גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק לפוליטיקאי מותר לשלוח ספאם

מתחילת החודש הבא אסור לכולם לשלוח דואר זבל ; לכולם, חוץ מליוצאים מן הכלל

בעוד זמן קצר, ב-1 בדצמבר, ייכנס לתוקפו תיקון לחוק התקשורת, האוסר על משלוח דברי פרסומת בדואר-אלקטרוני ובאמצעים טכנולוגיים אחרים, בלי שניתנה הסכמה מפורשת בכתב ומראש של הנמען. נראה, שלקראת כניסתו לתוקף, מתמעט זרם הספאם העברי, ובצדק.

לחוק יש השלכה ישירה הן על יכולתם של עסקים לפרסם את עצמם, והן גם על הקשר בין חברות וגופים אחרים לבין לקוחותיהם. הוא מחייב היערכות מסחרית (מה אני מציע לאנשים כדי שיסכימו לקבל ממני דיוור אלקטרוני), משפטית (מה מותר ומה אסור לי, ואיך לקבל הסכמה), וטכנולוגית (איזה מערכות ליישם כדי לוודא שדיוור אלקטרוני נשלח רק למי שהסכים לקבלו).

כדי להימנע מחבות משפטית - אזרחית ופלילית - כל ארגון צריך לבחון את השפעות החקיקה על עסקיו ולהיערך בהתאם. זוהי הדקה ה-90 לכך.

לעת עתה, איסורי החוק חלים על דברי פרסומת הנשלחים באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטית, הודעות אלקטרוניות (כדוגמת הודעות דואר-אלקטרוני) והודעות מסר קצר (כגון SMS או MMS). שר התקשורת רשאי בעתיד לקבוע תקנות ובהן דרכים נוספות לשיגור דברי פרסומת, שהתיקון לחוק יחול עליהן. הוראות החוק אינן חלות על משלוח דברי פרסומת באמצעות דואר רגיל, וכן לא על שיחות שיווק ומכירה שמבצעים טלפנים אנושיים בלי מעורבות של מערכות חיוג אוטומטיות (טלמרקטינג).

פרסום בחירות מותר

דברי פרסומת הם "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". הנה דוגמאות לפרסומות שייחשבו למסר אסור לפי החוק:

  1. הצעה לרכישת מנוי לאתר, עיתון או שירות גישה לאינטרנט. לשון החוק רחבה מספיק כדי לכלול לכאורה גם הצעות להארכת תוקפם של מנויים קיימים.
  2. פרסומת לרכישת מוצר או שירות חד-פעמיים, כדוגמת תרופה, או פרסומת לרכישת מאגרי כתובות של דואר-אלקטרוני.

הנה דוגמאות לפרסומות שלא ייחשבו למסרים אסורים לפי החוק:

  1. מסר שעניינו בחירות (לוועד עובדים, לרשויות מקומיות, לכנסת וכו'). המחוקק הוציא מסרים כאלה מחוץ לתחולת החוק, והם אינם עונים על האיסור, בהגדרת דבר פרסומת, לעודד הוצאת כספים מאנשים.
  2. מסר הקורא לתרום כספים למטרה חברתית, לגמילות חסדים וכיו"ב. מסר כזה לא ייחשב כמופץ באופן מסחרי.
  3. עלון מידע (newsletter) הכולל אינפורמציה מקצועית בלבד. מסר כזה אינו כולל דבר פרסומת.

אין בלשון החוק תשובה למצבי ביניים, כדוגמת עלון אלקטרוני הכולל לצד מידע מקצועי גם פרסומות. במקרה כזה, לדעתנו, תיבחן מהות הפרסום: האם עיקרו הוא עידוד לרכישת מוצר או שירות, או להוצאת כספים.

מהות הפרסום גלויה על פניו, אבל נובעת גם מהנסיבות האופפות את המשלוח. לדוגמה, אם המידע נשלח למי שלא מתעניין כלל בתחום ואינו נמנה עם לקוחות השולח, הנטייה עלולה להיות לראות בו דבר פרסומת הכפוף להוראות החוק.

מודל אירופי

מי ייחשב לנושא באחריות לקיים את הוראות החוק, ומי יישא בחבות במקרה שהוראות החוק יופרו? מי ששמו ומענו מופיעים במסר ככתובת לרכישת השירות או המוצר שמתפרסמים בו; מי שתוכן המסר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו; מי שמשווק את הפרסומת עבור האחר (כלומר, גורמי המשלוח וההפצה).

החוק אוסר על מפרסמים לשגר דבר פרסומת ללא הסכמה מפורשת ומראש של הנמען. בכך הוא הולך אחר המודל האירופי בחקיקה מסוג זה, ומעדיף אותו על פני ההסדר הנהוג בארצות-הברית. אין די במשלוח הודעה הכוללת מנגנון המאפשר למקבל להודיע שהוא אינו מעוניין בקבלת הודעות כאלה (opt-out). נדרשת קבלת הסכמה מפורשת ומראש למשלוח (opt-in). הסכמת הנמען חייבת להתקבל בכתב (לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת). אם זו התקבלה בכתב, יש לתעד אותה. ארגונים שהיו מודעים לחוק, החלו בחודשים האחרונים להיערך לקראתו ולאסוף הסכמות מצד לקוחות לקבלת מסרים מסחריים.

מפרסם יוכל לפנות באופן חד-פעמי לבתי-עסק, באחת מדרכי המשלוח הנזכרות בחוק, בהצעה להסכים ולקבל דברי פרסומת מטעמו.

מפרסם רשאי לשלוח דברי פרסומת גם ללא הסכמת הנמען, בהתקיים שורה של תנאים מצטברים: הנמען מסר את פרטיו למפרסם ברכישת, או בעת משא-ומתן לרכישת מוצר/שירות, והמפרסם הודיע כי הפרטים שנמסרו ישמשו למשלוח דברי פרסומת באחת מארבע דרכי שיגור המסרים המצוינות בתיקון לחוק (פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטית, הודעות אלקטרוניות כדוגמת הודעות דואר-אלקטרוני והודעות מסר קצר כדוגמת SMS או MMS); וכן לנמען ניתנה הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת והוא לא עשה כן; וכן דבר הפרסומת מתייחס למוצר/שירות מסוג דומה לזה שלגביו נתקבלו הפרטים מהנמען. במקרים מסוג זה, ייטיב לעשות מי שיתעד את מתן ההודעה ללקוח על הכוונה להשתמש בפרטיו למשלוח דברי פרסומת.-

בכל מקרה - בין אם הסכים מראש לקבל הודעות ובין אם לא - נמען רשאי בכל עת לחזור בו מהסכמתו לקבלת דברי פרסומת, על-ידי משלוח הודעת סירוב למפרסם. למעט עלות משלוח הודעת הסירוב, ההודעה לא תהיה כרוכה בתשלום.

תביעה ייצוגית

פרסומות הנשלחות בהתאם להוראות החוק צריכות לציין, באופן בולט, ברור ושאינו מטעה, את היותן דבר פרסומת. בהודעות דואר-אלקטרוני צריכה המילה "פרסומת" להופיע במפורש בכותרת ההודעה, כדי לאפשר למקבלים לקבוע כלל בתוכנת הדואר-האלקטרוני שלהם המסנן פרסומות כאלה, אף שמלכתחילה הסכימו לקבל אותן. בנוסף, יש לציין את שם המפרסם ופרטיו וכן את זכות הנמען לשלוח הודעת סירוב, והדרכים למשלוח ההודעה (בהודעות דואר-אלקטרוני יש לכלול כתובת אינטרנט לשם כך).

מפרסמים שיעברו על הוראות החוק יהיו חשופים לקנסות כספיים הקבועים בחוק העונשין. בעת הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהכינה את החוק לקריאה שנייה ושלישית, דרשו נציגי המפרסמים כי לא תהיה זו עבירה פלילית, אלא מנהלית בלבד.

אכן, ההוראה הקיימת בחוק התקשורת - והקובעת כי משלוח פקס פרסומי בלא הסכמת נמען הוא עבירה פלילית, לא נאכפה מעולם. עם זאת, במקרים חריגים, אפשר שהמשטרה תתרצה להקצות את המשאבים הדרושים לכך: יש לקוות שזה יהיה המצב במקרה של 'ספאמרים' מקצועיים, המשגרים אלפי הודעות במשגור אחד.

על סמך ניסיון העבר, שלימד כי החוק אינו נאכף במישור הפלילי, נקבעו בחוק סנקציות אזרחיות שמטרתן לתת לו שיניים: הפרת הוראות החוק תהווה עוולה אזרחית, ונמען שיישלחו אליו דברי פרסומת בניגוד לחוק, יהיה רשאי לתבוע מהמפרסם פיצויים ללא הוכחת נזק, בשיעור של עד 1,000 שקל לכל הודעה שנשלחה אליו.

הפרת הוראות החוק תהווה גם עילה להגשת תובענה ייצוגית נגד המפרסם. עם זאת, לפי חוק התובענות הייצוגיות אין לפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים בלא הוכחת נזק ("ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון").

הכותב הוא שותף וראש קבוצת האינטרנט וזכויות היוצרים במשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר, השתתף בהליכי החקיקה כנציג איגוד האינטרנט

עוד כתבות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה