אדריכלות דיגיטלית: חשובה אך נדירה

לדברי ד"ר רן, האדריכלות עדיין לא 'מחבבת' את השיטה הדיגיטלית, ויש אולי פרויקט אחד כזה בארץ - גשר המיתרים בכניסה לירושלים

כמו שאר התחומים בחיינו, גם האדריכלות לומדת את המעבר מהעידן האנלוגי לדיגיטלי. פרויקטים באדריכלות דיגיטלית הם תוצר פיתוחים מהשנה-שנתיים האחרונות של תוכנות מחשב שמתרגמות את הצורות האדריכליות על המחשב למבנים באמצעות מכונות ענק.

האדריכל ד"ר עמי רן, עורך כתב העת "אדירכלות ישראלית" (ai), שכתב מאמר בנושא "הפרדוקס הדיגיטלי", מסביר כי דיגיטציה משמעותה יכולת לייצג ולשדר הרבה אינפורמציה בזמן קצר. אדריכלות, לעומת זאת, היא ניסיון לעשות את הבניין שנבנה נצחי, יציב, עמיד - פרדוקס.

האדריכלות, לדבריו, מנסה לעקוב אחר הטכנולוגיה ומחפשת אמצעים לתכנן מהר יותר וטוב יותר. כל זמן שמדובר בדיגיטציה כאמצעי - זה לגיטימי. כיום ניתן לתכנן מבנים דיגיטליים תוך דקות, לתכנן בניין באמצעות המחשב, שיש לו צורה דמיונית, ולבנות אותו ללא צורך לעבור את השלב של פועלי הבניין. ניתן 'לחבר' את המחשב למכונת הייצור, עבור התוצר הסופי.

לדברי ד"ר רן, האדריכלות עדיין לא 'מחבבת' את השיטה הדיגיטלית, ויש אולי פרויקט אחד כזה בארץ. דוגמה לפרויקט חדש יחסית בירושלים הוא גשר המיתרים ("גשר קלטראווה"). לדברי ד"ר רן, "הגשר נוצר באמצעות תוכנת מחשב שעשתה את החישובים. למעשה קלטראווה יצר על המחשב את הצורה, שנראית לאנשים משונה, והצורה הזו התחברה למכונות שמייצרות את חלקי הגשר ומרכיבות את החלקים. זו אדריכלות שאי אפשר היה לייצרה בלי הדיגיטציה".

רן מסביר שהאדריכלות הדיגיטלית יכולה לייצר צורות פנטסטיות, אבל יתכן שבעוד כמה שנים הן ייצאו מהאופנה, ״אך הצורה היא לא דבר כל כך חשוב, שצריך לשעבד למענו את כל תהליך התכנון".