גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חופי מבטחים בעירבון מוגבל

בימים שבהם נדמה שהעולם הכלכלי כולו נתון באי ודאות מוחלטת, ברור גם למה כולם פוחדים להתנבא לגבי הצפוי לקרות; בכל זאת, אנליסטים ואנשי נדל"ן מנסים להצביע על המדינות שעשויות להינזק פחות מהסערה המכה בכולן

כשיורד גשם כולם נרטבים, אבל אם ניצמד לקלישאה החורפית, ניתן לקבוע שלא כולם נכנסו לחורף הכלכלי עם אותן שכבות של הגנה ובידוד. כמו בכל משבר פיננסי, גם בתקופה הנוכחית מורגשת תחושה כבדה ועמוקה של חוסר ודאות בכל השווקים.

ובכל זאת, למרות הפסימיות, יש מדינות ששוק הנדל"ן שלהן מפגין דפנסיביות יחסית לשוקי נדל"ן אחרים. הדגש כמובן הוא על המילה "יחסית". גם סימון מדינות מסוימות כחסינות צריך להיעשות בזהירות, שכן במרכזן של שיחות שמתנהלות בימים אלו בקרב העוסקים בנדל"ן עומדת תחושה של ליקוי מאורות. גם אלה שרק אתמול לא חששו להתנבא ולייצר צפיות, מודים שהם חוששים שהדברים שנאמרים היום ישמעו כהבל הבלים מחר.

חודש ספטמבר בדרך כלל קובע את קצב ההשקעות בתקופה שנותרה עד סוף השנה. חודש ספטמבר האחרון, מן הסתם, רמז על תקופה קשה שמחכה לשוקי הנדל"ן ברחבי העולם. מחנק האשראי, שהורגש כבר ביולי אשתקד, תחילה בארה"ב ואחר כך באירופה, התפשט לאסיה והחמיר לכדי משבר פיננסי חריף. בתוך חודש אחד קרסו חלק מהמלווים הגדולים של תעשיית הנדל"ן המסחרי - ליהמן ברדרס, וואכוביה, פורטיס, AIG, HBOS ומריל לינץ'. לא רק שנפילתם משאירה חלל לאלה שמחפשים לממן את נכסיהם, היא גם מייצגת עשרות מיליארדי דולרים של משכנתאות ונכסים שחייבים להיפרע.

סנטימנט השוק כלפי מזרח אירופה נראה קודר נכון לעכשיו, והתקווה שאזור זה יפגין חסינות יחסית נגוזה עם הפיכתם של שוקי האזור לפגיעים ביותר מבין השווקים המתעוררים. הבורסות באזור זה צנחו וחלק מהמטבעות המקומיים איבדו לא מעט מערכם. המשבר העולמי החל לנגוס באזור והגישה למימון חיצוני נעשית יותר ויותר קשה ויקרה. הונגריה ואוקראינה כבר קיבלו מקרן המטבע ומהבנק האירופי המרכזי סיוע בגובה 25 מיליארד דולר ו-16.5 מיליארד דולר בהתאמה, והתחזית היא שמדינות נוספות ילכו בעקבותיהן. כתוצאה מכך, הצמיחה באזור צפויה להאט באופן משמעותי בשנת 2009.

לפי פרסום אחרון של מריל לינץ', המתבסס על נתוני קרן המטבע ועל נתוני S&P, בראש קבוצת הסיכון של אזור אירופה-המזרח התיכון-אפריקה ניצבות לטביה, ליטא ואסטוניה וכן בולגריה, קרואטיה, סרביה ורומניה, שאליהן מצטרפות הונגריה ואוקראינה. המאפיין המשותף למשקים אלה הם גירעונות בשיעור דו-ספרתי בחשבון השוטף במאזן התשלומים.

תחת הכותרת "סיכון בינוני" מיקמה מריל לינץ' את פולין, את דרום-אפריקה ואת טורקיה, בעוד שצ'כיה ממוקמת בקטגוריית "הסיכון הנמוך" ומכונה "נמל מבטחים".

"שם זה לא יקרה"

"אני שומע עכשיו על כל מיני חברות שאומרות על מדינות מסוימות 'שם זה לא יקרה'", אומר אלחנן רוזנהיים, מנכ"ל ומבעלי בית ההשקעות פרופימקס לנדל"ן העולם. "אבל אין מדינה ואין שוק שחסינים בפני התהפוכות הפיננסיות והמשבר, שלא ראינו עדיין את סופו. לדעתי, המשבר הוא תוצאה של מערכת ההונאה הפיננסית הגדולה ביותר שהתרחשה בעת החדשה. אם הגופים המוסדיים הגדולים בעולם לא יבינו שצריך להתאגד ולתבוע את כל אלה שאשמים במשבר, לא בגלל טעויות, אלא בגלל חמדנות והונאה, זה יהיה חבל מאוד.

"אני טוען שאלה לא היו מכשירים פיננסיים מתוחכמים אלא מכשירים פיננסיים הזויים. נציגי החברות שיצרו את המכשירים הפיננסיים ההזויים האלה הגיעו לבנקים בארץ עם חפתים של אלף דולר ומכרו ניירות שהם לא הבינו מה הם מוכרים והבנקים קנו ניירות שהם לא הבינו מה הם קונים. אין שוק שהוא חסין אבל אין לי ספק שהולכות להיות הזדמנויות השקעה יוצאות דופן בתקופה הקרובה, אבל חייבים לחזור ל-fundamentals - נתוני הבסיס, ולבדוק כל עסקה בהתאם ל-fundamentals שלה ולנטרל את כל השטויות".

הוא ממשיך ואומר כי "המצב היום הוא שכל אחד מאיתנו שמושקע בנכסים, חייב לעשות הערכת סיכונים ובעיקר לשמור על יחסים טובים עם הבנק".

סיכוי להתגבר

עו"ד גל אורן ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מלווה עסקאות נדל"ן של קרנות פרייבט אקוויטי, חברות בורסאיות וחברות פרטיות בדרום אמריקה, בארה"ב, בקנדה, במערב ובמזרח אירופה, כולל רוסיה, קזחסטן ואוקראינה וכן וייטנאם, תאילנד, סין והפיליפינים. "אני לא חושב שיש מדינה או שוק שלא נפגעו", הוא אומר. "השאלה היותר מעניינת היא לאילו שווקים יש סיכוי להתגבר על המשבר מהר יותר.

"השוק עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לחזור הכי מהר הוא השוק האמריקני. הטיעונים לכך מגוונים - זוהי הכלכלה החזקה ביותר, הממשל מזרים לשם מיליארדי דולרים וזוהי המעצמה היחידה בעולם היום - אבל זה הכל ספקולטיבי.

"השוק עם הפוטנציאל ועם הצורך האמיתי לחזור לאוכף ומהר, הוא עדיין מזרח אירופה. יש לא מעט שטוענים כי בשנים האחרונות מזרח אירופה קפצה והתפתחה מאוד, אבל מי שבודק מקרוב רואה שעדיין לא סופק הצורך הבסיסי שקיים שם. מנגד, ישנה השאלה האם הם מסוגלים מבחינת כלכלה, היקף כספי ויכולות באמת להתרומם ואני חושב שהמעניין ביותר הוא לראות ששיעור התפוסה בנכסים מניבים במזרח אירופה, נכון לרגע זה, נותן אינדיקציות למצב השוק. 100% תפוסה עם רשימות המתנה נותנים אינדיקציה לכך שהכלכלות האלה עדיין עובדות, כי אם היתה פגיעה מאוד גדולה בכלכלה אנשים היו מפרים חוזי שכירות. אם הפגיעה בכלכלה היתה מאוד גדולה, שיעורי התפוסה ודמי השכירות היו יורדים והיינו נכנסים למיתון, אבל בסך הכל כרגע המדינות האלה מנסות בכל זאת לחזור לתלם".

לדברי דני פישמן, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות תמיר פישמן, "אני מחלק את המשבר לשניים - למשבר שהיסודות שלו נובעים משוק הנדל"ן במדינות מסוימות, ולמשבר שנוצר כתוצאה ממחנק האשראי. המשבר שנוצר ממחנק האשראי נמצא בכל העולם ואין יוצאים מהכלל או חסינים. הוא פוגע בכולם והמצב שנוצר בחודשיים-שלושה האחרונים הוא כזה ששום פרויקט בכדור הארץ לא מקבל מימון וקשה לקבל משכנתא לרכישת דירה ולקבל הלוואות לנדל"ן. זה נכון לגבי כל השווקים בעולם. עד שהנושא הזה לא ייפתר כל העולם יהיה בסירה אחת.

"כשנצא ממשבר האשראי, ניתן יהיה להתחיל לבחון כל שוק לגופו. אז בעצם אפשר יהיה לחלק את השווקים לשני סוגים. סוג אחד יהיה מורכב מהשווקים הספקולטיביים, שבהם בעצם היתה התנפחות מחירים ושבהם היו ביקושים שנבעו מרצונם של אנשים לעשות ספקולציה, שווקים שהיו מאוד ממונפים גם ברמת משק הבית הפרטי וגם ברמת החברות, כמו ארה"ב ולונדון.

"הסוג השני מורכב ממקומות שבהם יש ביקושים אמיתיים ויש צורך ביחידות דיור, כי יש מחסור. זה סוג של מקומות שאני מסכים שלא יפרחו כמו קודם אבל מצד שני יחזרו לשפיות. לדעתי בהרבה מאוד מדינות, כמו במזרח אירופה, היה מדובר בביקוש אמיתי לדיור, שם יחזור להיות שוק יותר שפוי ופחות ממונף, כמו רומניה והודו, שבהן יש מחסור חמור בדירות". **

michal-m@globes.co.il

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

צה"ל תקף מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי בכביש ביירות-דמשק

שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● באיראן עונים לטראמפ לקראת חידוש המשא ומתן: "אם תבחר בעימות - יהיה לקח מרתיע" ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה