גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיאום לא כובל

רשות ההגבלים ורשות ני"ע מתירות בתנאים מסוימים למשקיעים מוסדיים לתאם עמדות

בשתי רשימות שפרסמתי במדור זה טענתי כי המערכת הרגולטורית בארץ מקשה על חברות ציבוריות להגיע להבנות עם המשקיעים בה. ברשימה הראשונה, שפורסמה לפני שבועיים, טענתי שהאיסור על שימוש במידע פנים, לפחות באופן שבו איסור זה מתפרש על-ידי רשות ניירות ערך, מקשה על חברות להיוועץ במשקיעים מוסדיים לפני ביצוע מהלכים עסקיים. לדוגמה הבאתי את ההצעה של חברת דלק נדל"ן למחזיקי האג"ח שלה, אשר בוצעה ככל הנראה ללא היוועצות מוקדמת כזו.

ברשימה השנייה, שפורסמה בשבוע שעבר, הצבעתי על כך שחוק ההגבלים העסקיים, לפחות באופן שבו חוק זה מתפרש על-ידי רשות הגבלים עסקיים, מקשה על משקיעים מוסדיים לתאם עמדות האחד עם השני, כדי לשפר את תפקוד החברה. בעניין האחרון אף נתליתי בדוח של ועדת חמדני, אשר קראה לרשות ההגבלים העסקיים לקבוע שאין בתיאום כזה בין משקיעים מוסדיים קרטל אסור.

שורת תנאים

והנה, כאילו כיוונתי לדעת גדולים, זמן קצר לאחר פרסום הרשימות הללו, יצאה רשות ההגבלים העסקיים בגילוי דעת, שבו היא קובעת חריג המתיר למשקיעים מוסדיים להיות חברים בנציגות ולתאם ביניהם את דרך פעולתם מול החברה. במקביל, ובתיאום מלא, פרסמה רשות ניירות ערך החלטה של מליאתה, המאמצת קו דומה, ומתירה לחברות להעביר מידע פנים לנציגות זו בלי שהדבר יהווה הפרה של האיסור על שימוש במידע פנים.

הנחת המוצא של גילויי הדעת הללו היא שחברי הנציגות, לאחר שיקבלו מידע מתאים מהחברה, יספקו לחברות את האינדיקציה הדרושה כדי לדעת אם ואיזה הסדר לשינוי תנאי האג"ח יהא מקובל על כלל המחזיקים באיגרות-החוב. באופן דומה מניחים גילויי הדעת שתמיכה של חברי הנציגות בהסדר תסייע לחברה לשכנע גם את שאר המשקיעים לתמוך בו.

שני גילויי הדעת קובעים שורה של תנאים (דומים), אשר רק בהתקיימם יחולו אותן הקלות. נדון כאן בקצרה בארבעה מהתנאים:

התנאי הראשון, והקשה ביותר להצדקה, הוא זה המגביל את מספר החברים בנציגות לשלושה. מנקודת המבט של מידע פנים, ככל שמספר החברים מוגבל יותר, כך דווקא גדל הסיכון לניצול של המידע באופן לא שוויוני ועל כן המגבלה עומדת בניגוד להיגיון של האיסור.

מנקודת המבט של ההגבלים העסקיים, גם כן לא ברור ההיגיון בהגבלה זו. אמנם ככל שמספר החברים בנציגות קטן יותר, כך פוחת הסיכון שכלל המתחרים בשוק ייפגשו ויתאמו פעולות ביניהם; אך מצד שני, ככל שמספר החברים קטן יותר, כך קל להם יותר לתאם פעולות באופן לא חוקי, ללא חשש שמידע על תיאום כזה ידלוף החוצה. כמו כן, במילא, בסופו של יום ייפגשו כל המחזיקים באג"חים באסיפת בעלי האג"ח, ולכן לא ברור מה הטעם ביצירת מגבלה כלשהי על מספר החברים בנציגות.

התנאי השני שקובעים גילויי הדעת נוגע לזהות החברים בנציגות. על-פי גילויי הדעת, הנציגים צריכים להיות שלושת המשקיעים המחזיקים במספר הגדול ביותר של איגרות-חוב. ככל הנראה הכוונה היא לאחזקותיהם בסדרה מסוימת של איגרות-חוב. מכיוון שאין כיום רישום של משקיעים המחזיקים באיגרות-חוב, תהליך הבחירה יתבצע רק מבין המשקיעים שיהיו נכונים לחשוף את אחזקותיהם באג"ח, וקיים חשש שמשקיעים מוסדיים רבים יעדיפו שלא לחשוף את השקעותיהם ועל כן ייוותרו על חברותם בנציגות.

תנאי שלישי, הנוגע גם הוא לזהות החברים בנציגות, קובע שלחברי הנציגות לא יהיה עניין אישי בהסדר. אם תעמוד רשות ניירות ערך על הפרשנות הרחבה למונח "עניין אישי" שאותה היא אימצה בעבר, ספק בעיניי אם יהיו משקיעים מוסדיים רבים אשר יהיו "כשרים" לכהן בנציגות. כך למשל, לפי עמדת הרשות בעבר, בעל מניות המחזיק גם כמות משמעותית של איגרות-חוב, והמצביע באסיפה הכללית של בעלי המניות, אינו נחשב כמי שאינו נגוע בעניין אישי. מכיוון שכל משקיע מוסדי גדול המושקע בחברה מסוימת מחזיק באופן שיגרתי, במקביל, ניירות ערך שונים של אותה חברה (מניות, אג"ח בלי שעבוד, אג"ח עם שעבוד, אופציות וכו'), כי אז כל משקיע כזה יהא ככל הנראה פסול מלשמש בנציגות. התוצאה עלולה להיות שהחברים בנציגות יוכלו להיות רק משקיעים, שאחזקותיהם באגרות החוב קטנות, ובכך תסוכל המטרה של גילויי הדעת.

חומה סינית

תנאי רביעי, שעשוי גם הוא להרתיע משקיעים מלשמש חברים בנציגות, נוגע לשימוש במידע פנים. גילויי הדעת מתירים לחברה להעביר מידע פנים לחברי הנציגות מבלי שהדבר ייחשב לעבירה, אך הרשות אינה מתירה לחברי הנציגות לעשות שימוש במידע זה. אמנם קל להבין את רצון הרשות למנוע מחברי הנציגות את האפשרות לנצל לרעה את מעמדם ואת המידע שהם מקבלים, אך לאור העובדה שהנציגים לא מקבלים שום תמורה אחרת עבור ה"שירות" שהם מצופים לספק לכלל המשקיעים, ללא האפשרות לעשות שימוש במידע הזה ייתכן שלמשקיעים אלו לא תהיה כל מוטיבציה לשמש חברים בנציגות.

יתר על כן, משקיעים עלולים להירתע מלהשתתף בנציגות מן הטעם שמידע הפנים שיימסר להם יגביל את החופש שלהם לסחור בניירות הערך של החברה, וזאת אפילו במקרים שבהם הרצון שלהם לסחור אינו נובע ממידע פנים. מצד שני, ניתן לטעון שעל-פי סעיף 52ב(ב) לחוק ניירות ערך, משקיע מוסדי יכול להתגבר על בעיית נזילות זו על-ידי כך שייצור "חומה סינית" בין העובד שלו המקבל את מידע הפנים לבין העובד שלו שמבצע את המסחר בניירות הערך.

מעבר לוויכוחים סביב ההצדקה שיש לתנאים הנ"ל (ואחרים), גילויי דעת אלו מעוררים שאלה פילוסופית רחבה יותר. שני גילויי הדעת מסבירים, כמעט באופן אפולוגטי, שהחריגות הללו מבוצעות רק עקב מצוקת העיתים, ומשום שקיים אינטרס משותף לחברות ולמשקיעים להגיע לרה-ארגון של הון החברה. אך אם הכללים ה"מתירניים" הללו מוצדקים כדי לאפשר לחברה להציע לבעלי האג"ח הסדר שיחלץ את החברה מחדלות פירעון, לא ברור מדוע כללים אלו (ואחרים) אינם מוצדקים כאשר החברה אינה נמצאת תחת איום של חדלות פירעון.

למשל, לא ברור מדוע חברה אינה רשאית להיוועץ במשקיעיה, בעלי איגרות-חוב או בעלי מניות, לפני ביצוע מהלך שעל-פי החוק מחייב את הסכמתם (שינוי תנאי אג"ח, עסקה בניגוד עניינים, שינוי תקנון, מיזוג וכו'), ואולי אפילו יש להתיר לחברה היוועצות כזו לפני כל מהלך עסקי, גם כזה שאינו מחייב את הסכמתם של המשקיעים. יתר על כן, קשה להצדיק את העובדה שהסדרים אלו חלים רק על משקיעים באיגרות-חוב, ולא על משקיעים שמחזיקים במניות החברה, ומעוניינים לתאם ביניהם את האופן שבו הם יפקחו על הנהלת החברה (כפי שהמליצה ועדת חמדני).

היתרון בהיתרים הצרים הללו הוא בכך שהוא יאפשר לרגולטורים (ולכולנו) לבחון את ההשפעה שלהם על התחרות, היעילות והשוויון בשוק, וללמוד מכך אם יש מקום להחילם גם בעתיד, אם וכאשר ירווח, ואולי אף להרחיבם.

* הכותב הוא פרופסור, מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות