גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גדר ההפרדה

התופעה בה יו"ר פעיל הופך ל"מנכ"ל-על" מקשה על היחסים בין שני האורגנים בחברה

ויכוח ציבורי ניטש לאחרונה בעקבות דיוני דירקטוריון בנק הפועלים בפרשת איגרות-החוב מסוג MBS שהחזיק הבנק בתיקו. לא ברור כיצד לא ניתן ביטוי במועד אישור הדוחות הכספיים, לירידת ערך של 168 מיליון דולר בשווי התיק וכיצד המנכ"ל לא יידע את הדירקטוריון. הדיון נסב בשאלה מה ידע הדירקטוריון, מה ידע היושב-ראש, וכיצד התנהל קשר המידע בין המנכ"ל, צבי זיו, ליו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר. המקרה הציף את השאלה העולה בדירקטוריונים, והיא מערכת היחסים בין המנכ"ל ליו"ר הדירקטוריון, ובמיוחד במקרה של יו"ר פעיל, מושג שאינו מוכר בחוק. שאלה זו היא מהמורכבות בנושא הממשל התאגידי, וטרם מצאה את פתרונה.

ההפרדה בין האורגנים המרכזיים בחברה משמשת סלע מחלוקת בין המנכ"ל וההנהלה ליו"ר. המחלוקת נעוצה בממשקים שבין התפקידים ובחפיפה התפקודית ביניהם, בדגש על היקף הסמכויות והאחריות , נטילת סמכויות הדדית, מעורבות היו"ר בנושאים מהותיים (כדוגמת בנק הפועלים) והיעדר תיחום סמכויות.

לכאורה, ניתן היה למנוע חיכוכים בין המנכ"ל ליו"ר הדירקטוריון, שהגבול ביניהם אינו ברור על-ידי איחוד הפונקציות. ואכן, בארה"ב בכ-70% מהחברות הציבוריות ב-2006 לא היתה הפרדה ביניהם..

אולם נראה שאיחוד תפקידי היו"ר והמנכ"ל בממשל התאגידי בארה"ב, נעוץ בתפיסת היסוד של תפקיד היו"ר לעומת המנכ"ל. המנכ"ל, איננו מושג מקובל בארה"ב שבה יש לחברה, בדרך-כלל, נשיא שמעמדו משמעותי מהיו"ר. זאת, בדומה למי שעומד בארה"ב בראש המדינה כנשיא. על-פי מחקר של חברת מקינזי מ-2004 תפקיד היו"ר נחשב בארה"ב כנחות משל הנשיא, כאשר גם כל נושאי המשרה הבכירה, הם סגני-נשיא (V-P).

להפריד בין התפקידים

הוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שניסחה את חוק החברות החדש, ניסתה לתחום ולהפריד בין שני התפקידים במשפט הישראלי. המנכ"ל הוכר בחוק החדש כאורגן בחברה (בנוסף לבעלי המניות ולדירקטוריון), והוענקו לו סמכויות ביצוע נרחבות בשונה מהפקודה שקדמה לחוק החדש. גם מעמד הדירקטוריון קיבל תפנית, הדירקטוריון אינו אמור עוד לנהל את החברה, אלא להתוות את מדיניותה ולפקח על המנכ"ל.

הוועדה ביקשה להפריד בין התפקידים. לפיכך, כיצד יעלה על הדעת שבראש הגוף המפקח על המנכ"ל יעמוד המפוקח הראשי, דהיינו המנכ"ל עצמו?

בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט בנושא חוק החברות החדש, בהם השתתפתי, לא היה נושא כה שנוי במחלוקת כפיצול התפקידים. משלחות הופיעו, לרבות איגוד החברות הציבוריות, והתנגדו להפרדה. הנימוק העיקרי היה - מדוע בארה"ב הדבר אפשרי. יו"ר ועדת החוקה דאז הציע כפשרה כי ניתן יהיה למנות את המנכ"ל גם ליו"ר לתקופה של 3 שנים, ברוב של שני-שלישים מבעלי המניות שאינם נמנים עם בעלי השליטה.

חלפו שלוש שנים, וחברות המשיכו באיחוד התפקידים, הכוונה בניגוד לכוונת המחוקק. בהמשך, ועקב לחצים נוספים, בתיקון 3 לחוק החברות הונצחה האפשרות למנות לתקופות של שלוש שנים את המנכ"ל כיו"ר התאגיד, כאשר תקופת שלוש השנים, נשארה כספיח העבר.

המודל האמריקני אינו יכול לשמש דוגמה, בשל הפיזור של בעלי המניות בארה"ב, אך כיום גובר שם הלחץ להפריד בין התפקידים, במיוחד בשל קריסת חברות ענק בארה"ב, שתחילתה בהתמוטטות אנרון ו-וורלדקום. הקונגרס המבוהל התקין תקנות חדשות בממשל תאגידי, במסגרת חוק ניירות ערך האמריקני (סרביינס-אוקסלי), כשנושא ההפרדה הודגש במיוחד.

ועדה מכובדת פרסמה ב-2003 את מסקנותיה בנוגע לפגמים במערכת הפיקוח על היו"ר והמנכ"ל, וזאת בשל איחוד הפונקציות. הוועדה התמקדה במעמד הנשיא (המנכ"ל) לעומת היו"ר, כאשר הנשיא, לאור מעמדו הבכיר מנטרל לא אחת את פיקוח הדירקטוריון. הוועדה הצביעה על הצורך במערכת לזרימת מידע מהמנכ"ל לדירקטוריון, ועל הפגמים שבאיחוד התפקידים. בנוסף, ממליצה הוועדה שכיו"ר יכהן דירקטור-חיצוני ולא בעל שליטה, וכן שהיו"ר החיצוני לא יהיה חלק מההנהלה.

החוק בארה"ב אינו מונע איחוד תפקידים, אך המשקיעים המוסדיים דורשים הפרדה ברוח המלצות הוועדה. כך קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב, קלפרס, מתנה השקעתה בהפרדה בין התפקידים, כאשר כיו"ר יכהן דירקטור-חיצוני. להדגשת עצמאות הדירקטוריון דורשת הקרן רוב של דח"צים (דירקטורים-חיצוניים), וכי מנכ"ל פורש לא יתמנה ליו"ר (תופעה נפוצה בישראל). הקרן אף דורשת שהמנכ"ל לא יכהן כחבר ועדת התגמול (ע"ע מקרה בזק בישראל), וחלק ניכר מהמוסדיים הולכים בעקבות קלפרס.

גם באנגליה, ממנה ירשנו את דיני החברות, החוק אינו אוסר איחוד תפקידים, אולם לאור המלצותיהן של מספר ועדות ממלכתיות, רוב החברות הציבוריות מפרידות היום בין התפקידים. המומחים בסוגיה, משווים אותה למצב הנוהג בארה"ב, ומכאן הנטייה לטעון שמה שטוב לדלאוור טוב לישראל, ולא היא. שהרי להבדיל מארה"ב, בישראל יש רוב כמעט מוחלט לבעלי החברה המחזיקים בכמות מניות גדולה, המקנה להם שליטה, ולכן לא ייאותו לוותר על כיסא היו"ר על-ידי העברת השליטה לדירקטורים-חיצוניים.

תיקון מספר 10, המוצע כיום לחוק החברות, מדגיש את חשיבות ההפרדה בין התפקידים, אינו אוסר על קיומה, אך מרחיב ודורש אישור מיוחד של שני-שלישים גם למינוי יו"ר ומנכ"ל שהם קרובים מדרגה ראשונה. ההצעה מחזקת את הפרדת התפקידים באיסור למנות כיו"ר את מי שכפוף למנכ"ל במישרין או בעקיפין, ולא ניתן יהיה לאשר זאת על-פי החריג של שני-שלישים.

הסיבה לכך היא, שבניגוד למינוי יו"ר כמנכ"ל, שניתן לדברי ההצעה להצדיקו במקרים חריגים, הרי שמינויו ליו"ר של מי שכפוף למנכ"ל, יטשטש את הסמכויות ויפגע קשות בעצמאות הפיקוח. יש להצטער כי ההצעה אינה מחסלת את החריג שהושג כפשרה לפני מספר שנים, ובעידן הממשל התאגידי החדש, אין לו יותר מקום.

צמצום המאבקים

ככל שמגמת ההפרדה גוברת חשוב להתייחס לקווי ההפרדה בין התפקידים לצמצום המאבקים בין שני מוקדי הכוח בחברה. הנושא נבחן באנגליה על-ידי וועדת קדבורישהדגישה כי תפקידיו העיקריים של היו"ר, מעבר לניהול הישיבות והאחריות על הפרוטוקולים, הם:

* ניהול הדירקטוריון בדרך שתביא לשגשוג כלכלי בחברה, ולהשאת רכוש בעלי המניות.

* לדאוג שהרכב הדירקטוריון ישקף עמדות שונות מחד, ויהווה קבוצה מגובשת מאידך.

* לדאוג לתקשורת שוטפת בין הדירקטוריון למנכ"ל. על היו"ר להבהיר למנכ"ל את הפרדת התפקידים ואת סמכויות הפיקוח.

* ליידע את הדירקטורים בחקיקה חדשה המתייחסת לעקרונות ממשל תאגידי ולניהול חברות.

* לדאוג להשלמת הידע ולרענון הדירקטוריון, ולתדרך את חבריו בחידושים בחוק, בחשבונאות ((IFRS ובדרישות רשות ניירות ערך.

באנגליה יש גם דרישות מיוחדות לכשירותו של יושב-ראש. ועדת היגס שבחנה את הנושא ממליצה כי:

* היו"ר לא יהיה עובד החברה בחמש השנים האחרונות ולא יהיו לו קשרי מסחר עם החברה בשלוש השנים האחרונות.

* פרט לגמול כיו"ר, אסור ליו"ר לקבל כל גמול או שכר אחרים ולא יהיו לו קשרים משפחתיים עם יועצי החברה, דירקטורים ועובדיה הבכירים.

* היו"ר לא ייצג בעל מניות גדול בחברה.

* תיאסר כהונה צולבת בדירקטוריונים אחרים, שבהם מכהנים דירקטורים של החברה.

* הגבלת המינוי ל-10 שנים.

במקביל, כדי לקבוע גבולות לפעולות המנכ"ל, על-פי המלצת המכון לדירקטורים באנגליה, תפקידו של המנכ"ל הוא:

* לבצע ביעילות את מדיניות הדירקטוריון.

* אחראי לתפקידי הביצוע בחברה ודיווח על פעילות זו לדירקטוריון.

* יצירת תקשורת מתמדת עם הדירקטוריון באמצעות היו"ר.

* למנות ולפטר חברי הנהלה בכירה, ולוודא תפקוד נכון ודיווח מלא למנכ"ל.

* לבנות מערכות פיקוח ובקרה על הפעולות הפיננסיות.

מודעות היו"ר והמנכ"ל למגבלותיהם ותחימת הסמכויות ביניהם, תצמצם חילוקי הדעות ביניהם, שהינם כה שכיחים במחוזותינו. התופעה הייחודית לישראל, שבה היו"ר הפעיל הופך ל"מנכ"ל-על", מקשה על מערכת יחסים תקינה בין שני האורגנים המובילים בחברה. עם זאת חשוב לזכור, כי אין לנתק בין שתי הפונקציות. בין המנכ"ל לדירקטוריון חייבים להתקיים קשרי גומלין. אסור שבתקופות הרות גורל בעולם הפיננסי, הדירקטוריון יישאר פאסיבי. הדבר עלול להיחשב כהפרת חובותיו.

* הכותב הוא מומחה לדיני חברות.

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים, ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ–30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.8% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● אל על יורדת אחרי הדוחות ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ