ברוורמן: התקציב שעבר איננו רלוונטי עוד - התקציב שאעביר בדצמבר יכלול תוספות לצרכים החדשים

אחרי שבנק ישראל הכריז ביום שלישי האחרון על מתווה המדיניות המוניטארית שהולכת להוביל את הבנק המרכזי בתקופה סוערת זו, הגיע תורו של משרד האוצר שמציג מדיניות חסרת חידושים, בלי צעדים קונקרטיים ומלאת מסרים נדושים, בעיקר, נוכח התוכניות האקטיביות שהציגו משרדי האוצר בשאר העולם.

שר האוצר רוני בר-און הציג היום (א') בממשלה את חמשת הכלים שינקוט האוצר על מנת להתמודד עם המשבר הפיננסי אך בעיקר עם המשבר הריאלי (צמיחה) שצפוי לפגוע קשה במשק הישראלי לפחות בשנתיים הקרובות.

בר-און חזר על התחייבותו לשמור על מדיניות פיסקאלית אחראית תוך מניעה של פריצה במסגרות, קרי, שיעור הגידול בהוצאה הלאומית ימשיך לעמוד על 1.7%, כל עוד זה תלוי בו. בר-און חזר על כך שתחזית הצמיחה של משרד האוצר לשנה הקרובה איננו מציאותי והוא כבר חוזה גרעון גדול יותר מהחזוי. "ככל שיידרש עדכון של תחזית הצמיחה, המלצתי לממשלה תהיה שלא להתאים את המסגרות התקציביות (באמצעות העלאת מיסים או קיצוץ בהוצאות) ולאפשר למייצבים האוטומטיים לפעול גם במחיר של אי עמידה בתקרת הגירעון".

בכך הודיע רשמית שר האוצר את מה שכבר ידענו: הגרעון בשנה הבאה לא יעמוד על 1%, כפי שנחשף בחודש שעבר ב"גלובס" וזה יהיה המחיר שמשרד האוצר יהיה מוכן לשלם. באוצר הבינו מזמן כי תקבול המסים שצפויים לזרום לקופת המדינה בשנה הבאה לא יספיקו לכסות את ההוצאות המתוכננות בתקציב המדינה, דבר שיצור גרעון מעבר לצפוי. באוצר מציינים, כי למרות מצב זה אין כל כוונה להפחית את ההוצאה או לבצע קיצוצים נוספים מעבר למה שכבר הוכרז בחוק ההסדרים או לחילופין, דרך העלאת המיסוי.

עוד רומז שר האוצר כי בימים אלו מתגבשת תוכנית להאצת תשתיות לאומיות, המהווה, מחוללי צמיחה דווקא בתקופות של מיתון. עם זאת, מדובר בפרויקטים שכבר תוקצבו ונמצאים כבר בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים.

עוד נכתב בהצהרת הכוונות, לזרז את השינויים המבניים הנמצאים אף הם בחוק ההסדרים. "את הפתרונות למשבר נתנו בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובתוכנית לפריפריה" אמר ל"גלובס" מנכ''ל האוצר, ירום אריאב.

אולי החידוש המרענן היחידי שניתן לזהות הוא הכוונה לחשוב על כלים נוספים "להקלה במצוקת האשראי שעשויה להתפתח במשק" לשון בר-און. ל"גלובס" נודע כי מדובר בצעדים דומים ל"פחת מואץ" שננקט לפני מספר חודשים, המיועד להאיץ השקעה במגזר הפרטי דווקא בתקופה שמחנק האשראי עלול לאיים על תזרימי החברות. עם זאת, באוצר סירבו לגלות פרטים נוספים. ככל הנראה, הכלים הללו יבאו, כפי שנעשה עם פחת מואץ, דרך הקלות מיסוי ייעודיות.

ח''כ אבישי ברוורמן, יו''ר ועדת הכספים תקף את מדיניות האוצר ואמר כי "תקציב 2009 שעבר איננו רלוונטי יותר. המשבר הכלכלי הנוכחי, הוא החמור ביותר שראינו מאז שנות ה-30. התקציב שאני אעביר בדצמבר הקרוב יכלול תוספות המתבקשות הן לתת מענה לצרכים הפיננסים והן להאטה שמתקרבת. חייבת להיות מדיניות כלכלית חדשה".

באוצר מסרבים להתייחס לתוכניות פעולה עתידיות ומסבירים כי כעת אין כוונה להתערב. עם זאת, כמה בכירים בשוק ההון לא קנו את דברי שר האוצר שכן קיימת סכנה מסוימת לפנסיה וגמל של האזרחים ובעקבות כך לא תהיה מנוס למשרד האוצר ולבנק ישראל, אפילו ברמה ההצהרתי, להכריז על הקמת רשת ביטחון פנסיוני.

"זה עבד יופי בשנת 1996. אז הייתה בעיה עם אג''ח ממשלתיות והתוכנית הצליחה. היום הבעיה היא עם אג''ח קונצרני והדבר מקשה על גיבוש וישום תוכנית. עם זאת, שוק ההון ישתכלל ולממשלה לא תהיה מנוס מלהכריז על כך ואין צורך לחקות. אם לא יכריזו היום, זה יקרה בשובע הבא" הסביר הבכיר. הערכות בשוק ההון לא רחוקות מהמציאות. ל"גלובס" נודע כי בימים אלו "שוברים את הראש" בכיר האוצר ומנסים ליצור תוכנית אשר יבטיח את תשואת הפנסיה של האזרחים שצפוים להפסיק לעבוד כבר בשנים הבאות, התשואות שלהם נחתכו בחדות וכבר לא יוכלו ליהנות מגאות נוספת בשוק ההון.

בשונה הבעיה העיקרית מתרכזת באג''ח קונצרני ולא באג''ח ממשלתי כפי שאירע במשבר בשנת 1996, ולכן הקושי בגיבוש התוכנית. רכישת אג''ח ממשלתי הינה פעולה פשוטה שכן המנפיק היתה אז הממשלה אלא שבא''ג קונצרני המנפיקים הם ה"טייקונים" וקשה לקבוע קריטריון ברור לרכישה.