2 קלאסיקות גידור לסחורות

מה יעשה תעשיין שירידת המחירים הותירה אותו עם מלאי חומרי גלם יקר במחסנים?

אורן קפלן, מנכ"ל מיטב ניהול סיכונים מבית ההשקעות מיטב ומנהל ההשקעות של קרן הנאמנות "מיטב סחורות"

משקיע פוטנציאלי מסייר במפעל לייצור מוצרי גומי. הוא עובר ליד מכונה המייצרת פטמות לבקבוקי שתייה של תינוקות. מהמכונה עולים קולות רעש מוזרים. לשאלתו למקור הרעש המוזר, מסביר לו מנהל המפעל: "זו פעולת ניקוב הפטמה". התחנה הבאה היא מכונה המייצרת קונדומים וגם ממנה עולים מדי פעם קולות מוזרים. עכשיו מסביר המנהל למשקיע: "כאן אנחנו מנקבים כל קונדום חמישי".
"מנקבים?? קונדומים??", מתפלא האורח, "זה לא פוגע במכירות"? "קצת" מודה המנהל, "אבל זה מאד מקדם את מכירת הפטמות של בקבוקי התינוקות".

עלילת הסיפור המשעשע מזכירה את תכליתן של עסקאות הגנה. עקרונית, גידור נועד להתמודד עם מצבים בהם לא ניתן למנוע חשיפה לסביבת השקעה מסוכנת, ובכל זאת קיים רצון לצמצם את הסיכון מפני התממשות הסיכון. לצורך כך, נהוג לבצע פעולה ממנה ייווצר רווח, אם מנגד נספוג הפסד כתוצאה מהתממשות חשיפה כלשהיא.

לאחרונה נרשמה התייקרות של ממש בעלויות חומרי גלם, וזאת בעקבות הצמיחה בשווקים המתעוררים של מזרח אסיה. הסיכון של מי שמשתמשים בחומרי גלם אינו רק בכיוון הטריוויאלי - עליית מחירים, אלא גם בכיוון ההפוך - ירידתם. זאת משום שמפעלי תעשייה נדרשים להחזיק מלאי בהיקף לא מבוטל, כדי למנוע השבתה של פסי הייצור.

מפעלים בישראל צריכים להחזיק מלאי בהיקף גבוה יחסית. הסיבה לכך היא זמן האספקה הממושך יחסית, בהשוואה, למשל, למדינות אירופה, שם התובלה היא יבשתית בין מדינות שכנות. בחודשים האחרונים חלה ירידה חדה בשוק הסחורות והסיכון שנובע מירידת מחיר - התממש.

על מנת להתמודד עם הסיכון הטמון בשינוי במחירי חומרי הגלם, צריך לעשות עסקאות הגנה.

יש שני סוגים של עסקאות הגנה:

1. חוזה עתידי (Futures)

חוזה, המפרט התחייבות לרכישה או למכירה של כמות נקובה כלשהיא של סחורה במקום מסירה מוגדר, במועד עתידי מוגדר, ובמחיר שנקבע בעת ביצוע העסקה בבורסת חוזים עתידיים.

מאחר שהסוחרים נקשרים בהתחייבויות לטווח ארוך, ומאחר ששני הצדדים לחוזה אינם מכירים זה את זה, אחראית מסלקת הבורסה כלפי המוכרים שיקבלו את הסכום המגיע להם, וכלפי הקונים שיקבלו את הסחורה שרכשו. המסלקה דורשת מהקונים ומהמוכרים של חוזי סחורות עתידיים להפקיד תשלום מראש להבטחת קיום ההתחייבויות בגין החוזים שקנו או מכרו.

גובה הביטחונות הראשוניים (Initial Margin) נע בין 5 ל-20 אחוז מן הערך הכולל של החוזה (מספר היחידות כפול המחיר ליחידה).

כדי לשמור על רמה גבוהה של ביטחונות, מקפידה המסלקה באמצעות הברוקרים החברים בה על התחשבנות כספית יומיומית ביחס למחיר המקורי (Mark to Market). אם נצבר הפסד והחשבון יורד מתחת לרמת הסף, נדרש הלקוח להפקיד מזומן ולהשלים את יתרתו במקדמות אחזקה (Maintenance Margin) עד גובה המקדמה הראשונית.

עובדה מעניינת היא שפחות מ-1% מכל החוזים הנסחרים מגיע למימוש פיזי.

2. אופציות (Options)

חוזה, המקנה למחזיק בו זכות, ללא התחייבות, לקנות או למכור חוזה עתידי על סכום קבוע בסחורה מסוימת. אורך חיי האופציה (הזמן שיחלוף עד למימושה) ומחיר החוזה שלפיו יחליפו הצדדים את החוזה העתידי, קבועים ומוגדרים מראש.

שני הצדדים לחוזה האופציה הם רוכש האופציה וכותב האופציה. רוכש האופציה קונה מכותב האופציה התחייבות, לפיה ימכור לו כותב האופציה או יקנה ממנו, כמות מסוימת קבועה מראש של חוזים עתידיים, לפי דרישת רוכש האופציה. זכות הרוכש מתקיימת לאורך תקופת זמן שנקבע מראש, עד למועד פקיעת האופציה.

תמורת הזכות לביצוע הרכישה או המכירה משלם הרוכש לכותב האופציה סכום כסף חד-פעמי (פרמיה), בעת רכישת האופציה. ניתן להוזיל את הפרמיה על-ידי קניית אופציה "מחוץ לכסף", אשר תגרום להוזלת הפרמיה. בדומה לביטוח רכב, הוזלה של ההשתתפות העצמית במקרה של הפעלת הביטוח מקטינה את הסכום שאפשר לתבוע מן הביטוח במקרה של תאונה.

מלבד האפשרות לרכוש חוזים או אופציות סטנדרטיים בבורסות השונות, אפשר לפנות לאחד מ"עושי השוק" ולבצע איתו עסקה התפורה לצרכים הספציפיים שלנו (סוג הסחורה, מועד מימוש, כמות וכולי). עסקות אלה מכונות עסקות "מעבר לדלפק" (Over The Counter או בקיצור OTC).