גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ושמישהו ינסה לעצור אותה: מערכת ההסדרה מכבה את הטייס האוטומטי

התפוצצות פרשת מיידוף רק מחדדת את כשלון הרגולציה ■ סקירה מיוחדת - "כלכלת SHOCK" - מבית גלובס מחקרים בשיתוף קסלמן וקסלמן, PwC ישראל

את תמונתו של ברנרד מיידוף, האיש האחראי על הונאה הנאמדת בעשרות מיליארדי דולרים, יתלו בשנים הקרובות על הקיר בכל משרד של גוף אשר יעסוק בהסדרה פיננסית. זו תהיה, מן הסתם, תזכורת מכאיבה לימים בהם הרגולציה חשבה שהיא יעילה, כאשר מתחת לאפה התבשלה לא רק הונאה עצומת ממדים, אלא גם המשבר הפיננסי הגדול ביותר זה שבעים שנה.

במקרה של מיידוף, סימני ההונאה היו ברורים, ממש כמו אלה שיצר המשבר הפיננסי, אלא שמערכות ההסדרה בעולם המתועש שותקו, נרדמו ופסחו על סימנים מדאיגים - כל זאת מתוך אמונה שמשמעת שוק, ואישורים פורמליים של חברות דירוג, יכולים להחליף שיקול דעת והתערבות פעילה. מציאות זו משתנה לנגד עינינו.

רגולציה ודה-רגולציה תמיד נמצאות ברקע של פעילות כלכלית, לפעמים הראשונה מנצחת, ולפעמים ידה של האחרונה על העליונה; לעיתים הן מתפקדות כרקע בלתי נראה, ולפעמים הן מככבות במסיבות עיתונאים ובבתי מחוקקים. עכשיו, כש-2009 בפתח, אין שום ספק - זו זמנה של הרגולציה הבוטה, הנמרצת שמצליחה להניע תהליכים מבניים מרחיקי לכת אל מול התנגדות חלשה יחסית מצד הגופים המבוקרים אשר עסוקים בליקוק הפצעים.

מדובר לא רק בהבטחה שאסון פיננסי דוגמת המשבר הנוכחי לא יחזור על עצמו, אלא במאמץ להחזיר את אמון הצרכנים והמשקיעים בעולם שמקרים כמו אלה של מיידוף, או פשיטות רגל של בנקים ובנקים להשקעות, לא יחזרו על עצמם בתדירות ובעוצמה של החודשים האחרונים. כדי להשיג זאת, יהיה צורך בשינוי בממדים גדולים מאוד, על פני כל תחום הפיננסים, ובכל רחבי העולם.

לכן, דווקא בעיצומו של המשבר הפיננסי החריף ביותר מאז "השפל הגדול", כשהמילה האחרונה בדרמה הפיננסית, ולבטח בדרמה בכלכלה הריאלית, עוד לא נאמרה, מבקשת הסקירה החדשה של גלובס מחקרים בשיתוף קסלמן וקסלמן PwC ישראל - "כלכלת SHOCK" - לשאול כיצד תיראה דמותם של השווקים הפיננסיים "ביום שאחרי". הדרך להבנת השאלה עוברת דרך דמותה המתעצבת של מערכת הרגולציה, בעולם, ובעקבותיה, בישראל.

דוחות ראשונים על השינויים המוצעים כבר נכתבו על ידי "פורום היציבות הפיננסית" (FSF), גוף בינלאומי רשמי, המאגד בתוכו רגולטורים ממרבית המדינות המתועשות ומוסדות פיננסיים בינלאומיים. הפורום הוסמך לפרסם מסקנות אלה על ידי ראשי ה-7-G. ראשי 20 המשקים הגדולים בעולם, אשר התכנסו בוושינגטון לפני כחודש, אימצו את מרבית ההמלצות וקבעו את מארס 2009 כמועד בו יתחיל, בפועל, היישום של השינויים המוצעים.

חדשנות פיננסית במצור?

הסקירה, המתבססת על שיחות עם אנשי הסדרה פיננסית בישראל ובחו"ל, סוקרת את ההצעות שגובשו על ידי ה-FSF וגופים אחרים, ומנסה לשרטט את כללי המשחק של השווקים הפיננסיים בעתיד. סוגיות הקשורות לעיצוב הרגולציה בעתיד עשויות להישמע, למרבית האוכלוסייה, כמשהו רחוק ועם קשר קלוש לחייהם. עם זאת, מאחורי המילה "הגבוהה" רגולציה מסתתרת מדיניות בעלת השפעה מהותית על הכיס הפרטי של כולנו. דוגמא עכשווית בולטת היא "רפורמת בכר", עם הפרדת ניהול נכסי החיסכון ארוך הטווח מהבנקים. לעתיד החדשנות הפיננסית, שרפורמת בכר היא מקרה פרטי שלה, יוחד חלק מרכזי בסקירה דרך שאלת המפתח - האם הגברת הרגולציה תחנוק גם חדשנות פיננסית לגיטימית?

נקודת המוצא של הסקירה היא השאלה כיצד נוצרו התנאים למשבר הנוכחי. למעשה, הפיקוח על שוק ההון התבסס על יכולות של בדיקה של מוסדות פיננסיים בודדים, אך אף גוף לא היה אחראי על ניהול הסיכון המערכתי, כלומר מניעת הצטברות של סיכונים ברמה של המשק כולו, כאשר הדוגמא הבולטת היא מנוף האשראי אשר גדל לממדים שלא ניתן היה להתמיד בהם. מעבר לכך, ככל שחלף הזמן, הלכה וגברה ההסתמכות על "רגולציה של טייס אוטומטי", כלומר נוצרו הקלות, הנחות ופטורים אוטומטיים, שהתבססו על ההנחה שמשמעת השוק והתחכום של גופים פיננסיים גדולים הופכים את ההתערבות ושיקול הדעת של המפקחים למיותרים.

משמעות שוק חסר משמעת

לכן, עוד לפני שמגיעים לפירמה הבודדת או למשק הבית הבודד, מתברר שבעיית הרגולציה העולמית עצמה הייתה שהחדשנות הפיננסית, מהזן "הרע", עקפה בסיבוב את הרגולטור. וכך, לא די היה בעובדה שהמשקל שניתן לשיקול הדעת של הרגולטורים במשבר הנוכחי היה קטן מדי או שהופעל בצורה לא נכונה, אלא שלא מעט מהמכשירים הפיננסיים הוגדרו כחוץ מאזניים או נהנו מפטור מרגולציה או שאנשי הרגולציה, וחברות הדירוג, פשוט חסרו את המידע ו/או הידע להתמודד עם רמת התחכום שבבסיסם.

על רקע זה ניתן לשאול מה יהיה מעתה המשקל שיינתן לכוחות השוק ולמשמעת השוק בהסדרת הניהול של בתי השקעות, גופים מוסדיים ובנקים, אל מול שיקול הדעת של הרגולטור. התשובה היא, כמובן, שבעתיד הקרוב יגבר מאוד מקום שיקול הדעת של אנשי הפיקוח, וגם ההתערבות שלהם בנעשה בתחום הפיננסים, ברמת הפירמה הבודדת כמו גם ברמת המשק. בכל מדינה ימונה גוף שיהיה אחראי על שמירת היציבות הפיננסית הכוללת, וזה יהיה, על פי רוב, הבנק המרכזי. לצידו, מערכת הסדרת פעילות הבנקים, גופים מוסדיים ובתי השקעות פעילה ומתערבת יותר.

צונמי של שינויים בדרך לישראל

במרכז השינויים אשר יתבצעו, כבר בתקופה הקרובה, תהיה הדרישה להגדלת רזרבות הון כנגד סיכונים. דרישה זו תופנה, בראש ובראשונה, לבנקים, במסגרת יישום סעיפי אמנת באזל II. עם זאת, התביעה להגדלת הון תכלול גם פעילויות שהיו פטורות מכך עד עתה, כמו מכשירים חוץ מאזניים שונים. בתי השקעות בעולם אשר מנפיקים לציבור מכשירים שונים, דוגמת ETF או תעודות סל, יידרשו גם הם ל"כריות ביטחון" של הון כנגד סיכונים, ובכל מקום ייעשה מאמץ להגדיר בחקיקה את המותר והאסור בכל הקשור להנפקת מכשירים חדשים.

אך בהגדלת דרישות ההון לא די, ובעתיד הקרוב כל גוף פיננסי יידרש לשדרג באופן ניכר את מערכות ניהול הסיכונים, ולהוכיח שהוא מסוגל למדוד, ולנהל סיכונים קיצוניים גם אם הסתברותם נמוכה. ואולם בכך לא די, וגופים פיננסיים רבים ייאלצו לפתח יכולות לנהל נזילות, ולהוכיח יכולת להתמודד עם משברים לא צפויים בשוק הכסף או עם "ייבוש" פתאומי של נזילות, על ידי בנייה של רזרבות נזילות מתאימות.

לבסוף, כל המערכות הפיננסיות יצטרכו להתרגל לתביעה לשקיפות. כל גוף פיננסי יצטרך לספק הסברים מפורטים לגבי פעילותו, הסיכונים עימם הוא מתמודד, ואסטרטגיית ההשקעה. ספק אם יהיו משקיעים, או אנשי הסדרה, אשר יסכימו למצב בו קרנות גידור אינן מפוקחות, ואינן מוסרות מידע על סוג ההשקעות שלהן. אם היתה למישהו שארית של ספק בעניין זה, הרי שהפירמידה של מיידוף מלמדת על הסיכון הכרוך בהסתמכות על מילתו של "גאון פיננסי".

ישראל כבר הודיעה, כי תאמץ כל שינוי בתקנים של רגולציה פיננסית. הדבר נחוץ לאור הדרישה של תיאום בינלאומי בין אנשי הסדרה - עוד אחת מהרפורמות הצפויות בתחום זה. מסיבה זו, המגזר הפיננסי בישראל, ובכלל זה מערכת הבנקאות, הביטוח וגופים אחרים, יצטרך להתאים את עצמו, בקרוב מאוד, לשורה ארוכה של הנחיות ותקנות חדשות. המכנה המשותף שלהן הוא עלייה בדרישות ההון המינימלי, החלת פיקוח רגולטורי גם על גופים שנהנו עד כה מפטור, חסימת אופציה ל"ארביטרז' רגולטורי", עליית מדרגה ביכולת ניהול הסיכונים והגדלת השקיפות.

נתניהו, לבני וברק - צריכים להכריע

כמו במשברים כלכליים קודמים, עכשיו הגיע הזמן בו הרגולטור משנה את כללי המשחק, הכתובים והלא כתובים, באמצע המשחק ובאופן חריג מבחינת העוצמה. כל זאת מתוך הנחה שמדובר במצבים בהם כוחות השוק לא מצליחים לספק בעצמם את התשובה "הטובה". ההיסטוריה מראה שלמנהיגים השפעה מכרעת על המבנים הכלכליים המתהווים - לתשומת לב המועמדים לראשות הממשלה.

את הסקירה המלאה להורדה באתר גלובס מחקרים:

http://smile.globes.co.il/research/mashber_financy.pdf

עוד כתבות

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל