ברשימת תכנוני המס המחייבים דיווח נכללה מכירת נכס לקרוב, שנוצר בה הפסד בסכום של שני מיליון שקלים לפחות, אם ההפסד שנוצר קוזז - כולו או חלקו - בשנת המכירה, או בתוך עשרים וארבעה חודשים שלאחר תום שנת המכירה.
במקרים מסוימים חלה חובת הדיווח גם על מכירת "נכס" למי שאינו "קרוב" (שבעטיה נוצר הפסד, או קוזז הפסד, בסכום של שני מיליון שקלים לפחות), וזאת אם הנכס הגיע לידי המוכר, במכירה פטורה ממס, מאת קרוב (למונחים "נכס" ו"קרוב" נקבעו הגדרות מיוחדות, במסגרת התקנות).
חובת הדיווח כשלעצמה איננה פוסלת את תוקפן של הפעולות, לצרכי מס הכנסה, ונועדה לאפשר לפקיד השומה לבחון את הפעולות שנעשו, באופן מדוקדק.
אנו סבורים, שכל נישום רשאי לממש ולקזז את הפסדיו (ולעשות בדרך זו שימוש במגן המס, הגלום בהפסד), ובלבד שהמכירה נעשתה בהתאם לשוויו ההוגן של הנכס שנמכר.
בהקשר זה נעיר, כי במסגרת החלטת בית המשפט העליון בעניין בן ארי ש. סוכנות לביטוח בע"מ (ראה ע"א 7387/06) נכללה הערת אגב הבאה: "כאשר בעל השליטה שספג את ההפסדים הוא זה שהביא את החברה שבשליטתו לרווחים - יש ככלל לאפשר את קיזוז ההפסדים".
אמנם, באותו מקרה נמצא (גם) טעם מסחרי לפעולותיו של הנישום, אך רבים רואים בהחלטת בית המשפט סיוע בעקיפין לנישומים, הרוצים לקזז את הפסדיהם (שמומשו) מהכנסותיהם החייבות במס.
הנה מספר אפשרויות לקיזוז הפסדים שנגרמו להם, בצוק העיתים:
* נישום שבבעלותו ניירות ערך, ששווי השוק שלהם נמוך מעלותם, רשאי לממש את אותם ניירות ערך (מוטב שיעשה זאת באמצעות הבורסה לניירות ערך) ובדרך זו "יציף" הפסדים הניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון שמומשו (לרבות שבח מקרקעין), ו/או כנגד הכנסות מריבית ומדיבידנד מניירות ערך (באותה שנה).
* נישום שבבעלותו מלאי עסקי (לרבות מקרקעין), ששווי השוק שלו נמוך מעלותו, רשאי לבצע במלאי "שינוי יעוד" (בהתאם להוראות סעיף 85 לפקודת מס הכנסה). בדרך זו ניתן ליצור הפסד רעיוני (לצרכי מס הכנסה), שדינו כדין הפסד מעסק לכל דבר ועניין.
* נישום שיש לו נכס הון ששפל ערכו לעומת עלותו (בישראל או בחו"ל), למעט מקרקעין בישראל, רשאי להעבירו במתנה לקרובו, שהינו תושב חוץ. במקרה כזה, נחשבת הפעולה למכירה, לצרכי מס, ונותן המתנה רשאי לקזז את הפסד ההון כנגד רווחי הון שהיו לו, ממימוש נכסים אחרים.
* נישום שהשקיע בקרן נאמנות פטורה, ששווייה צנח מתחת לעלותה, רשאי אף הוא לממש את השקעתו (לרבות, כאמור, בדרך של העברתה במתנה לקרובו שהוא תושב חוץ), ולקזז את הפסדיו מירידת ערך ההשקעה.
ניתן אף לדווח על הפעולה בסכום שאיננו תואם בהכרח, במקרים מסוימים, את השווי הנאיבי של הנכס המועבר (למשל; כאשר מדובר בנכס מטריד, ולחילופין כאשר גלומה בנכס פרמיית שליטה שלילית מובהקת).
במקרים שכאלו מוטב להצטייד בחוות דעת מקצועית, ובמידת הצורך אף בהערכת שווי שתוכן מבעוד מועד על ידי מעריך מוסמך.
נעיר כי לפקיד השומה הוקנתה הסמכות החוקית להתעלם מכל עסקה, אף אם איננה עסקה מלאכותית או בדויה, אם היה סבור כי אחת ממטרותיה העיקריות היא הפחתת מס "בלתי נאותה".
* הכותב הוא רואה חשבון ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.