גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגביהים את הרף

תיקון בחוק החברות מציע להעלות את הרוב הנדרש לאישור עסקאות חריגות בניגוד-עניינים משליש לחצי

עסקאות ופעולות בניגוד-עניינים שבהם החברה הציבורית פועלת מול בעל השליטה שלה או צד אחר הקשור אליו, עשויות להיות פעולות ועסקאות מועילות ביותר ואף חיוניות לחברה. האתגר של דיני החברות והממשל התאגידי הוא לאפשר את ביצוען של עסקאות ופעולות מועילות אלו, תוך התגברות על צל ניגוד-העניינים המלווה אותן. הצורך לקיים הליך של בקרה על פעולות ועסקאות אלו ברור, והוא נובע מהחשש שבעל השליטה או מנהלי החברה יטו את משאביה לעבר בעל השליטה, במסווה של עסקה לטובת החברה.

העדר בקרות מתאימות עלול להוביל לקריסה בשוק ההון, והמקרה של ההפרטה ההמונית של חברות במדינות הקומוניסטיות לשעבר היא דוגמה לבעיה זו. במדינות אלו היו חברות ציבוריות אשר מחיר השוק שלהן לא עלה על אחוזים בודדים משווי השוק של חברות דומות להן במערב. בין היתר, היו בהן חברות עם מאגרי נפט אדירים בעלי שווי מוכח, שנסחרו בבורסה במחירים מגוחכים, שכן בעלי המניות מן הציבור ידעו שאין להם סיכוי לזכות אלא בחלק זעיר מהעושר האדיר שמצא דרכו בדרך-לא-דרך לידי בעלי השליטה. יתר על כן, יש להניח כי ברוב המדינות שבהן אין שוק הון ציבורי, הוא אינו נוצר בשל החשש של ציבור המשקיעים הפוטנציאלי שהוא לא יזכה לתשואה ראויה גם אם החברות שבהם הוא ישקיע יפרחו וישגשגו.

מדרג של אישורים

ישראל אמנם רחוקה מנקודה זו, אולם מחקרים ישראליים ובינלאומיים מלמדים שיש מקום לשיפורים גם אצלנו, וזאת במטרה לסנן את הפעולות והעסקאות המועילות לחברה מאלו שתנאיהם מיטיבים עם בעלי השליטה יתר על המידה, על-חשבון בעלי המניות מן הציבור ומהמיעוט. במטרה לתרום למהלך זה, כתבנו פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית ואני, מאמר אקדמי שמטרתו להתוות כללים ראויים לחברות בניהול משא-ומתן בדרך לעסקאות בניגוד-עניינים - תחום שהחוק שותק לגביו - להבדיל מעצם הליך אישור העסקה.

בנוסף, עסקנו במשקל שעל בית המשפט ליחס למשא-ומתן ראוי, שנוהל במטרה להגשים עסקה בניגוד-עניינים. הצענו לבית המשפט ליחס לעסקה כזו חזקת תקינות, שתעודד את החברות לעמוד באמות המידה הרצויות, וזאת ברוח הפסיקה בחו"ל. במהלך כתיבת המאמר, החל דיון ציבורי בהצעת תיקון מספר 10 לחוק החברות, הכולל שינויים מסוימים בכללי אישור עסקאות בניגוד-עניינים. שינוי מרכזי שהוצע הוא העלאת הרוב הנדרש מקרב המיעוט לאישור עסקאות חריגות בניגוד-עניינים.

ההסדר הקיים בחוק החברות קובע מדרג של אישורים לעסקאות בניגוד-עניינים שבהן מעורב בעל השליטה בחברה הציבורית, וזאת בהתאם לגורליות העסקה לחברה ולמידת חריגותה. כאשר מדובר בעסקה חריגה או פעולה מהותית לחברה, דורש החוק כי העסקה תאושר בוועדת הביקורת של החברה, אחריה בדירקטוריון, ולבסוף תובא גם לאישור בעלי המניות מן המיעוט, שאין להם עניין אישי באישור הפעולה. בפרט, דורש כיום החוק, כי שליש (במונחי כוח הצבעה) מאותם בעלי מניות שאין להם עניין אישי, יאשרו את העסקה.

תיקון מספר 10 לחוק החברות מציע להעלות את שיעור הרוב מהמיעוט הנדרש לשם אישור העסקה, משליש לחצי. אישור ברוב זה מקובל היום במדינות רבות, לרבות אנגליה, אוסטרליה, סין, אירלנד, סינגפור, ניו-זילנד, ובנסיבות מסוימות גם בארה"ב. למעשה, גם בישראל תחת החוק הקיים נדרש אישור של רוב מקרב המיעוט (להבדיל משליש בלבד) לסוג מסוים של עסקאות בניגוד-עניינים. זאת, כאשר חברה מעוניינת להתמזג עם חברה בעלת השליטה שלה או עם חברת-אחות.

דאגה מהעלאת הרף

עם פרסומה של הצעת החוק, הביעו יועצים משפטיים לא מעטים דאגה מהעלאת הרף הנדרש לאישור העסקה. איני סבור, כי אישור ברוב קולותיהם של בעלי המניות מן המיעוט מהווה פתרון קסם לאישור עסקאות בניגוד-עניינים, אולם קיימות סיבות ממשיות להעדיף הכרעת רוב על אישור של שליש בלבד. מעבר לכך, נראה שהדאגה הקיימת בשוק מוגזמת.

הדרישה הקיימת לאישור של שליש מהמיעוט מעוררת תמיהה מסוימת. עצם הפנייה לבעלי המניות מן המיעוט לצורך אישור הפעולה מבטאת עמדה עקרונית של המחוקק, כי בעסקאות חריגות לא ניתן להסתפק בגורמי האישור הפנימיים של החברה. הפנייה לאישור המיעוט משמעה פנייה לגוף שאינו נגוע בניגוד-עניינים כדי שיבטא את דעתו על איכות העסקה העומדת על הפרק. מהלך זה אינו שונה בעיקרון מהפניית עניין כלשהו (כדוגמת שינוי תקנון) להכרעתם של בעלי המניות כולם, כדי שיביעו לגביו את עמדתם.

תפיסת חוק החברות בהקשר כללי זה היא, שהצבעת הרוב המשקפת את החלטת מרב בעלי המניות (על-פי האינטרס של כל אחד מהם) תבטא את העמדה המושכלת ביותר לגבי טיב העניין שעל הפרק. מסיבה זו יש לחשוש שדרישת אישור השליש בעסקאות בניגוד-עניינים אינה משרתת את מטרתה. אישור של שליש בלבד משמעו שגם עסקאות חריגות בניגוד-עניינים, שלהן התנגדו רוב מקרב המיעוט זוכות לצאת אל הפועל.

ואם רוב הנוגעים בדבר הביעו את דעתם נגד העסקה, ובכל זאת החוק מאפשר אותה, ניתן לשאול מדוע פנינו לגוף זה כדי שיביע את עמדתו מלכתחילה. קיים פה ניגוד בין התפיסה שניתן לסמוך על רוב הנוגעים בדבר (שאינם נגועים בעניין אישי), כמי שעמדתו מייצגת באופן המיטבי את צורכי החברה ובין הכלל שקבע המחוקק לאישור העסקה.

אחת ההצדקות התיאורטיות לסטייה מהדרישה לאישור על-ידי רוב הנוגעים בדבר היא שהגוף המצביע מוטה לכיוון מסוים, ובמקרה שלנו היו שטענו כי למיעוט נטייה טבעית להצביע נגד עסקה בניגוד-עניינים גם כשהיא מיטיבה עם החברה. טענה זו אינה משכנעת. קודם כול, יש לזכור כי החוק אינו דורש אישור של המיעוט כולו, אלא רק של אלו הבוחרים להשמיע את עמדתם. הוראה זו כשלעצמה פותרת חלק מהקושי של החברות לגייס את הרוב הנדרש לאישור מקרב המיעוט, שכן אדישות של בעלי המניות אינה מקשה כשלעצמה על אישור העסקה. מבין אלו המתייצבים לאסיפה, או מצביעים באמצעות כתבי הצבעה, בולטים המשקיעים המוסדיים אשר חלקם הגדול מחויב להתייצב ולהשמיע עמדתו ביחס לעסקה.

ביחס לאלה, היו מי שסברו כי למוסדיים נטייה להצביע נגד עסקאות בניגוד-עניינים משני טעמים: הראשון - המוסדיים, שחלקם נגרר להצבעה בעל כורחו עלול להצביע נגד העסקה שעל הפרק, ולו רק מתוך מחאה או משום שלא טרחו ללמוד על יתרונותיה והם מעדיפים עמדה פאסיבית של שלילה.

גם אם חשש זה נכון (לפחות בחלקו), יש להזכיר סיבות מרכזיות לכך שלמוסדיים, או לפחות לחלקם, יש דווקא נטייה הפוכה לכיוון תמיכה בבעלי השליטה. בעלי השליטה הם שחקנים דומיננטיים, ובהקשר של השוק הישראלי גם שחקנים חוזרים. כאשר המוסדיים מצביעים על עסקה בניגוד-עניינים, ניתן לטעון כי במקרים רבים הם יהססו לפני שיפסלו עסקה שבה מעוניין גוף כה דומיננטי.

אם נסכם, קיימים טעמים מגוונים (שרק חלקם הוזכר) לחשש שגוף בעלי המניות מן המיעוט העומד להצביע, סובל בחלקו מנטיות שונות לכיוון זה או אחר. אולם בהעדר סיבה לחשוב שעיוות מסוים הוא עיוות מכריע, עדיף להיצמד לכלל הרגיל של החלטת רוב כהחלטה המשקפת באופן המיטבי את העמדה הראויה. עם זאת, מובן שיש מקום למחקר אמפירי שיבחן אם אמנם קיימים עיוותים סיסתמטיים שמצדיקים סטייה מהכלל הטבעי של הצבעת רוב.

החשש השני העלול להביא לכאורה משקיעים מוסדיים לנטות באופן כללי נגד אישור עסקאות בניגוד-עניינים הוא החשש לאחריות משפטית בשל אישור עסקה בלתי ראויה. באשר לחשש זה מאחריות משפטית בשל אישור עסקה שתתברר בדיעבד כעסקה פוגענית לחברה, הרי שבהעדר קנוניה ממשית בין המצביע לבעל השליטה, זוהי אפשרות מרוחקת למדי. למעשה, טרם שמעתי על מקרה, שבו הוטלה אחריות על בעל מניות בשל אופן הצבעתו באישור עסקה בניגוד-עניינים, כאשר אין לאותו משקיע נגיעה אישית בדבר.

יתר על כן, אם אמנם קיים חשש כאמור דומה שהוא פוחת עם המעבר לכלל של הכרעת רוב, שכן מוסדי המאשר עסקה, שתתגלה כפוגענית, יוכל לפחות לטעון כי רבים וטובים (להבדיל ממיעוט בלבד) אישרו את העסקה.

קשר עם המשקיעים

לסיום, ייתכן שהקושי הקיים כיום לאשר עסקאות בניגוד-עניינים, בחלק מן המקרים גם בעסקאות כשרות וראויות, מרתיע את החברות ואת יועציהן המשפטיים מהעלאת רף האישור. ובכן, ייתכן כי חלק מהקושי במצב הקיים נובע מאדישות יתר של חלק מהמשקיעים המוסדיים היודעים כי די באישור של שליש לאשר עסקה. בנסיבות אלו, ניתן אולי שלא להיכנס לעובי הקורה, ולהשאיר את נטל הבדיקה למספר משקיעים גדולים שיבחנו את טיבה. עם העלאת רף האישור לחצי, יבינו משקיעים רבים נוספים, כי החברה מצפה מהם ברצינות לבחון את העסקה.

זוהי רק תשובה חלקית לחשש החברות, ובפועל חברות יידרשו אולי להקדיש זמן רב יותר לקשר עם המשקיעים באופן כללי, ועל מנת לשכנע שמדובר בעסקה ראויה באופן ספציפי. ייתכן, שלמאמץ זה תהיה גם יותר תועלת מעלות, וזאת אף מעבר להקשר המיידי של אישור העסקה העומדת על הפרק.

* הכותב הוא מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א.

עוד כתבות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר