האם בנייה ירוקה, המדוברת כל כך כיום, היא גם השקעה כלכלית נכונה? גם אם נתעלם מן המימד הערכי בחשיבות הבנייה הירוקה, ומן המחיר הכלכלי של הפגיעה בסביבה, וננסה לבחון אך ורק האם בנייה ירוקה היא השקעה כדאית לאורך זמן למשתמש, נגלה שהתשובה לכך אינה חד משמעית.
למשל, בעבר נטען שדוד שמש לא מהווה השקעה כלכלית מוצלחת, משום שהחסכון בצריכת החשמל שמאפשר הדוד אינו מכסה את עלות רכישתו, ולכן קניית דוד שמש אינה החלטה כלכלית נכונה. למעשה, הכדאיות של הדוד נמדדת יחסית למחיר החשמל, שזינק השנה.
לפני מספר שנים נבנה מול חוף הים של ת"א בניין בן חמש קומות. החזית העיקרית של הבניין מופנית לכיוון הים, ובחזית זו ניתן להבחין בחלון הנפרש על שתי קומות וצופה לכיוון מערב. פתחים הפונים ישירות לכיוון מערב נחשבים בעייתיים מאוד מבחינת תכנון סולארי, מכיוון שכמעט בלתי אפשרי להצל על החלונות מפני השמש המערבית הנמוכה, אשר מכה בזכוכית בשעות אחר הצהריים. בשעות אלו הבניין כבר ספג את חום היום, וקרינת השמש מביאה אליו עוד חום רב, שאינו רצוי.
כדי לסלק חום זה נאלצים השוהים בבניין להפעיל את מערכות המיזוג בעוצמה גבוהה, תוך צריכת חשמל מרובה. החלון המערבי מספק מבט מהנה אל הים, אך גם מהווה "מפגע אנרגטי" משמעותי. מצבים מעין אלו מעלים את השאלה: האם במחיר החשמל כיום, חסכון במשאבים מהווה שיקול חשוב מספיק בתכנון בניין? האם לא היה נכון לתכנן בניין כזה לפי עקרונות ירוקים?
השאלה מתחדדת עוד כשהיא מקבלת מימד ציבורי: האם נכון מבחינה ציבורית לאפשר לבנות בניין בזבזני כזה, שישמש מספר קטן של דיירים? ואם כן, האם לא צריכה להיות איזו "סנקציה" כלכלית שתהווה מימד מאזן כנגד בזבוז החשמל?
לפני כעשר שנים העלתה חדות חברת החשמל הלאומית הצרפתית את מחירי החשמל. אחת המטרות של צעד זה היה ליצור העדפה לצריכה של אנרגיה ממקורות חלופיים, כדוגמת הגז.
לא חייבים לבצע צעד קיצוני, ישנם סוגים רבים של תמריצים, חיוביים ושליליים, היכולים לסייע לכך ששיקולי החסכון באנרגיה יתפסו חלק מרכזי יותר עוד בשלב תכנון הבית או רכישתו. מספיק לקבוע צריכה ממוצעת למשפחה, שתהיה מסובסדת, אך מעבר אליה יקבעו מדרגות שבהן מחיר החשמל יעלה בצורה ניכרת. במצב כזה אולי יהיה כדאי לבעלי בית שצורך כמות גדולה של חשמל להשקיע בקולטים פוטווולטארים, או פשוט למכור לחברת החשמל את העודפים כדי לייצר איזון ולהגיע למכסה המסובסדת. אולי כך שיקולי החסכון באנרגיה היו תופסים חלק יותר מרכזי בשלב תכנון הבית וההעמדה הבסיסית של הבניין, יחד עם הפניית החלונות, ואפילו גודל הבניין.
במקרה זה השיקול הכלכלי עדיין קיים, אך החישוב אותו עושה הפרט משתנה. אם המדינה תעודד את הצרכנים שמסוגלים לכך לעבור לטכנולוגיות חלופיות, כולנו נרוויח מכך מכיוון שייצור החשמל יפחת, ובמקביל יווצר תמריץ לפיתוח מקורות אנרגיה חליפיים. צרכנים שיחליטו שעדיף להם להמשיך לצרוך חשמל ולשלם סכומים גדולים יהיו חופשיים לעשות כך, אך ניתן יהיה לחייב את חברת החשמל להקים קרן שאליה יכנסו עודפי ההכנסות מצריכת החשמל ה"עודפת", קרן זו תשקיע ישירות בנושאים של איכות סביבה ומזעור הנזק הסביבתי, או שאפילו תשקיע בעידוד יוזמות לפיתוח אמצעים חלופיים לחשמל.
הכותב מתמחה בבנייה ירוקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
