים במשק הישראלי, בין חברת אופטיבייס לבין הנהלת חברת סקופוס, שתיהן חברות ישראליות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק. לאחר שהדירקטוריון של סקופוס דחה את הצעתה של אופטיבייס לרכישת החברה, ניסתה אופטיבייס להביא להחלפת הדירקטוריון על-ידי הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות של סקופוס.

על אף שאופטיבייס מחזיקה יותר משליש ממניות סקופוס, מלכתחילה היה ברור שאופטיבייס נלחמת במעלה ההר, ושסיכוייה של אופטיבייס להביא לשינוי בדירקטוריון של סקופוס אינם גבוהים. הקושי המרכזי של אופטיבייס נבע מכך, שהתקנון של סקופוס כלל הוראה שלפיה ניתן כל שנה להחליף רק שליש מהדירקטוריון. כמו כן, קבע התקנון שהוראה זו שלו משוריינת, וניתן לשנותה רק ברוב של 75%. לכן, כדי להצליח, היה על אופטיבייס לגייס תמיכה של 75% מבעלי המניות של סקופוס.

ואכן, למרות שה-ISS, ארגון המשקיעים המוסדיים האמריקני, המליץ לבעלי המניות של סקופוס לתמוך בשינוי התקנון, אופטיבייס לא הצליחה לגייס את הרוב הדרוש (75%) לשינוי זה. ברשימה שפרסמנו החודש, פרופ' שרון חנס ואני, עסקנו במספר סוגיות שקרב שליטה מעניין זה מעורר. ברשימה זו, אסב את תשומת הלב הקוראים לטקטיקת ההתגוננות של הדירקטוריון של סקופוס, ולשאלות הרחבות שהיא מעוררת.

כאמצעי להתגוננות מפני הצעתה של אופטיבייס, הציע דירקטוריון סקופוס הצעת פשרה, שלפיה תבוטל ההוראה המשוריינת בתקנון רק החל מהאסיפה הכללית הבאה. במכתב ששלחה לבעלי המניות שלה הסבירה הנהלתה שהיא מכירה ביתרון שעשוי לצמוח לחברה מכך שבעלי מניותיה יהיה חופשיים להחליף את הדירקטוריון כולו. יחד עם זאת, מכיוון שברקע ההחלפה שמציעה אופטיבייס עומד ניסיונה לבצע עסקת מיזוג עם החברה, סבור הדירקטוריון שעדיף לדחות את ההצבעה על החלפת הדירקטוריון עד לתחילת שנת 2009.

דחייה זו תאפשר לדירקטוריון הקיים של סקופוס לחפש אלטרנטיבות להצעת המיזוג של אופטיבייס, ותמנע מצב שבו מיזוג זה מבוצע כאשר הדירקטוריון של סקופוס מורכב מחברים המשרתים את האינטרס של אופטיבייס.

העוצמה של השולט באג'נדה

אנו רגילים להניח, שככל שבפני אדם ניצבות יותר אפשרויות כך מצבו משתפר. לכן, נטייתנו הטבעית היא להניח שהעובדה שהנהלת החברה הציבה לבעלי המניות אלטרנטיבה לשינוי התקנון, בנוסף על הצעת אופטיבייס, יכולה רק לשפר את מצבם של בעלי המניות. אך מתברר, שמה שנכון לגבי קבלת החלטות של אדם בודד, אינו נכון לגבי מנגנון קבלת ההחלטות של קולקטיב.

כפי שנראה מיד, הצבת אפשרות נוספת על סדר היום של האסיפה הכללית, עלולה דווקא לסכל את רצונם של בעלי המניות. כך למשל, הניחו מצב היפותטי שבו 80% מבעלי המניות תומכים בתיקון התקנון: 40% תומכים בתיקון מיידי, ו-40% בתיקון שייכנס לתוקף רק בעוד שנה, אך כל ה-80% מעדיפים את השינוי (מיידי או נדחה) על פני המצב הקיים. במקרה כזה, אילו היתה מונחת רק הצעה אחת על סדר היום, ולא משנה איזו, היתה הצעה זו זוכה בתמיכה של 80% מבעלי המניות. אך במקרה בו שתיהן מונחות בפני באסיפה הכללית, על אף ש-80% מעוניינים בשינוי, אף אחת מההצעות לשינוי אינה זוכה לתמיכה הנדרשת, והמצב הקיים, שבו מעוניינת ההנהלה, נשאר על כנו. וכך, על-ידי הוספת אלטרנטיבה, מצליחה ההנהלה לגרום לאסיפה הכללית לאמץ את העמדה המועדפת על ההנהלה, ולדחות את האלטרנטיבה שבה מעוניינים 80% מבעלי המניות.

איננו יודעים אם זו אכן הייתה מטרת דירקטוריון סקופוס, וגם לא אם אלו באמת היו ההעדפות של בעלי המניות של סקופוס. דוגמה היפותטית זו לא באה לומר דבר בגנות הנהלתה, אלא ללמד על תופעה כללית יותר: בכל חברה, כל אימת שבעלי מניות מציעים לאמץ החלטה א' אשר אינה נושאת חן בעיני ההנהלה, יכולה ההנהלה להעלות על סדר היום הצעה מתחרה A, השונה מא' אך במקצת, וכך לפצל את הקולות התומכים במהלך האופוזיציוני ולהבטיח את שמירת הסטטוס-קוו.

על תופעה כללית זו הצביע לפני יותר מ-50 שנה חתן פרס נובל Kenneth Arrow. כפי שהראה Arrow, מי ששולט על האג'נדה במערכת הבחירות, ויכול להוסיף אלטרנטיבות, או לקבוע את סדר ההצבעה על האלטרנטיבות השונות, יכול להכתיב גם את התוצאה הסופית של ההצבעה. וכך, על אף שהבחירות נחזות להיות דמוקרטיות, מעשית, למי ששולט באג'נדה יש כוח דיקטטורי. ואם מישהו סבר שניתן לתכנן שיטת בחירות דמוקרטית המונעת את הכוח השרירותי של הדיקטטור, בא Arrow והוכיח באופן מתמטי שלא ניתן ליצור שיטה דמוקרטית כזו.

התמודדות עם הכשל הדמוקרטי

למרות "ההבטחה" של Arrow, שלא ניתן להמציא שיטה אידיאלית, ניתן לייצר שיטה המפחיתה את עוצמת הכשלים. ואכן, בחוקות של מדינות דמוקרטיות ובחוקי חברות במדינות שונות, ניתן למצוא ניסיון (מוצלח יותר או פחות) להפחית את עוצמתם של כשלים אינהרנטיים אלו בשיטה הבחירות. בחוק החברות הישראלי, לעומת זאת, אין התמודדות ממשית עם הבעייתיות הנובעת מכך שהנהלת החברה שולטת באג'נדה.

ייתכן, שהסיבה לכך שהמחוקק הישראלי נמנע מהעמקה בנושא זה נבעה מכך שכמעט כל החברות הציבוריות בישראל נשלטות על-ידי בעל שליטה אחד, והוא מהווה דיקטטור שבמילא יכול להכתיב את תוצאת ההצבעה באסיפה, ולא היה טעם ביצירת הסדר מיוחד עבור "עופות נדירים" כמו סקופוס, שבהן השליטה מבוזרת.

מצד שני, על אף המבנה המרוכז של השליטה בחברות הציבוריות בישראל, בתחומים אחרים, כמו בהצעת רכש מיוחדת למשל, קבע המחוקק הסדרים המתאימים רק לחברות עם שליטה מבוזרת כזו, ויהיו שיטענו שגם אם מדובר במספר קטן של חברות רצוי עבור חברות אלו לקבוע הסדר המצר את חופש הפעולה של הנהלת החברה בקביעת האג'נדה, או אולי אף להסמיך בחברות אלו גורם "אובייקטיבי" יותר לקבוע את סדר היום.

מצד שלישי, ניתן לטעון גם, שדווקא בחברות עם ביזור שליטה כזה, השליטה של ההנהלה באג'נדה היא חיונית על מנת למנוע כאוס בחברה.

בכל מקרה, במיוחד בעקבות המסקנה של Arrow, שאין לכישלון הזה פתרון אידיאלי, חשוב לכל השחקנים בשוק (הנהלה, אופוזיציה, רגולטור) להבין את היתרונות ששליטה זו באג'נדה מקנה, ולנסות לנצל יתרון זה או לפעול כנגדו באופן מיטבי.

* הכותב הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ–60% מניות ו–40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 — גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב–25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים שהגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי