אחרי חודש סוער בשווקים, בו התגלה שגם הגופים הישראליים, וביניהם הבנקים, חשופים למשבר בארה"ב, דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס, משדר דווקא ביטחון ואופטימיות זהירה. הוא אינו חושש מפני קריסת בנק ישראלי ("המערכת הבנקאית בישראל יציבה"), וגם לא ליציבותם של הטייקונים הגדולים ובתי ההשקעות המקומיים ("בשום תסריט אני לא חושש שיעלמו"). במקביל, הוא שב ומדגיש את חשיבות הקשר הישיר עם הלקוח דווקא בימים סוערים אלה.
בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו לפני תשעה חודשים, מספר ברוך (49) ל"גלובס" על ההחלטה לקבל את ההצעה של רוני בירם וגיל דויטש לנהל את אקסלנס, משרטט קווים לדמותו של בית ההשקעות לאחר שינוי הבעלות, וגם סונט קצת במתחרים.
- דוד ברוך, בימים האחרונים נכתב רבות על הפאניקה של המשקיעים, שנחפזים להוציא את כספם אפילו מאפיקי חיסכון שיש בהם יתרון מס. האם חשתם בכך גם באקסלנס?
"באופן טבעי גם אצלנו היו תופעות של פדיונות, אבל היכולת לקיים דיאלוג רציונלי עם הלקוח, במיוחד בעת משבר, מסייעת לוודא שהוא יקבל החלטות באופן יותר מושכל, גם אם התהליך נגמר בפדיון. הניסיון הוכיח ששיחה והכוונה מנעו פדיונות, בעיקר במקרים של שבירת חיסכון הכרוכה בקנס - מהלך ממש לא רציונלי.
"בתקופה האחרונה העצמנו את הקשר עם הלקוח, כי אין ספק שהחששות והשאלות שמעלה הציבור בימים אלה יכולים להיענות רק באמצעות תפיסת עולם ששמה את הלקוח במרכז. הרי בסופו של דבר, אנחנו מנהלים כסף של אחרים. תפיסת עולם זו יוצרת מחויבות עמוקה בשירות ובהסתכלות על הצרכן כלקוח. אני מניח שבעקבות המשבר התעשייה בכללותה תידרש להעמקת הקשר עם הלקוח, ואולי דווקא האירועים האחרונים יאפשרו לכולם להדק את הקשר ולתת את המענה הנכון.
"ברור שמי שהיה ערוך וסיפק ללקוחותיו מגוון מסלולי השקעה, מצא את עצמו נותן תשובות מספקות יותר לציבור לקוחותיו".
- מה לדעתך צפוי לנו בשווקים בזמן הקרוב?
"למרות שתוכנית הסיוע האמריקאית אושרה, לא הגענו לרגיעה המיוחלת, כנראה בגלל עומקו של המשבר. המערכת הפיננסית היא זו שהיתה אמורה להגיב באופן מיידי לתוכנית החילוץ ולשדר התייצבות, אבל בעולם עדיין רואים תגובות שמעידות על חוסר ודאות וחשש גבוהים. אלו התבטאו גם בהתנהגות מניות הבנקים באירופה וגם בפערים הגבוהים בין ריבית הליבור לאג"ח הממשלתיות בארה"ב. הפערים הללו מצביעים על חוסר נכונות הבנקים להלוות אחד לשני.
"כעת, לאחר אישור התוכנית, אנו צפויים לראות את המערכת הפיננסית מנסה לתמחר נכון את ערכם של הנכסים הפיננסיים, כך שנראה תיקון בחלק מהנכסים, בעוד חלקם ימשיכו לרדת. צפויה לנו תקופה עם מרכיב תנודתי גבוה, בה נידרש לעשות אבחנה בין חברות ונכסים טובים ובין כאלה פחות טובים. במהלך התקופה ודאי נראה תופעות של שינויי בעלות, כמובן שבעולם כולו אך גם אצלנו בארץ.
"בחלק השלישי של התקופה הזו יתחיל התיקון, שאינו צפוי בטווח הזמן הקרוב. למערכת הריאלית יקח זמן לעכל את האירועים והשינויים שקורים כרגע, במיוחד לאור עוצמתם של השינויים בכלכלה האמריקאית. לכן, קשה כרגע לנבא התאוששות, והיא בוודאי לא תתרחש בחודשים הקרובים, ספק אם בכלל ב-2009".
בזירה הישראלית, מדד המעו"ף ירד עד כה בכ-20% מתחילת חודש ספטמבר, ובכך השלים ירידה של כ-35% מתחילת השנה לרמה של 800 נקודות.
- האם אתה מאמין שהמעו"ף עשוי לצנוח ביותר מ-100 נקודות?
"עוד נראה תנודתיות רבה במעו"ף, אבל צניחה של מעל 100 נקודות משמעה עליית מדרגה חמורה נוספת, וזה תסריט שאני לא נותן לו הסתברות גבוהה".
- אתה מעריך שיימשכו הפדיונות בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל?
"אין ספק שתעשיית הקרנות היא שספגה את גל ההדף של המשבר. מכיוון שבקרנות הנאמנות מרוכז 'הכסף החם', ובעת פדיון היצרן לא פוגש את הלקוח, יש תנודתיות יותר גבוהה בקרנות. התעשייה תמשיך גם בתקופה הקרובה להיות חשופה למצב הרוח ולתוצאות בשווקים, לכן יקח זמן עד שהציבור יחזור לקרנות.
"בקופות הגמל הסיפור יותר מורכב, למרות שבסופו של דבר הציבור התנהג ברציונליות. כנראה שהסיבה לכך היא שלקוחות שביקשו לפדות את כספם פגשו מערך שירות של היצרן, שעזר להם לעבור לאפיק אחר או הסביר להם את מהות הנזק הכרוכה בפדיון הקופה. אבל הסיפור של פדיונות בקופות הגמל עדיין לא נגמר, כשגם ברבעון הזה יוסיפו ויעלו שאלות מצד הציבור לאור התוצאות של השבועות האחרונים".
- לנוכח הירידות החדות באג"ח של הטייקונים הגדולים, הורדות הדירוג שחלקם ספגו והגדלת הביטחונות שחלקם נדרשו לבצע, האם אתה חושש ליציבותם?
"הניסיון לעשות אנליזות יומיות לחברות הגדולות הללו חוטא בשטחיות ובהיעדר מידע. יחד עם זאת, אני חושב שזהו גורלו של משק קטן - תמיד יהיו כמה לווים גדולים, והמערכת הפיננסית לומדת להתמודד גם עם קבוצות הלווים הללו. בגלל שעברנו ממימון שכולו בנקאי למימון חוץ בנקאי, ובחלק מהמקרים גם מימון מחו"ל, בשום תסריט אני לא חושש שמי מהטייקונים ייעלם. במשבר הנוכחי, לעומת זה שחוותה המערכת הבנקאית בשנת 2000, יש התמודדות טובה יותר עם הסיכון שאותם לווים מייצרים".
- אז גם מהתמוטטות של בנק ישראלי אתה לא חושש.
"אין לי חשש כזה. המערכת הבנקאית בישראל יציבה והיא מתאפיינת ברמת שקיפות גבוהה. גם היקף הנכסים הבעייתיים שיש בה, ביחס לעולם, הוא קטן, והפיקוח עליהם טוב. אז בתקופות של האטה, במשק בו לווים גדולים בסיטואציה בעייתית, המערכת הבנקאית יכולה להיפגע מגידול משמעותי בהפרשות לחובות מסופקים, אבל באופן עקרוני המערכת חסינה. בין היתר, משום שקרוב ל-50% מהאשראי העסקי הוא חוץ בנקאי".
- ומה לגבי יציבותם של בתי ההשקעות, האם להם אתה חושש?
"פעילות הנוסטרו היא שחושפת את בתי ההשקעות לסיכונים. בתי ההשקעות הישראליים, בניגוד לאמריקאיים, ביצעו פעילות נוסטרו מינורית, והחשיפה של הלקוחות לסיכונים כתוצאה מכך מוגבלת עד זניחה".
- היעדר החששות שלך נובע מכך שאתה סומך על הרגולטורים, ועל שר האוצר והנגיד?
"נכון לעכשיו, במצב הנוכחי מתנהלת מדיניות מאוזנת, והעובדה שהצליחו להעביר תקציב היא חלק מנקודות החוזק של המשק. שר האוצר והנגיד מובילים מהלכים נכונים, אבל אני לא יודע איך המערכת תתנהל לו המשבר יהיה חריף יותר. במקרה כזה, בוודאי שיצטרכו לנקוט מהלכים קיצוניים יותר".
"בעתיד כולם ינהגו כמונו"
בעוד בתי השקעות אחרים שורדים בקושי את המשבר, אקסלנס כמעט ולא נפגעה עד כה, וסביר להניח כי גם ברבעון השלישי היא תיפגע פחות. אולי אחת הסיבות לכך היא תפיסת היחס ללקוח של ברוך, שמאמין כי צריך להכיר את הלקוח ולתת לו שירות טוב - גישה חריגה בקרב מנהלי בתי ההשקעות. וכשברוך מדבר על הלקוחות שלו, בניגוד לאחרים הוא לא מתכוון לסוכני הביטוח, אלא לגברת ומר כהן מחדרה.
"ועדת בכר יצרה לבתי ההשקעות התחייבויות והזדמנויות", הוא אומר. "בצד ההתחייבויות, בגלל שבתי ההשקעות מעבירים את הלקוח ממערכת בנקאית עם פריסת סניפים ארצית למערכת שאינה פועלת בפריסה רחבה, הם חייבים לפצות את הלקוח, ובתפיסתי - לתת לו שירות טוב ובסטנדרט גבוה. בצד ההזדמנויות", מוסיף ברוך, "אני רואה את הקשר הישיר עם הלקוח כהזדמנות להעמקת הפעילות, למכירה צולבת והגברת הנאמנות שלו לגוף המנהל את נכסיו. מי שיפספס את ההזדמנות ולא יתמודד עם לקוחות באופן ישיר, יישאר מאחור. אנחנו רק בתחילת מהפכה שבסופה האזרח ינהל את כספו בהיבטים מסוימים בבנק ובאחרים בבית השקעות".
- נוח לך בעמדת המיעוט הזו?
"אני מעריך שאני לא טועה. יותר מכך - הגישה שלי נותנת לי יתרון תחרותי. הרי במה נבדל בנק כזה מאחר? כולם נותנים אותו מוצר, וההבדל הוא בקשר עם הלקוח. ניקח לדוגמה גופים שעיקר פעילותם בקרנות נאמנות, כך שהם לא מכירים את הלקוחות שלהם. כשיש לבית השקעות לקוחות שהוא מכיר אותם ואת מצבם הפיננסי, זה יתרון עצום. לכן, ברגע שלבתי השקעות שרכשו קופות גמל ייפול האסימון, שהם קנו לא רק נכסים אלא גם לקוחות, גישתם תשתנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
