גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1בהתאם להגדרה בפקודת מס הכנסה, יחיד שמרכז חייו בישראל הינו "תושב ישראל" (לצרכי קביעת הכנסתו והמס החל עליה בישראל). כמו-כן נקבעו בפקודה מבחנים שונים לשם קביעת מקום מרכז חייו של היחיד (מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים) ואף נקבעה חזקה, הניתנת לסתירה, הידועה בשם "מבחן הימים". בהתאם למבחן הימים, חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל, אם הוא שהה בישראל בשנת המס 183 ימים (או יותר), וכן אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים (או יותר), וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים (או יותר).

ניתן על כן להניח, לכאורה, כי יחיד שבהתאם למבחן הימים מרכז חייו אינו בישראל אמור לראות את עצמו כמי שאינו תושב ישראל (חזקה הניתנת לסתירה אף היא). פרשנות זו אינה בהכרח מקובלת על פקיד השומה שלטעמו מבחן הימים פועל בכיוון אחד בלבד.

לסוגיה זו יש לעיתים השלכות מרחיקות לכת, שכן יחיד שהוא תושב ישראל אמור לדווח מיזמתו על כל הכנסותיו לפקיד השומה, על בסיס פרסונאלי, ואילו יחיד שהוא תושב חוץ אמור לדווח (בישראל) אך ורק על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בישראל.

2 יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת "דירות מגורים" המשמשות למגורים בישראל יהיה פטור ממס, אם סך כל הכנסתו (לרבות הכנסת בן זוגו וילדו שעד גיל שמונה עשרה), מהשכרת דירות מגורים בישראל, אינו עולה על 4,320 שקל (בשנת המס 2008), בשל חודש השכרה כלשהו בשנת המס.

אם עלתה הכנסתו של היחיד מהשכרת דירות מגורים בישראל על הסכום האמור, יופחת הפטור ממס בסכום העולה על 4,320 שקל לחודש. מכאן, שאם הכנסתו החודשית של ראובן מהשכרת דירות מגורים בישראל (לדוגמא) מסתכמת ב-6,320 שקל לחודש, יהיה ראובן פטור ממס על הכנסה חודשית כאמור בסכום של 2,320 שקל, ויהיה חייב במס על הכנסה חודשית בסכום של 4,000 שקל.

במנותק מכך נקבעה בסעיף 122 לפקודה הוראה (להלן: מסלול המס האלטרנטיבי), לפיה רשאי יחיד לשלם מס (קצוב), בשיעור של 10%, על הכנסתו מהשכרת דירות המשמשות למגורים בישראל (ובלבד שאין מדובר בהכנסה מעסק). מי שבחר במסלול זה (10% מס על ההכנסה) אינו רשאי לתבוע ניכוי הוצאות מאותה הכנסה, וכן לא יהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה.

עתה נחזור לראובן, שיש לו כזכור הכנסה חודשית שאינה פטורה ממס בסכום של 4,000 שקל, מהשכרת דירות מגורים בישראל, ונשאל את הקוראים אם רשאי ראובן להתחייב במס, בגין אותה הכנסה, בהתאם למתווה מסלול המס האלטרנטיבי. מסתבר כי קיימים פקידי שומה הכופרים בכך, בטענה כי מי שנהנה מפטור ממס (כחוק) על חלק מהכנסתו מהשכרת דירות מגורים בישראל איננו רשאי לבחור במסלול המס האלטרנטיבי, ועליו לשלם מס בהתאם לשיעורי המס "הרגילים" (תוך כדי ניכוי הוצאות). לטעמנו, אין בסיס מקצועי של ממש לפרשנות זו.

3 במקרים מסוימים מקבלים יחידים "מועדפים" הלוואות ללא ריבית, מכספי תאגידים. במקרים שכאלה נוהג פקיד השומה, בצדק, לגבות מס מסכום ההטבה הכלכלית, בדרך זו או אחרת. הדעה נותנת, כי במקביל לכך אמור היה פקיד השומה להתיר למקבלי ההלוואות ניכוי הוצאה רעיונית, אם עשו שימוש בכספי ההלוואה להפקת הכנסה החייבת במס בישראל. בפועל, אין הדבר מתבצע. מנהלי ועובדי רשות המסים בישראל אמורים למנוע את דלדולה של הקופה הציבורית. על כך איננו חולקים, אך אנו קוראים להם להפעיל את מיטב שיקול הדעת ולהימנע מפרשנות מס בלתי מאוזנת.

* הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.