גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן (כמעט) מושלמת

קרן הנאמנות האירופית של בלקרוק הניבה ב-8.5 השנים האחרונות תשואה של 8.42%

הקוראים של הטור הזה כבר מכירים את התמיכה שלי בשילוב קרנות של קרנות גידור (FoHF) בתיק ההשקעות, כחלק מהקצאת הנכסים שלו. הסיבה היא, למי שלא עקב, שלמשקיעים שמחפשים תנודתיות מתונה ולא צריכים הכנסה שוטפת מתיק ההשקעות, עדיפות FoHF על פני השקעה באיגרות חוב - בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות קרנות נאמנות.

אם המשקיע הישראלי מחפש חשיפה לאג"ח עדיף שיעשה זאת בשוק המקומי, בו עדיין קיימות מספיק חברות טובות שמסוגלות לעמוד בהתחייבויותיהן צמודות המדד. ולמרות זאת, קרנות של קרנות גידור סובלות מחסרונות, כמו שקיפות ונזילות נמוכות יותר.

השבוע נתמקד בניתוח קרן הנאמנות Blackrock Global Allocation, כפיתרון אפשרי למשקיעים שמחפשים תיק השקעות גלובלי גמיש, המורכב מנכסים מסורתיים בלבד - מזומן, אג"ח ומניות. נצטרך להשיב על שתי שאלות: האם הקרן הזו אכן מסוגלת לספק מענה לצרכים שהגדרנו, והאם זו קרן טובה.

הקרן, בגרסתה האירופית, הוקמה בשנת 1997, אך למעשה מנוהלת על-ידי אותו מנהל כבר מסוף שנות השמונים. לצורך הניתוח הכמותי התייחסתי רק לנתונים הזמינים לקרן האירופית החל משנת 2000.

הקרן, כאמור, גמישה - כלומר היא יכולה לעשות שימוש במגוון אפיקי השקעה, החל מאג"ח ממשלתיות של ארה"ב, דרך אג"ח קונצרניות, אג"ח שווקים מתעוררים, אג"ח זבל, וכלה במניות - בעיקר בשווקים מפותחים.

אף על פי שלמנהל הקרן גמישות רבה יחסית בהקצאת הנכסים, החלוקה בין מניות ואג"ח היא לרוב סביב ה-60% למניות ו-40% למזומן ולאג"ח. הקרן מנהלת כ-19 מיליארד דולר ודמי הניהול שלה עומדים על 1.5% לשנה - זולים משמעותית מקרנות הנאמנות הגמישות בישראל.

הניתוח הכמותי של הקרן

מטרת הניתוח הכמותי אינה רק לבדוק מה היו ביצועי מנהל הקרן בעבר, אלא בעיקר לנסות להסיק מהי הסבירות שהוא ישחזר את היכולת גם בעתיד. לצורך כך עלינו להבין האם מנהל הקרן הצליח להניב תשואה עודפת על פני מדד היחס, מה תרם לתשואה העודפת (התמקדות בסקטור? תזמון? בחירה מוצלחת של מניות?), האם מנהל הקרן עקבי לאורך זמן ביכולתו לייצר תשואה עודפת, מהי רמת הסיכון וכו'.

הזכרתי בעבר כי על מנת לבחון את ביצועי מנהל הקרן בקונטקסט הנכון, חובה לבחור מדד יחס מתאים. בחירה לא נכונה של מדד היחס הופכת חלק גדול מן הנתונים הסטטיסטיים, שהם יחסיים, ללא רלבנטיים. כלומר, בחירה לא נכונה של מדד היחס תמנע מאיתנו להבין מהו מקור התשואה העודפת.

האינדיקציה הסטטיסטית לבחירה נכונה של מדד יחס היא השונות המוסברת (מדד R2). כלומר, באיזו מידה ניתן להסביר את התנהגות הקרן על-ידי התנהגות המדד. הערך המקסימלי של R2 הוא 100%, ולכן לתעודות סל יש R2 של כמעט 100%, - הרי הן אמורות לחקות באופן כמעט מושלם את התנהגות המדד אחריו הן עוקבות.

במקרה של קרנות מעורבות, כמו קרן בלאקרוק שאנחנו מנתחים, אף מדד בודד לא יתאים ולכן יש ליצור תמהיל של מדדים. השאיפה היא שהתמהיל ייצג באופן כמה שיותר מדויק את מדיניות ההשקעה הספציפית לקרן. התחלתי את התהליך עם תמהיל גס של 60% מניות (בחלוקה פחות או יותר שווה בין ארה"ב לשאר העולם) ו-40% אג"ח (60% מהן מארה"ב ו-40% אג"ח ממשלתיות גלובליות).

השלב הבא הוא לעדן את התמהיל. בשלב זה מתגלה נטיית מנהל הקרן להשקיע בעיקר במניות בעלות שווי שוק גבוה, של חברות ערך (Value) ולא של חברות צמיחה (Growth). עם זאת, באירופה וביפן נוטה מנהל הקרן דווקא למניות הקטנות יותר.

דבר נוסף אותו ניתן לבחון באופן כמותי הוא עד כמה סגנון הניהול של הקרן עקבי לאורך זמן. הקרן הזו של בלאקרוק עקבית למדי בסוג הנכסים בו היא משקיעה, ואין סטיות סגנון (Style Drift) גדולות מדי. הכוונה היא שהמנהל אינו מרבה לדלג בין סוגים שונים של נכסים.

הערה לגבי Style Drift: אין פירושו שבהכרח, היעדר תנועה הוא דבר חיובי. לעיתים יש בכך כדי להעיד על חוסר גמישות בניהול הקרן. יחד עם זאת, סגנון עקבי וברור מקל על ניתוח הקרן, והופך את ביצועיה בתנאי שוק שונים לצפויים יותר.

תשואה, תשואה עודפת וסטיית תקן

הנתונים הללו נבחנו גם באופן אבסולוטי וגם באופן יחסי למדד היחס שהורכב. בשמונה וחצי השנים שנמדדו, הניבה הקרן תשואה שנתית ממוצעת של 8.42% בסטיית תקן של 9.69%. מדד היחס הניב מעט פחות מ-7% לשנה בסטיית תקן דומה - כלומר הניהול האקטיבי הוסיף ערך.

מדד המניות העולמי, אגב, הניב בתקופה הזו תשואה שנתית ממוצעת של כ-2% בסטיית תקן של 13.7%.

המשמעות היא כי בתקופה שנבחנה הפקטור המשפיע ביותר על התשואה היה הקצאת הנכסים (Asset Allocation) - לא בחירה טובה של מניות וסקטורים וגם לא תזמון מוצלח. אלו תרמו בהשגת התשואה העודפת מעל מדד היחס הרלבנטי, אך עיקר התשואה למשקיע נובע מהקצאת הנכסים.

הסיכון בקרן אף הוא מוגבל בהשוואה להשקעה במניות: ירידה מקסימלית של כ-18% במהלך התקופה לעומת ירידה מקסימלית של 46% במניות. מתחילת 2008 ירדה הקרן ב-3% לעומת ירידה של כ-10% במדד המניות העולמי.

האם הביצועים עקביים?

השאלה הבאה שננסה להשיב עליה היא האם הביצועים של הקרן עקביים או זמניים. כדי להשיב לשאלה הזו עלינו לבדוק את היחס בין התשואה העודפת לאורך זמן לעומת התנודתיות בתשואה העודפת. יחס זה נקרא מדד האינפורמציה: כל שמנהל הקרן פחות עקבי ביכולתו לייצר תשואה עודפת, מדד האינפורמציה נמוך יותר.

הנתון הממוצע של הקרן ביחס לתמהיל המדדים הוא 0.52, תוצאה הנחשבת טובה יחסית. עם זאת, היו תקופות בהן התוצאה הייתה שלילית. המשמעות היא כי בסך הכול המנהל עקבי למדי ביכולתו לספק תשואה עודפת, אך נדרש לכך טווח זמן ארוך מספיק.

האם הקרן טובה? ובכן, התשובה היא כן. הביצועים טובים ועקביים, משאבים רבים מושקעים בניהולה, הצוות רחב וותיק, תהליך קבלת החלטות ההשקעה מובנה וסגנון הניהול עקבי. כל אלה מגבירים את ההסתברות לכך שהקרן הזו תמשיך להיות טובה גם בעתיד (אין ודאות אך קיימת סבירות).

האם הקרן מספקת מענה טוב למי שמחפש תיק נכסים גלובלי מסורתי? גם כאן התשובה היא כן. האם היא יכולה להוות תחליף לתיק השקעות בו יש מרכיב משמעותי של קרנות של קרנות גידור? לטעמי - לא.

הכותב הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל היכינו את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד