גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות המקרה של דלק נדל"ן

האם איסור שימוש במידע פנים מונע מחברה להיוועץ במשקיעיה לפני עסקה מהותית?

האיסור על שימוש במידע פנים נתפס על-ידי רבים כאחד מאבני היסוד של הרגולציה על שוק ההון. בניגוד לכלכלנים ולאנשי מימון רבים הסבורים שאיסור זה מיותר ומזיק, ושמסחר חופשי של אנשי פנים דווקא ישכלל את השוק, אני נמנה עם אלו הסבורים שיתרונות האיסור עולים על חסרונותיו.

יחד עם זאת, חשוב שנהיה ערניים לחסרונות של האיסור על שימוש במידע פנים, כך שנוכל לעצב את גבולות האיסור באופן אופטימלי, ולהחריג ממנו פעולות המועילות לשוק, לחברות ולמשקיעים.

מגבלות החוק

אחד החסרונות המרכזיים של האיסור על שימוש במידע פנים הוא המגבלות שהוא יוצר על העברת מידע בין חברות לבין משקיעים. לפי סעיף 52ב לחוק, איש פנים המעביר מידע לאדם אשר קיים יסוד סביר להניח שהוא יעשה בו שימוש, מבצע עבירה של שימוש במידע פנים, וזאת אפילו אם מי שקיבל את המידע (ה-tippee), בפועל לא סחר על-סמך המידע הזה.

מסיבה זו, על-פי הפרשנות המקובלת של החוק, אסור לחברות להעביר לאנליסטים מידע שאינו ידוע לציבור. כתוצאה מכך, אמנם נשמר השוויון בין המשקיעים טוב יותר, אך ייתכן שסך המידע שקיים בשוק על החברה דווקא קטן, ופערי המידע בין אנשי הפנים לשוק בכללותו (לרבות האנליסטים) דווקא גדלים.

האיסור על שימוש במידע פנים מגביל גם את האפשרות של חברות להיוועץ במשקיעים לפני מהלך עסקי מסוים. כך למשל, חברה המנהלת משא-ומתן לפני ביצוע עסקה מהותית, עשויה להיות מעוניינת להיוועץ בבעלי מניותיה העיקריים, עוד לפני שהיא מכריזה על המהלך קבל עם ועדה. במיוחד רצוי הדבר בעסקאות שלבעלי המניות יש כוח למונען, כמו עסקאות בניגוד-עניינים, מיזוגים וכיו"ב. אך בשל האיסור על שימוש במידע פנים, היוועצות כזו עלולה להתפרש כהדלפה של מידע פנים וליצור סיכון של עבירה פלילית.

המקרה של דלק נדל"ן

דוגמה לכך ניתן למצוא באירוע שהתרחש לאחרונה בחברת דלק נדל"ן. החברה יצאה בהצעה להחלפת איגרות-החוב הקיימות באיגרות-חוב אחרות. ההצעה זכתה לביקורת ציבורית רחבה, וכתוצאה מכך משכה דלק נדל"ן את הצעתה בחזרה. אחת הביקורות שהוטחו בהנהלת דלק נדל"ן היא שהם יכלו לחסוך לעצמם את ה"פיאסקו" אילו נועצו במשקיעים המוסדיים המחזיקים באיגרות-חוב אלו, או לפחות בחלקם, לפני שיצאו פומבית בהצעה כזו.

אלא שביקורת זו מתעלמת מהעובדה שכל היוועצות כזו כרוכה גם בהעברה של מידע למשקיעים המוסדיים, שאינו ידוע לציבור. היוועצות כזו כרוכה בראש ובראשונה בהעברת מידע על כוונתה של החברה לבצע את המהלך. שנית, כדי לשכנע את המשקיעים המוסדיים, לעיתים קרובות החברה צריכה להעביר אליהם מידע שלא קיים בידי הציבור, והנוגע לתוכניות העתידיות של החברה ושל בעל השליטה, על מצבו הפיננסי, ועל נכונותו להזרים כספים לחברה, על הערכות ההנהלה לגבי תזרים המזומנים העתידי של החברה, ועוד כהנה וכהנה פרטים שאינם מצויים בידי הציבור.

העברת מידע כזה למשקיעים מוסדיים, בלי שהוא מועבר במקביל לציבור, חושפת את החברה לסיכון של שימוש במידע פנים, ולכן מובן מדוע חברות רבות יעדיפו לשבת על הגדר ולא לעשות דבר או לעשות ולהסתכן בפיאסקו ציבורי, מאשר ליטול על עצמן את הסיכון של אישום פלילי.

האם קיימים "חורים" ברשת?

יחד עם זאת, גם במסגרת הדין הקיים ניתן להצביע על מספר "חורים" בחוק, אשר ייתכן שהם מאפשרים היוועצויות כאלו:

אמנם סעיף 52א לחוק ניירות ערך מגדיר איש פנים באופן רחב ביותר, הכולל כל מי שקשריו עם החברה נתנו לו גישה למידע פנים,, אבל מהגדרה רחבה זו נעלם גורם אחד - החברה עצמה. כלומר, על-פי ההגדרה המילולית של חוק ניירות ערך, החברה אינה איש פנים, ולכן, כך ניתן לטעון, היא רשאית לעשות שימוש במידע פנים.

יודגש, כי לא מדובר בהשמטה מקרית. לא רק שחוק ניירות ערך אינו רואה בחברה עצמה כעבריין פוטנציאלי של העבירה, אלא שהחוק רואה בחברה כקורבן של העבירה, ולכן סעיף 52ח לחוק מקנה דווקא לחברה (ולא לבעלי המניות) את הזכות להגיש תביעה אזרחית נגד איש הפנים, ולתבוע ממנו השבה של רווחיו לקופת החברה.

לפיכך, לגישתי, במקרים שבהם האורגנים של החברה נועצים במשקיעים, ובלבד שהיוועצות זו נעשית לקידום ענייני החברה ולא כדי שאנשי פנים או משקיעים יפיקו רווח אישי, הרי שאז לא מבוצעת עבירה על החוק.

לתוצאה משפטית דומה ניתן להגיע גם מכיוון אחר: לפי סעיף 52ב לחוק, איש פנים המדליף מידע למשקיע מוסדי ייחשב כמי שמבצע עבירה של שימוש במידע פנים, רק אם קיים יסוד סביר להניח שה"נדלף" יעשה שימוש במידע זה. אך כל עוד איש הפנים מעביר את המידע למשקיע מוסדי בעל מוניטין, איני בטוח שאכן קיים חשש סביר שמשקיע כזה יבצע עבירה של שימוש במידע פנים.

מצד שני, על-פי גישה זו, משקיע מוסדי המתייצב לשיחה כזו מול הנהלת החברה, עלול למצוא עצמו מחושק על-ידי המידע שקיבל, באופן המגביל את נזילותו בשוק. חישוק זה הוא משמעותי משום שהאיסור על שימוש במידע פנים חל גם במקרים שבהם המשקיע יכול להוכיח שהיה מבצע את העסקה גם אלמלא היה מידע הפנים בידיו.

לבסוף, ייתכן שהיוועצויות כאלו חוסות תחת ההגנות המצויות בסעיף 52ז(א) לחוק ניירות ערך, כמו למשל ההגנה של ס"ק 52ז(א)(4) הקמה במקרים שבהם מטרת השימוש במידע פנים (ההדלפה במקרה זה) לא הייתה עשיית רווח לעצמו או לאחר.

לשקול רגולציה גמישה יותר

טענתי העיקרית ברשימה זו היא שהאיסור על שימוש במידע פנים, לפחות על פי הפרשנות המקובלת שלו, מקשה על חברות לבצע ארגון-מחדש של ההון שלהן, משום שהוא מגביל את יכולתן לתקשר ולהגיע להבנות עם המשקיעים. הצבעתי על מספר "חורים" בחקיקה הקיימת, שאולי מאפשרים תקשורת כזו כבר כיום, אך לקיום חורים אלו אין גיבוי בפסיקה בישראל, ואין לראות ברשימה זו המלצה להשתמש בחורים אלו כמשענת יחידה. אבל דווקא בגלל קיומם, היה טוב אם היה קם אדם ומפזר את הערפל שיוצר החוק בנקודה זו.

לאור המצב הנוכחי של השוק, המדינה שוקלת דרכים שונות להתערב בנעשה בשוק. אחת הדרכים שהמדינה יכולה לשקול בצומת זה, היא הפחתה של הרגולציה, ומתן חופש רב יותר לשחקנים בשוק להידבר ולהיוועץ זה עם זה - דה-רגולציה דומה גם נדרשת בתחום ההגבלים העסקיים, אך בכך נדון ברשימה נפרדת) .

עד היום הלכה ישראל בעקבות הרגולציה הקשיחה בארה"ב של שימוש במידע פנים, ואף הקצינה ממנה. ייתכן שהמדינה צריכה לשקול רגולציה גמישה יותר, מהסוג הבריטי, שם מתייחסים להיוועצויות כאלה כדרך מקובלת וראויה לביצוע עסקים.

* הכותב הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי