הקצאת מניות בחברה איננה נחשבת בדר"כ כאירוע מס. ההיגיון הינו ברור: ההקצאה אינה מגלמת מימוש כלכלי אמיתי של בעלי המניות - הכסף מועבר לחברה ולא לבעלי המניות, וכתוצאה מכך כל בעל מניות נותר אמנם עם חלק קטן יותר במניות, אולם עם שווי החזקה שאמור להיות זהה.
לאחר שנים ארוכות, בהן עקרון זה הוכר ביחס לחברות "רגילות" אך לא ביחס לאיגודי מקרקעין, תיקון 50 מ-7.11.01 קבע שהקצאה איננה נחשבת עוד אירוע מס גם כשהיא מבוצעת באיגוד מקרקעין. מטרת המחוקק היתה להשוות בין שבח המקרקעין ורווח ההון.
אלא שדומה כי הדרישות הבירוקרטיות שהלכו והצטברו במהלך השנים מנסות לכרסם בעיקרון החשוב, ויוצרות הכבדה בלתי מוצדקת. דוגמה מובהקת לכך מציגה הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 9/2008, שפורסמה ביום 18.11.2008. ההוראה מתיימרת "לקבוע מבחנים" להכרעה אימתי הקצאה באיגוד מקרקעין לא תיחשב כ"הקצאה", אלא כ"מכירה" החייבת במס.
לכאורה המבחנים ביחס לשאלה זו ברורים וקבועים במפורש בחוק: האחד, מקורן של הזכויות המונפקות אינו בזכויות שנרכשו בעבר על-ידי החברה. השני, התמורה בגין ההקצאה לא שולמה במישרין או בעקיפין למי מבעלי המניות.
אלא שהוראת הביצוע הנוכחית (כקודמתה ה"ב 9/03) מסבכת את הדברים. כך לדוגמה נקבע, כי אם תוצאת ההקצאה הינה דילול מהותי של בעל מניות או דילול חלקי כאשר בסמוך לו נמכרת יתרת הזכויות, הרי ש"ייתכן וניתן לסווג הקצאה זו כפעולה באיגוד". לדעתנו, לקביעה כאמור אין כל ביסוס לא בלשון החוק ולא בתכליתו. ככל שהתמורה אכן מועברת לחברה בגין הדילול, והינה בהתאם לשווי השוק - ממילא לא ניתן לומר שמדובר במכירה!
דוגמה נוספת הניתנת בהוראת הביצוע קובעת, כי ככל שבעקבות ההקצאה מתבצע פירעון הלוואת בעלים, יש לבחון האם הפירעון הינו בשיעור שונה מהשיעור בו דוללה ההחזקה במניות, ואם אכן כך יתכן כי עמדת הרשות תהיה שמדובר באירוע מס חייב. הוראת הביצוע אינה קובעת הנחיות ברורות, אולם גם לגופו של עניין דומנו כי אין מקום לראות אירוע כאמור כאירוע מס חייב כל עוד אכן מושבת הלוואת בעלים ותו לא (וודאי כאשר מדובר בהלוואה בתנאים סבירים).
סיטואציה אחרת העשויה לגישת ה"ב להיחשב כחייבת הינה מקום בו כתוצאה מההקצאה שווי הזכויות של בעלי המניות המקוריים קטן. גם כאן קיימת סכנה אמיתית, שהרי שווי החברה הינו נושא גמיש. היה ומנהל מיסוי מקרקעין יעריך את שווי החברה באופן שונה מבעלי המניות - הוא עשוי לקבוע כי ההקצאה מהווה אירוע מס אף שלא הגיעה כל תמורה לידי בעלי המניות.
ואם לא די בכך, קובעת הוראת הביצוע שורה ארוכה של דרישות בעת ביצוע ההקצאה, מעבר למילוי טופס מפורט. יידרשו הסכם ההקצאה, פירוט כל מרכיבי התמורה, מאזן החברה לתום השנה שקדמה להקצאה, מאזן בוחן לפני ואחרי ההקצאה, פקודות יומן, אישור רו"ח ביחס לנושאים רבים ושונים, אישורי רשם החברות, דוחות לרשם החברות, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, הצהרות מנהלים ועוד.
לגישתנו, המבחן המהותי היה וצריך להיות האם מועברת תמורה במסווה לבעלי המניות (ר' פ"ד ר. חיון). בהיעדר אינדיקציות כאמור יש לקבוע כי ההקצאה אינה אירוע מס, בדיוק כפי שאלה הדברים בהקצאת מניות בחברה שאיננה איגוד מקרקעין. *
הכותבים הם ממשרד אלתר עורכי דין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
