אם יש דבר אחד שאלי איילון לא אוהב, זה להצטלם. במשך 12 שנה כמנכ"ל חברת השבבים
DSPG ושמונה שנים בעמדת היו"ר, צבר איילון שעות רבות של שיחות עם התקשורת, גם בענייני החברה בניהולו וגם בנושאים הבוערים שעל סדר היום הציבורי במדינה. אבל להצטלם הוא לא אוהב. כשנפגשנו איתו אתמול, נאלצה צלמת "גלובס" להתחנן על לבו. "אני חייבת לפחות תמונה אחת", היא אמרה לו, "כדי להוכיח במערכת שהתמונה של בן-גוריון עדיין תלויה אצלך במשרד". "התמונה פה ותישאר פה", הבהיר איילון וניאות להצטלם.
למה חשדנו באיילון שהוא עלול להחליף את התמונה? כי איילון הודיע בתחילת השבוע שהוא לוקח פסק זמן של חודשיים וחצי מהניהול השוטף של DSPG, על מנת לשמש ראש מטה הבחירות של הליכוד. צו מילואים מנתניהו, כמו שהוא מגדיר את זה. איילון ימשיך לכהן כיו"ר DSPG, ויחזור לפעילות מלאה בחברה לאחר הבחירות. גיחה כזו לפוליטיקה היא בהחלט לא שגרתית בשביל מנכ"ל של חברת היי-טק ציבורית, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 153 מיליון דולר. גם בהינתן הרקע האידיאולוגי של איילון, אפשר בהחלט להרים גבה לגבי החיבור הספציפי לנתניהו ולליכוד.
"תראה, אני לא רוצה להשתמש במילה 'מעריץ', כי זה מזכיר לי מעריצות של הביטלס, אבל במשך השנים פיתחתי הערכה עמוקה מאוד לבן-גוריון", אומר איילון. "האיש הזה הבין את המהות ההיסטורית של מדינת ישראל. הוא ידע שאחרי אלפיים שנה הוא לא יכול להרשות לעצמו לעשות טעויות שיחזירו אותנו לעוד אלפיים שנה בגלות. אז נכון, בן-גוריון לא הסמיך אותי לדבר בשמו, אבל אני חושב שאם בן-גוריון היה חי היום הוא היה מצביע לנתניהו ולליכוד".
*אתה לא היחיד מהרקע הזה שמצטרף לנתניהו. אפשר לדבר היום על גל של מפא"יניקים תומכי נתניהו, כמו עוזי דיין למשל.
"אני מכיר את עוזי דיין והתיידדנו מאוד בתקופה של תנועת המחאה לאחר מלחמת לבנון השנייה. אני חושב שהוא איש מצוין, למרות שעוד לא ממש נכנסתי לתפקיד ואולי בעוד שבוע-שבועיים יהיה לי יותר מה לומר עליו. אבל תרשה לי לתקן אותך, אני בכלל לא מפא"יניק. הייתי סטודנט צעיר כשזקני מפא"י החליטו לזרוק את בן-גוריון מהמפלגה, וזה חרה לי מאוד עד שהחלטתי להצטרף לרפ"י, הרשימה שבן-גוריון הקים ב-1965. זו למעשה היתה הפעם היחידה שבה הייתי חבר מפלגה, אם לא כוללים כמה חודשים שבהם שילמתי דמי-חבר לד"ש בשנת 1977".
איילון גם אינו איש ההיי-טק הראשון שבא לעבוד עם נתניהו. קדם לו נפתלי בנט, שאחרי האקזיט שעשה יחד עם שותפיו בחברת הסטארט-אפ סאיוטה, התמנה באוקטובר 2006 למנהל הלשכה של נתניהו. מערכת היחסים לא האריכה ימים, ובפברואר השנה עזב בנט את תפקידו.
*לאנשים מההיי-טק יש מה לתרום לפוליטיקה, מבחינת תרבות ארגונית למשל?
"אני חושב שאילו יותר אנשים מההיי-טק ומהסקטור העסקי היו מצטרפים לפוליטיקה הם היו מכניסים את הפרקטיות של לבחון דברים בצורה רציונלית. בעסקים אתה לא יכול להיות אמוציונלי ודוגמטי".
*כמנהל הקמפיין תצטרך להתמודד גם עם אנשים אמוציונלים. תצטרך לעבוד עם אוהדים ותיקים של המפלגה, עם העסקונה המפלגתית על כל פלגיה.
"היות שאני לא מתכוון להישאר בפוליטיקה, זה ממש לא מטריד אותי. אני בא לשירות מילואים של חודשיים, וזהו. מה שכן, אני מקווה שבמערכת הבחירות הזו נתווכח על הנושאים הלאומיים בצורה עניינית, ולא עדרית".
*אתה לא רואה את עצמך נשאר או נשאב לפוליטיקה?
"לא. הקריירה שלי בתחומים אחרים, ואני לא רואה את עצמי עוזב בקרוב. כמו שאמרתי, זה שירות מילואים בהתנדבות".
*בהתנדבות?
"בוודאי שבהתנדבות. מה, זה לא ברור"?
"בעסקים אין פעולה חד-צדדית כמו שעשתה קדימה בעזה"
לדברי איילון, בכוונתו לקחת דברים נוספים מהשיח הניהולי והשפה העסקית ולהשתמש בהם בג'וב החדש וקצר-הימים שלו בפוליטיקה. עיקרון אחד שאיילון לוקח מהעולם העסקי הוא התפישה של מציאות משתנה, שלא ניתן להכפיף אותה לעקרונות שנקבעים מראש. "צריך כל יום לבחון את הנתונים מחדש, כמו שמתנהלים בחברות היי-טק. בחברת היי-טק אתה לא יכול להתנהל לפי עקרונות מקודשים ולהתעלם מהמציאות שמשתנה סביבך", מסביר איילון.
"הדבר הכי נורא מבחינתי זו דוגמטיות רעיונית, השיוך האוטומטי הזה לשמאל ולימין. החלוקה הדוגמטית הזו גורמת לאנשים להרגיש חובה לנקוט עמדות לא לפי המצב האמיתי, אלא לפי העדר שאני שייך אליו. כל קבוצה מתבצרת בעמדות שלה. השמאל אומר - אנחנו אינטליגנציה, אתם פרימיטיביים, ובכל נושא מדיני צריך לוותר. הימין אומר - אנחנו לאומיים וציונים, אתם אנטישמים, ובכל נושא מדיני צריך להתעקש ולהגיד 'לא'. האמת היא שכדי לשמור על הקיום של המדינה הזו אנחנו צריכים בכל בוקר לבחון מחדש את המציאות שסביבנו ובתוכנו".
*לליכוד אין עקרונות מקודשים ותפישות דוגמטיות?
"לפני שקיבלתי את התפקיד ניהלתי שיחות ארוכות עם נתניהו ועם אחרים בליכוד. רציתי להשתכנע שזו התפישה של הליכוד, וזו אכן התפישה. לא ננקוט בפעולות של שייכות עדרית. הליכוד כן ינהל משא-ומתן מדיני כי צריך לנהל משא-ומתן. עם מי? עם כל מה שזז, בהתאם לנסיבות ולמציאות באותו בוקר. אבל הליכוד יקפיד במשא-ומתן על האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. בדיוק כמו בעסקים, כשאתה מנהל משא-ומתן עם חברה אחרת. בעולם העסקי אין את המתכונת הזו של פעולה חד-צדדית כמו שעשתה קדימה בעזה.
"דרך אגב, אני מעריך את מרצ, שלפני מה שקרוי 'ההתנתקות' הזהירו מפני פעולה חד-צדדית. מאז ועד היום לא היה בכיר אחד בקדימה שלא הודה בשלב זה או אחר שההתנתקות היתה טעות".
השיח הניהולי לא נפסק כאן. כשאיילון מתאר את הממשלה העתידית בראשות נתניהו, נדמה שהוא חושב במונחים של מנכ"ל וצוות הנהלה. "משיחות עם נתניהו, השתכנעתי שבממשלה שלו השרים ינהלו את המשרדים שלהם עם תוכניות מסודרות כמו של חברה עסקית; ועם אבני דרך, סימון משימות ועמידה ביעדים; בזמן שראש הממשלה מוודא שהתוכניות מתקיימות", אומר איילון.
כצפוי, איילון רואה את התחום הכלכלי כיתרון מרכזי לנתניהו. "השבוע היה לנו פרומו למה שיקרה בנושא הכלכלי אם קדימה תזכה בבחירות. אנחנו בעיצומו של משבר עולמי, כולם מדברים על איך משרד האוצר צריך להתערב, ויושבת-ראש קדימה רצה ומודיעה לעיתונות שהתוכנית של האוצר לא טובה. הדבר היחיד שלבני עשתה השבוע היה לתקוף את שר האוצר, שהוא בשר מבשרה. נתניהו הודיע ראשון על הצורך ברשת ביטחון לקרנות הפנסיה, הוא הציע שכל הכנסת תתמוך במהלך מתואם, הוא יזם את הפעולה המסונכרנת הזו. היחידה שעמדה מהצד והשמיצה את שר האוצר של עצמה היתה ציפי לבני".
*בזיכרון העממי נתניהו נתפש כמי ש"דחף את קרנות הפנסיה לבורסה".
"גם עמיר פרץ וגם ציפי לבני סומכים על הבורות של הציבור, שכבר לא קיימת דרך אגב. נתניהו הציל את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות מקריסה, אבל אמר שעם ניהול כזה אי-אפשר להמשיך, והן הופרטו. אגב, גם בתקופה שהקרנות נוהלו בידי ההסתדרות אחוז מסוים הושקע בבורסה. היום, כשיש משבר עולמי שהפיל את המניות, זה רק טבעי והגיוני שממשלות יתערבו כדי למתן את האפקט".
*בכל זאת, נתניהו של אז דיבר על משמעת תקציבית, נתניהו של אז הביא את קרנות הפנסיה להשקיע אחוזים גבוהים יותר בבורסה. נתניהו של היום פתאום רוצה רשת ביטחון ממשלתית?
"אסור להיות דוגמטיים בשום נושא. נתניהו הוכיח פה את חוסר הדוגמטיות שלו. למרות רשת הביטחון, כולם מבינים שאנחנו בעד כלכלה חופשית, וגם עמיר פרץ וציפי לבני בעד כלכלה חופשית".
"מבחינתי כל החברות, כולל ש"ס ומרצ, הן לגיטימיות"
הקשר הראשוני בין איילון לנתניהו נוצר לפני כחמש שנים, כשהאחרון שימש כשר אוצר בממשלת שרון והראשון יצא למאבק מתוקשר נגד הגדלת תקציב המדען הראשי והעברתו לקרנות הון-סיכון וחברות היי-טק גדולות. "באותה תקופה יצא לי לדבר ולעבוד לא מעט עם נתניהו ואנשי הצוות שלו", נזכר איילון, "הם הבינו את הבעיה, ואומנם לא הפסיקו את הסיוע לחברות הגדולות, אבל שינו להם לגמרי את התנאים והיטיבו עם הסטארט-אפים הקטנים".
*היום מדברים פעם נוספת על הגדלת כספי המדען הראשי, ועל העברת תקציבים לקרנות הון-סיכון.
"נכון, וזה מרתיח אותי בדיוק באותה מידה. פתאום אני קורא שבתוכנית הכלכלית של משרד האוצר מדברים על להגדיל את תקציב המדען הראשי ב-1.7 מיליארד דולר. אנשים אחרים אומרים לי שזה בעצם יהיה 350 מיליון דולר. קודם כל, לגבי הסכום - אם זה 350 מיליון זה נשמע סביר. אם זה 1.7 מיליארד אז זה מוגזם ביותר, ואין לי ספק שזה נוצר בגלל לחץ של החברות הגדולות. דבר שני, וזה מתקשר למה שאמרתי עכשיו, צריך לשאול איך זה מתחלק. אני חושב שהסיוע צריך להיות אך ורק לחברות הסטארט-אפ הקטנות. אין שום הצדקה לסייע לקרנות הון-סיכון ולחברות גדולות, כמונו וכמו חברות גדולות עוד יותר".
בין המאבק הציבורי על כספי המדען הראשי לבין ההתגייסות לקמפיין של נתניהו השבוע, היה איילון מעורב במאבק ציבורי נוסף: "מחאת המילואימניקים", מהתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה.
*מה בעצם היה התפקיד שלך שם? מימנת אותם?
"אני ועוד כמה אנשי עסקים תרמנו להם כסף. בשביל לנהל מאבק צריך כסף. לא הרבה, אבל צריך כסף - בשביל אוטובוסים, בשביל להרים את המאהל. לצערי, אנשי עסקים אחרים לא חשפו את עצמם. אנשים בארץ עדיין מפחדים מהשלטון, אני חושב שזה משהו גלותי כזה שאנחנו סוחבים איתנו.
"בנוסף, היינו קבוצה קטנה של אנשים מבוגרים, והחבר'ה האלה התייעצו איתנו. חלקם היו בחורים צעירים עם פתיל קצר, ולפעמים היינו צריכים להסביר ששינויים מסוימים לוקחים זמן. בסך הכול הכרתי שם אנשים נפלאים, ואני בקשר איתם עד היום".
*היה מי שאמר שהמחאה של המילואימניקים משרתת את נתניהו. היה גם מי שטען שהיא משרתת את הימין הכתום.
"הימין הכתום דווקא לא היה שם. עשו איזה פוטומונטאז' באיזו כתבה, אבל זו לא אמת. בתקופת המחאה הצלחנו לאחד את כל המשמרות הצעירות של כל המפלגות הציוניות. היתה שם המשמרת הצעירה של מרצ יחד עם המשמרת הצעירה של הליכוד, ואפילו המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה הצטרפה, למרות שהעבודה היתה בכלל בקואליציה".
את תפקידו יסיים איילון מיד לאחר יום הבחירות. אגב, כלל לא בטוח שלו ולבוס החדש שלו יש אותם רעיונות לגבי המשא-ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות. "אני נגד כל מיני חרמות לגבי מפלגות ספציפיות, אם זה ש"ס ואם זה מפלגות אחרות. מבחינתי כל המפלגות, כולל ממרצ, הן לגיטימיות", אומר איילון.
*הצבעת לליכוד של נתניהו גם בבחירות הקודמות, ב-2006?
"לפי החוק אנחנו מצביעים מאחורי הפרגוד, בצורה חשאית. את מה שהצבעתי אז אני שומר לעצמי".
*מה חשבת על הקדנציה של נתניהו כראש ממשלה, בשנות התשעים?
"אני לא הולך אחורה לשנות התשעים. כשאני בוחן את המועמדים בבחירות הקרובות אני מסתכל על מה הם מציעים היום. כשאתה הולך לשוק לקנות עגבניות אתה לא שואל למי היתה הסחורה הכי טובה לפני חודשיים, אתה מחפש את הסחורה הכי טובה היום". *
"אני לא חושב שיש איזושהי בעיה. המשקיעים מבינים שיש לנו היום כרית מזומנים תפוחה"
*מה המשקיעים שלך חושבים על זה שהמנכ"ל קם ועוזב באמצע משבר עולמי בשביל להוביל קמפיין פוליטי?
"אני לא חושב שיש איזושהי בעיה. אני בסך הכל לוקח חופשה של פחות מרבעון. המשקיעים מבינים שיש לנו היום כרית מזומנים תפוחה ושאנחנו ממשיכים לייצר מזומנים למרות המשבר. אני חושב שאחרי 12 שנה של ניהול אינטנסיבי מותר לבן-אדם לקחת חופשה של חודשיים וקצת - בתנאי שיש הנהלה חזקה שתיקח את הפיקוד בינתיים".
את תפקידו של איילון כמנכ"ל ימלאו בחודשיים וחצי הקרובים שני מנהלים בכירים החברה - סמנכ"ל התפעול, בועז עידן; ונשיא הפעילות בדרום מזרח אסיה, עופר אליקים.
*יש כאן ניסיון מכוון שלא לסמן אף אחד מהם כמספר 2 רשמי?
"כאשר יגיע הזמן למנות מספר 2 נעשה את זה. אני לא עוזב את החברה, אני חוזר בעוד חודשיים וקצת. שתי הדיסציפלינות האלה, של המכירות ושל הפעילות התעשייתית, הן דיסציפלינות שונות - והיה טבעי שייקחו אותן שני אנשים שונים".
*בעבר כבר ניסית לעבור להיות יו"ר פעיל ולמנות מנכ"ל מתחתיך. זה נמשך 9 חודשים בלבד.
"בזמנו עשיתי ניסוי שלא עלה יפה, ואחר-כך חזרתי להיות מנכ"ל ויו"ר. זה לא רלבנטי למהלך הנוכחי, כי אני אומר באופן חד-משמעי שאני מתייחס לדבר הזה כאל שירות מילואים, שבסיומו אני חוזר לפעילות מלאה בחברה". *