החל ניסוח אמנה ל"עיר מקיימת"

עם כל הקידמה והפיתוח המואץ של ערי ישראל, נדמה כי בענייני תשתיות, פיתוח סביבתי ואיכות חיים וסביבה, בישראל עדיין יש הרבה מה לשפר. השיח הירוק שהתפתח לאחרונה בנושא עיר "ירוקה" או עיר "בריאה", מסתכם לרוב בשיפור המדדים הסביבתיים המקובלים היום בתחום ה"קיימות". למשל: אוויר נקי (הפחתת פליטות גזי החממה), עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית, קידום שינויים בתרבות הצריכה של הפרט ושל הרשות כגון צמצום השימוש במים, חסכון בחשמל, מיחזור, שימוש באנרגיה מתחדשת וכו'. אך האם ניתן להוסיף עליהם מדדים הבוחנים את יכולת הסביבה למשוך שהייה במרחב הפתוח, ולעודד מפגשים חברתיים?

לונדון, בה מצטופפים כ-4,500 נפש לקמ"ר, שמה לה למטרה לשדרג את איכות החיים של תושבי העיר ואורחיה. לשם כך מינה ראש העיר גוף רב תחומי הכפוף לו ומגדיר חזון לעיר, כדי להפוך אותה למקום טוב יותר למחייה, לעבודה ולתנועה. הגוף DESIGN FOR LONDON אחראי על "פיתוח וניהול תקין של המרחבים הציבוריים לרווחת כלל התושבים בצורה מעוררת השראה, החל מהפארקים וכלה במדרכות".

גם בארץ קיימת הסכמה שאיכות השטחים הפתוחים והציבוריים של העיר, לרבות צירי התנועה, מהווה גורם מרכזי הקובע את איכות החיים בעיר. לצד מגמות של ציפוף האוכלוסין בערים צפופות בהרבה מלונדון (בבת ים, בגבעתיים ובבני ברק הצפיפות עולה על 15,000 נפש לקמ"ר), מוסדות התכנון דואגים לשיפור המרחב הפתוח שעומד לרשות הכלל, באמצעות הנחיות והמלצות לתכנון הרחוב והמרחב הציבורי בעיר.

לאחרונה התפרסמו שני מסמכים חשובים בתחום: המדריך לתכנון שטחים ציבוריים פתוחים בעיר (מסמך משותף של המשרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון ומשרד הבינוי והשיכון), ו"הנחיות לתכנון רחובות בערים" (מסמך של משרדי התחבורה והשיכון).

למרות הכוונות הטובות, מערכת ההמלצות שנושאן היקף המרחב הפתוח ואיכותו לא תמיד מובנת, מוסכמת או ישימה בערים קיימות. לרוב, אילוצים של תשתיות, קווי בניין וזכויות בנייה, וצרכי תנועה ותחבורה, גוברים על המלצות הפיתוח הפיזי לשיפור ושידרוג המרחב הציבורי, והעיר נשארת עם מדרכות צרות, עצים שאינם תורמים לשיפור אקלים העיר ושאינם מסוגלים להתפתח למלוא מימדם, וכו', ואיכות החיים בעיר בסופו של דבר נתונה לפשרות ופתרונות מאולצים.

במקביל לשיפור תרבות קבלת החלטות, התכנון, הביצוע והתחזוקה, ומעבר למקצועיות הגבוהה שנדרשת מהגורמים המעורבים בפיתוח, נדרשת חשיבה לא קונבנציונלית כדי להביא לשינוי במגמות פיתוח מקובלות בערים הקיימות, ניעור סל הפתרונות הסטנדרטי וקביעת מדדים להבטחת איכות המרחב הפתוח.

על מקבלי ההחלטות בישראל לדאוג לכך שהמושגים "עיר ירוקה", "עיר בריאה" וקיימות עירונית לא יהיו גימיק תקשורתי ריק מתוכן, אלא מערכת דפוסים מוגדרים לתכנון העיר המעשיר ומפתח את תרבות החיים העירונית ומשפר את נתוניה הפיזיים והסביבתיים.

בכנס השנתי לאדריכלות נוף, המתקיים ב-11 בדצמבר בבת ים, יובאו נושאים אלה לדיון רב תחומי שיביא לשיפור תהליך התכנון, הבנת התכנים שתורמים לשיפור "תרבות החיים העירונית", הגדרה רחבה יותר של התרומה של גורמי התכנון והשלטון והשיתוף ביניהם. *

הכותבות חברות בצוות היגוי של הכנס השנתי לאדריכלות נוף.