ריקי שפרינצק: "כשאנשים מאבדים את הונם, ישנו חשש לגורלה של הפילנתרופיה בישראל"

"יש חשש לפגיעה אנושה במגזר השלישי בישראל בעקבות המשבר הכלכלי", כך אמרה ריקי שפרינצק, מנהלת המכון לטכנולוגיה וחברה של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, בעקבות מפגש "שולחן עגול" שנערך השבוע בנושא 'פילנתרופיה והחברה האזרחית' בהשתתפות חוקרים, נציגי הממשלה והכנסת, תעשיינים ונציגי הקרנות הגדולות.

שפרינצק הוסיפה כי "בתקופה בה אנשים מאבדים את הונם, ישנו חשש אמיתי לגורלה של הפילנתרופיה בישראל ועל כן, חשוב היה לקיים דיון ולהציג מחקרים בנושא, על מנת להציג פתרונות שימנעו פגיעה במגזר השלישי והגברת המוטיבציה לתרום".

ראש רשות התאגידים לשעבר עו"ד ירון קידר, קרא במסגרת הדיון לשנות מיסודו את נושא החקיקה לגבי המלכ"רים והעמותות שאינן למטרות רווח והציג את הצעת החוק "חוק התאגידים ללא כוונת רווח", אשר חיוני לדבריו, לביסוסה והמשך קיומה של החברה האזרחית בישראל. על פי הנתונים שהציג קידר, פועלות כיום בישראל כ-26 אלף עמותות בעלות סיווג אחיד, כך שהחוק הקיים אינו מבדיל למעשה בין בית כנסת לדוגמה ולעמותת הנצחה. מטרת החוק היא לעשות דיפרנציאציה בין העמותות, לסווגן מחדש, כך שהשונות ביניהן תתבטא וייוצרו הקלות ליצירת עמותות חדשות והקמת קרנות פילנתרופיות כמו בחו"ל שמבוססות על מקור קבוע של תרומות ועידודן באמצעות מיסים.

מנכ"ל קרן רש"י, אלי אלאלוף, הלין על הקושי העצום העומד בפני הרוצים להקים עמותה בארץ, אשר נחשדים כנוכלים למרות שמקור הכספים מגיע מתורמים מחו"ל. לדבריו, בשל המצב הקיים ולמרות המניעים הציוניים, אולי עדיף להזרים את התרומות מחו"ל לארץ בלי להקים כאן עמותה. אלאלוף ברך את היוזמה להקל על פעילותן של העמותות כמובן מבלי לפגוע בצורך בשקיפות.

גם יו"ר המכון לטכנולוגיה וחברה, אלונה ברקת, שיתפה את הנוכחים מניסיונה כפילנתרופית הנתקלת בקשיים בירוקרטים מרובים כאשר ברצונה לתרום. ברקת, קבלה על כך שבניגוד לארה"ב ,למשל, לא זוכים התורמים לעידוד ממשלתי מספיק ונאלצים להתמודד עם הבירוקרטיה המקומית המתייחסת מראש אל הפילנתרופים כאל חשודים המנסים למנף את עסקיהם והאינטרסים הפרטיים שלהם באמצעות תרומות.

ד"ר ניסן לימור, חוקר במכון לטכנולוגיה וחברה, הציג נייר עמדה עם המלצות למדיניות פילנתרופית כוללת - החל ממסלולי פילנתרופיה מגוונים, מדיניות המס ופיתוח שוק ההון הפילנתרופי. לדבריו, הפילנתרופיה היא עורק החיים וה'דבק' של החברה האזרחית והמגזר השלישי. ללא נתינה, ללא התנדבות ותרומה, תתקשה חברה אזרחית לפעול, עד כדי ביטולה. על כן, יש לדבריו לראות את הפילנתרופיה כנושאת ותומכת ביעדים המרכזיים של החברה האזרחית והמגזר השלישי.