בנק הפועלים מציע בימים אלו ללקוחות נבחרים מוצר מובנה התלוי בביצועי האינדקס FSTE/Xinuha China 25. ניסיתי להבין למי המוצר מיועד וכיצד הוא אמור להשתלב בתיק השקעות. האמת, לא כל כך הצלחתי. בנוסף, המוצר ואופן שיווקו מעלים כמה שאלות בנוגע להיגיון (או היעדרו) בחוק ייעוץ ההשקעות שלאחר רפורמת בכר.
תיאור המוצר
*המוצר: יתרון מובנה עם סין (דולר/שקל), פיקדון דולרי או שקלי לתקופה של שנה וחצי.
*נכס הבסיס: iShares FTSE/Xinuha China 25 Index Fund (ETF הנסחר בארה"ב).
*קרן ההשקעה: מובטחת, דולרית או שקלית - בהתאם לפיקדון.
*המענק: בשני הפיקדונות המענק צמוד לדולר ומותנה בביצועי תעודת הסל:
*אם במהלך התקופה תעודת הסל לא הגיעה לרף העליון של 30% ביחס לרמת הפתיחה, המענק המתקבל הוא בגובה עליית תעודת הסל.
*אם במהלך התקופה התעודה נגעה ברף או עברה אותו, המענק המתקבל הוא 8% דולרי בפיקדון השקלי או 5% דולרי בפיקדון הדולרי, ללא תלות בביצועי תעודת הסל לאחר מכן.
המוצר פשוט. מה פוטנציאל הרווח?
בסך הכול מדובר במוצר בעל מבנה יחסית פשוט, וזו נקודת זכות: ההצמדה המלאה לתעודת סל העוקבת אחר מניות סיניות. אם היא יורדת - לא מפסידים. אם היא עולה - מרוויחים. אם היא עולה יותר מדי - מרוויחים מעט או כלום.
אך למעט המבנה הפשוט, קשה להבין את הגיון ההשקעה. ניתחתי בעבר מוצרים דומים במסגרת הטור הזה, ולכולם מכנה משותף: אין קשר בינם ובין הגדרת מטרות השקעה. מדובר בהימורים בסיכון מוגבל, באריזה של מוצרים פיננסיים.
הדבר היחיד שניתן להעריך הוא את הסיכוי לתשואה שלילית. מעבר לכך, אין למשקיע יכולת להעריך האם נכון או לא נכון להשקיע במוצר: לא ניתן להעריך את פוטנציאל הרווח, לא ניתן להעריך האם שילוב המוצר בתיק תורם לפיזור, לא ברור מהי החשיפה המטבעית (במיוחד במוצר השקלי - הקרן מובטחת בשקלים, המענק דולרי, נכס הבסיס נסחר בדולר אך צמוד למניות סיניות) - אם כי ניתן לומר אותו הדבר על רוב המוצרים הפיננסים.
אם לא ניתן להעריך בצורה פשוטה את כל אלו, מה הסיכוי לכך שהמוצר באמת מתאים וכדאי למי שקונה אותו? נניח שאני משקיע המעוניין בגידול הון לטווח הארוך ואיני מוטרד מתנודתיות. האם המוצר מתאים לי? ואולי אני דווקא משקיע שמרן החושש מסיכון, האם המוצר מתאים לי?
מבחינתי התשובה פשוטה: עברו הלאה. אבל בבנקים רבים בארץ ובעולם סבורים אחרת. אנו נתקלים במוצרים מסוג זה מדי יום, ובכמויות.
הבנק משווק, לא יועץ
עכשיו נדון באופן ההפצה. ביום רביעי האחרון הגיע המייל הבא:
"היי,
אנחנו יוצאים היום עם פיקדון מובנה חדש שקלי/דולרי ללקוחות הנבחרים - מובנה עם סין.
מאפייני המוצר:
1. קרן שיקלית/דולרית מובטחת
2. תקופה - שנה וחצי
3. מנגנון - השתתפות מלאה בעליית ה-FXI UP עד לחסם, ובמקרה של נגיעה בחסם קבלת מענק קבוע בשיעור של
8% - שיקלי
5% - דולרי
4. חסם (פיקדון שקלי/דולרי) - 130% (משקף 30% עלייה משער הבסיס)
5. הצטרפות: עד יום חמישי 17.07.08 עד שעה 14.30
מינימום הפקדה: $30,000/ 100,000 ש"ח
מצ"ב דפי מוצר ומשפטי במט"ח"
תגידו, זה נראה לכם ייעוץ? ודאי שלא. בבנק יגידו, כמובן, שכל לקוח צריך לעבור תהליך עם היועץ שלו, לבדוק התאמה, להבין את הסיכון וכו', כמו שתהליך ייעוץ אמיתי צריך להתבצע. אני מנחש שאם ללקוח שמקבל מייל כזה יש כסף פנוי אך לא זמן פנוי להתעמק במוצר, יש סיכוי סביר שלא יתבצע תהליך ייעוץ רציני.
אגב, הבנק נקי לחלוטין בנקודה הזו והכול חוקי. במסמך המשפטי שהגיע במייל יחד עם עלון המוצר מצוינים הדברים הבאים: "לבנק זיקה לפיקדון המובנה המתואר במסמך זה ושסכומו מופקד בבנק (להלן: "הפיקדון המובנה"), ולכן לבנק אינטרס כלכלי במכירתו, והוא מעדיף את הפיקדון המובנה על פני מוצרים אחרים הדומים מבחינת התאמתם ללקוחות. בהצעת מוצרים מובנים עוסק הבנק בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות".
להזכירכם, הסיבה העיקרית שבגינה יצאה רפורמת בכר לדרך הייתה ניגוד האינטרסים המובנה בפעילות הבנקים, ש"ייעצו" ללקוחותיהם להשקיע אך ורק במוצרי הבנק. הרפורמה כפתה על הבנקים למכור את כל קרנות הנאמנות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלהם, כדי למנוע ניגוד אינטרסים כזה.
על מנת שמפת האינטרסים תהיה ברורה יותר ללקוח, הוגדרו שני סוגי רישיונות: משווק השקעות ויועץ ההשקעות. גם על משווק וגם על יועץ חלה החובה להתאים את המוצר ללקוח, אך למשווק קיימת זיקה למוצר: הוא משווק את המוצר כי הוא מתפרנס ממנו. ליועץ אין זיקה למוצר כזה או אחר מאחר והוא לא מתפרנס מהמוצר אלא ממתן השירות, או שהוא מתפרנס מכל המוצרים באופן שווה ולכן אין לו העדפה למוצר כזה או אחר.
הבנקים מוגדרים כיועצי השקעות למעט במה שנוגע למוצרים מובנים, שם הם משווקי השקעות. האם יש הגדרה טובה יותר למילה אבסורד?
הכותב הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי