למרות ההערכות בענף הפרסום: אילן שילוח, מנכ"ל קבוצת מקאן-אריקסון, לא הולך לשום מקום בשנים הקרובות. ל"גלובס" נודע, כי שילוח חתם על חוזה עם מקאן-אריקסון לפיו הוא יישאר בקבוצה עד שנת 2013.
על-פי החוזה הקודם של שילוח, הוא אמור היה לסיים את תפקידו בשנת 2010. מקאן העולמית חתמה איתו בימים אלה חוזה חדש, שתוקפו מתחילת 2009 למשך חמש שנים. המשמעות: התחייבות של שילוח ל-3 שנים נוספות. כידוע, שילוח הוא לא רק מנכ"ל קבוצת מקאן-אריקסון בישראל, אלא גם חבר בהנהלת מקאן אירופה והנציג הבכיר של קבוצת אינטרפבליק בישראל.
אילן שילוח הצטרף למקאן-אריקסון - או בשמו דאז קשר בראל - ב-1996, והפך אותו תוך שנתיים ממשרד בחמישייה הראשונה עם הפנים למטה, למשרד הגדול ביותר בישראל. לאחר "ניעור" רציני במצבת העובדים והחדרת סטנדרטים מקצועיים שלא היו נהוגים אז בענף, הפך המשרד למזוהה גם עם מובילות קריאטיבית, ושמר במשך מספר שנים על פער מהמשרדים האחרים גם בפרמטר זה.
באחרונה הועם במעט זוהרו של המשרד בתחום הקריאייטיב, והפער לגבי התפיסה המקצועית שלו לעומת אחרים נשחקה משהו, אך המשרד עדיין שומר על מעמדו כמוביל בענף.
בשנים האחרונות נסוג שילוח מתפקיד המנכ"ל, ולקח על עצמו את תפקיד יו"ר הקבוצה. אך האירועים החזירו אותו במהירות לניהול פעיל: לפני כשנה חווה המשרד את אחד המשברים הקשים שידע, שעה ששילוח עצמו פיטר את מי שכיהנו כמנכ"לים משותפים במשרד - שירה מרגלית (בת זוגו לחיים) ואורן פרנק. השניים פוטרו בגלל התבטאויות שנתפסו ככאלה שעשויות לפגוע בלקוח. מאז, תפס שילוח מחדש את מושכות הניהול. אחד המינויים הראשונים שלו היו מינויו של אלון שטרן, עד אז מנכ"ל חברת המדיה של מקאן יוניברסל, לתפקיד משנה למנכ"ל הקבוצה ואחראי על הפיתוח העסקי. בשלב מאוחר יותר מינה שילוח את שי גורן לתפקיד משנה למנכ"ל, ויצר למעשה שדרה ניהולית חדשה בקבוצה.
מנתוני יפעת בקרת פרסום למחצית אהשנה, עולה כי מקאן הוא המשרד הגדול ביותר בישראל עם היקף פרסום של 254.6 מיליון דולר במחתית הראשונה של 2008, שמהווה גידול של 24% לעומת המחצית המקבילה אשתקד.
מקאן-אריקסון ישראל היא כיום בשליטת קבוצת הפרסום העולמית מקאן-אריקסון, שהחלה לרכוש מניות בחברה ב-1996 ומאז הגדילה את אחזקותיה בקבוצה בהדרגה. לאחר שהשותפים המייסדים בקשר-בראל מכרו את אחזקותיהם, נותר שילוח בעל המניות הישראלי היחיד במשרד, עם 18% מהמניות.
אילו שילוח סרב להתייחס לידיעה.
דחייתו של המפץ הגדול / פרשנות
בענף שבו יש קיבעון של 5-6 משרדים גדולים המתחלפים ביניהם ב"מגה תקציבים", הייתה עזיבתו של שילוח יכולה לחולל את "המפץ הגדול", זה שייצר שינוי אמיתי במפה.
אם בוחנים את מה שקורה במשרדים מובילים אחרים, רואים שבשנים הקרובות לא צפויים בהם שינויים דרמטיים: באדלר-חומסקי אייל חומסקי עדיין צעיר ולא מתכוון ללכת לשום מקום, ולימים שאחרי הוא מכין מעכשיו את אורי עייני ואמיר גיא, כדור הבא של ההנהלה. אותה פוזיציה ממלא יוסי לובטון בבאומן-בר-ריבנאי, כשלצידו יורם באומן המקושר, עליו טוענים שהוא "אלוף" בשמירה והבאת תקציבים. בשלמור אמנם עומדים השותפים הישראליים למכור את שארית המניות, אך יש להניח שהחוזים עם Y&R יחייבו אותם להישאר לעוד מספר שנים - מה שגם שגדעון עמיחי כנראה לא ילך לשום מקום בשנים הקרובות. בגיתם שומר מודי כידון על תקציבי המפתח, וכל זמן שהוא שם לא יקרה שם שינוי גדול.
למעשה, המשרד היחיד שעלול היה להתפרק ולהעיף מסביבו מספיק תקציבים שישנו את החמישייה סביבו היה מקאן. אין ספק שדקה אחרי ששילוח היה עוזב היתה מתחוללת נטישה של תקציבים, שחלקם אגב לא יכולים היו למצוא אכסניה באחד מהמשרדים הגדולים, בשל ניגודי אינטרסים.
ענף הפרסום הוא ענף של מותגים אנושיים. המשמעות של מי עומד בראש המשרד הייתה מאז ומתמיד קריטית לקיומו, ולמרות כניסתם של בעלי מניות בינלאומיים - המצב בארץ לא באמת השתנה. הישארותו של שילוח לחמש השנים הבאות, אומרת שהמפץ הגדול נדחה. לפחות בינתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
