למרות ירידה של כ-46% בשנה האחרונה, והערכות קודרות על כניסה למיתון יש מי שמגדיר את השוק הישראלי כדפנסיבי, ואפילו ממליץ עליו בחום. מרטין יאן באקום, אסטרטג השווקים המתעוררים בבנק ההשקעות ההולנדי ING, רואה בשוק המקומי את אחד השווקים שצריכים להימצא במשקל יתר בכל תיק שווקים מתעוררים.
"אם תסתכלו על כל התיקונים שביצעו השווקים הפיננסים בשנים האחרונות, ישראל כמעט תמיד הייתה המובילה. אם ישראל תהפוך לשוק מפותח, נצטרך לחפש אלטרנטיבה דפנסיבית אחרת לתיקים שלנו וזו משימה לא קלה כלל", הוא אומר בריאיון ל"גלובס".
באקום שוהה בישראל בימים האחרונים כחלק משיתוף פעולה בין ING ל"טנדם קפיטל", במסגרתו ישווקו מוצריה בישראל. הוא מגיע לכאן לאחר שלושה חודשים קשים במיוחד בשוק ההון העולמי, ולא משדר אופטימיות גדולה בכל הנוגע לעתיד. "המשבר הכלכלי בהחלט לא מאחורינו, כי החדשות הכלכליות ממשיכות לזרום", הוא אומר.
"הרבה מהציפיות לגבי הצמיחה בארה"ב ובאירופה עדיין יותר מדי חיוביות, ככל הנראה. יש עוד חדשות רעות בדרך. אם מדברים על השווקים הפיננסים, אז שם קשה יותר לקבוע אם המשבר מאחורינו או לא, כי הם כבר הגיבו בחריפות גדולה מדי. אז גם ראלי חיובי אפשרי כיום. הרבה מהמשבר הריאלי כבר מתומחר בשוק המניות אבל יש עוד כמה תרחישים שאנשים עדיין לא מודעים אליהם מספיק, שהסיכון שלהם גבוה. קח למשל את הדולר שיכול להיחלש באופן ניכר בשנתיים הקרובות".
*זה דווקא בניגוד למגמה של הדולר בעולם היום.
"הדולר התחזק רבות בחודשים האחרונים בגלל השינוי בהעדפת הסיכון של המשקיעים ובגלל החזרה של כסף אמריקני רב לאג"ח של ממשלת ארה"ב. בנקודה מסוימת, השווקים יבינו שאם הממשל האמריקני סוחב אחריו גירעון תקציבי גבוה ויצטרך להדפיס כסף כדי להמשיך ולפעול, המטבע ייחלש. לא ברור מתי זה יקרה, אבל זה סיכון והוא לא מתומחר בשוק".
*אילו מסקנות אתה מפיק מהמשבר?
"מרבית המשקיעים לא היו מוכנים למשבר הזה. הרבה ידעו שאנחנו עומדים בפני תקופה קשה וייתכן שנגלוש למיתון - גם אנחנו ב-ING - אבל לא הבנו לגמרי עד כמה מהר כל העולם יהיה תחת לחץ.
"למשל, לא ציפינו לכך שחלק מהמטבעות יאבדו 40% מערכם בתוך כמה חודשים. היו כמה דברים שהייתה להם השפעה חזקה, כמו חברות במדינות מסוימות שהיו להן ניירות מוזרים, עסקאות החלף (Swap) מוזרות, שככל הנראה העצימו את תנועת המטבעות מעבר לתזוזות הנדרשות. כיום אנחנו יכולים להגיד שהמפתח עבור המשקיעים הוא שקיפות. אם אתם לא מבינים בדיוק במה אתם משקיעים, ככל הנראה הכי טוב לא להשקיע".
"רוסיה היא סיפור אחר לגמרי"
מתוקף תפקידו ב-ING עוקב באקום באדיקות אחר השווקים המתעוררים. אותם שווקים שעד לפני כשנה וחצי נראו כמו הזדמנות בלתי חוזרת, כזאת שמאפשרת למשקיעים לעלות על קטר הצמיחה העולמי, ולהרוויח בגדול. אבל, כידוע, במשבר הנוכחי רשמו השווקים הללו ירידות חדות, מה שהביא לכך שמשקיעים רבים ממדינות המערב משכו מהם את כספם בבהילות.
"השווקים המתעוררים עדיין מעניינים מאוד עבור משקיעים", גורס באקום. "בטווח הארוך, הערך המוסף שלהם על פני שווקים מפותחים עדיין קיים. הבעיה היא שבשנים האחרונות, ההתרגשות מהשווקים הללו הייתה קצת מוגזמת מדי וחלק מהסיכונים לא נלקחו בחשבון. עכשיו ייתכן שאנשים מגזימים קצת לכיוון השני. יש אנשים שחושבים שאפילו סין נמצאת על סף קריסה. יש לחץ מאוד גדול על שוק המניות הסיני, אבל זה נראה לא סביר שהכלכלה הסינית תקרוס.
"כשאתה רואה אנשים כל כך שליליים לגבי השווקים הללו, ונראה לך שהם מגזימים בתגובה שלהם, ייתכן שזה הסימן לקנות. יכול להיות שהמומנטום נהיה שלילי מדי וצריך לבוא תיקון. השאלה היא אם השוק כבר עיכל את השינוי הכלכלי".
*אחרי הקריסה של רוסיה והירידות החדות בסין ובברזיל, האם עדיין נכון להתייחס למדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) כגוש אחד?
"מעולם לא הייתי מאוהדי ה-BRIC. מי החליט שדווקא ארבע המדינות האלו הן המדינות הטובות ביותר להשקעה. למה לא מקסיקו למשל? או דרום אפריקה? אין למדינות הללו הרבה במשותף, כמו שגם לשווקים מתעוררים אחרים אין.
"בנקודה הזו, מתוך ארבע המדינות הללו, אני חושב שהתחזית לגבי הודו, סין וברזיל היא עדיין טובה. לגבי רוסיה יש ספקות רבים. השווקים בשלוש המדינות הראשונות ירדו, אבל כל השווקים ירדו. רוסיה היא סיפור אחר לגמרי".
*הקורלציה הנמוכה בין השווקים, שמהווה את ההצדקה לפיזור ההשקעות בעולם, לא באה לידי ביטוי במשבר הנוכחי. האם פיזור ההשקעות היה שגוי?
"עדיין יש היגיון בשיטה. בזמנים דרמטיים, אנשים מוכרים כי הם חייבים למכור ואז הכל יורד, והקורלציה עולה. אבל כשהאווירה בשווקים תשתנה, אנחנו נראה שונות גדולה בין השווקים והכיוון שלהם. למרות שהתוצאות כרגע דומות פחות או יותר בכל השווקים, עדיין יש הבדלים כמו בין השוק הישראלי לשוק הרוסי. יש הבדלים רבים, אבל בזמנים רעים, כולם הולכים באותו כיוון".
*איזה שוק הוא המומלץ ביותר בעינייך בטווח הקרוב?
"אין לנו המלצה ספציפית ברמת השווקים, אבל אני חושב ששווקים שקופים עם מערכות יציבות יהיו החמים. השוק הברזילאי הוא שוק מעניין, למשל. גם השוק הישראלי הוא שוק טוב להשקעה בעינינו, משום שישראל היא שוק דפנסיבי למדי. יש אפשרות נגישות לחברות שיודעים בדיוק מה הן עושות. אנחנו אוהבים במידה מסוימת גם את סין, למרות הלחץ שיש בשוק הסיני, לאחר הירידות החדות שם".
*מה לגבי מזרח אירופה?
"ברוסיה ככל הנראה יש עוד בעיות בדרך, אז אני לא חושב שנכון לחזור לשם עדיין. טורקיה היא מדינה שאנחנו מסמפטים, במיוחד בזכות מערכת הבנקים היחסית יציבה שלה. ב-2001 היה שם משבר ובעקבותיו הם תיקנו את המערכת הבנקאית והכלכלה כולה השתפרה מאז. אז טורקיה יכולה להיות מדינה מומלצת בשנה הקרובה, אבל בשביל שנראה את זה קורה, הסביבה הגלובלית צריכה להיות מעט יותר אוהדת ושנאת הסיכון חייבת להתייצב".
"ההתאוששות תהיה מאוחרת אך סוחפת"
*אילו סקטורים מומלצים כיום?
"אנחנו בעד הסקטורים הדפנסיביים יותר כיום, כמו מוצרי הצריכה, השירותים השונים וחברות התרופות. תשואת החסר הגדולה ביותר, לדעתנו, שייכת לסקטור הפיננסים ולמחצבים. הרבה צריך להשתנות על מנת שנשנה את הדעה שלנו לגבי הסקטורים הללו. בסקטור הפיננסים למשל, עדיין אין שקיפות מלאה לגבי מה שבאמת קורה בבנקים".
*השווקים המתעוררים מוגדרים כמסוכנים יחסית, מה צריך להיות המשקל שלהם בתיקים?
"זה תלוי ברמת הסיכון שאתה מוכן לקחת, כמובן. אם מסתכלים על שוק המניות הגלובלי, השווקים המתעוררים מהווים כ-10% ממנו. אפשר לקחת זאת כממוצע ולנוע סביב הנקודה הזו. בשלב בו אנחנו נמצאים זאת תהיה פוזיציה נכונה, אבל אם יש לך טווח השקעה ארוך יותר, אז כדאי להגדיל את הרכיב של השווקים הללו. ב-5-10 השנים הקרובות השווקים המתעוררים יהיו מעניינים הרבה יותר מהשווקים המפותחים.
"חשוב להבין, שהשווקים המתעוררים לא יתפקדו היטב עד שנראה התאוששות בארה"ב ובאירופה. אבל בו בזמן אני מעריך שהתאוששות של השווקים המתעוררים תהיה סוחפת ומרגשת יותר ממה שנראה בארה"ב ובאירופה".
*אילו עצות יש לך למשקיעים הגלובליים היום?
"אל תתלהבו יותר מדי ומהר מדי. אחרי הירידה החדה בשווקים יש הרבה הזדמנויות, אבל אסור להתלהב מהן יותר מדי, כי יש עוד חדשות רעות בדרך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
