ברחוב חובבי ציון בפתח תקווה, בחצר נחבאת, בין מבנים המאכלסים חנויות, מסתתרת פיסת היסטוריה. היא מקומית מאוד, אבל מאוד רלבנטית להיסטוריה של העלייה והעבודה העברית. בית קטן, לא מרשים בתצורתו עם גג רעפים אדום: בית הדפוס של גרינבוים. החצר היא מפגש שתי חלקות מימי העלייה הראשונה. באחת נבנה בניין אקלקטי בו השתכן שלמה שטמפפר, ראש העיר הראשון, ובשנייה משפ' פישצנר.
המבנה נבנה בחלקו מלבני בוץ מחוזקים בקש, ללא חיזוקים מעץ או פלדה אלא נתמכה באמצעות כובד הלבנים, קשתות מעל הפתחים וקורה היקפית שעליה נשען גג הרעפים. החלקים החדשים יותר נבנו בשיטה "הבגדאדית", המבוססת על קורות עץ התקועות בקרקע ולוחות עץ משני צידי הקורה, מילוי בשברי אבנים ואדמה בין הלוחות וחיפוי בטיח. קירות הפנים אוירו בציורי קיר, והרצפות הותאמו לתקופת המגורים בו.
המבנה שימש למגורים עד 1932, והוסב לבית דפוס ע"י שמואל גרינבוים, והדפיס את הניירות שאיתם עטפו אחד-אחד את פירות ההדר של מותג Jaffa.
הבית שינה את ייעודו ממגורים לדפוס: החדר הקדמי הפך לחדר המכונה, ושאר החדרים הפכו לחדרי אחסון לנייר לפני ואחרי ההדפסה. משפחת גרינבוים שמרה את ייעוד המבנה כבית דפוס פעיל עד סוף שנות ה-60, ומאז שימש המבנה בעיקר לחיתוך נייר.
ייחוד המבנה הוא במכלול שמספק מבט בלתי אמצעי ייחודי על העשייה סביב הפרדסנות, והדיאלוג בין מגורים לבין תעשייה ותעסוקה של היישוב היהודי בא"י.
בעקבות שריפות ופריצה למבנה בוצעו פעולות שימור במימון עיריית פ"ת (750 אלף שקל), בראשות צוות תכנון שכלל את אדר' רפי רייש והמומחה לשימור מבני אדמה, ראובן אלברגר. יו"ר ועדת השימור של פ"ת, שלום קוטלר, אמר שנעשים מאמצים לשפץ את מכונת הדפוס הנדירה, ולפתוח המקום לקהל ב-2009.
בימים אלו הקבלן המבצע, אבי פראג', מסיים את ייצוב ויישור הקיר האחרון. בוצעו השלמות של קירות האדמה באמצעות אדמה מקומית, לצד לבנים מאדמות לס. החודש יחלו עבודות שימור חללי הפנים, ולאחריהן התשתיות והתאמת המבנה לתצוגה מוזאלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
