יש חגיגה (אומרים תהיה משטרה...)

משחקי הכריסמס בפרמיירליג, אחת התקופות הכי לא נוחות לשחקני הכדורגל באי הבריטי שמבלים באוטובוסים, מלונות וחדרי הלבשה במקום בבית, הולידו את מסיבות חג המולד המסורתיות של השחקנים במטרה לאפשר להם להירגע. אבל כשאלכוהול, טסטוסטרון ולחץ נפגשים, המסיבות האלה מסתיימות לא פעם באורגיות של אלימות, הטרדות מיניות או אונס

תקופת הכריסמס בכדורגל האנגלי שתיפתח היום (שישי) עם מחזור ה"בוקסינג דיי" היא סיבה למסיבה בבריטניה. שלושה משחקים בטווח של עשרה ימים זה דבר שמטיב עם כולם: עם רואי החשבון של הקבוצות, שסופרים את האקסטרות שנכנסות ממכירת כרטיסים ומרצ'נדייז; עם רשתות הטלוויזיה Sky ו-Setanta, שמקבלות עוד משדרים מפוצצי רייטינג ופרסומות; ועם האוהדים שמנצלים את החופש הארוך לעשות את מה שהם הכי אוהבים: לשתות בירות ולראות כדורגל.

אבל בין כל המאושרים, יש סקטור אחד שבאופן מסורתי רואה בכריסמס כהתגשמות כל הסיוטים. הכדורגלנים עצמם.

שחקני הפרמיירליג מתקשים להתמודד עם העובדה שבזמן שכל הקולגות שלהם בשאר היבשת יוצאים לחופשה ארוכה ומבלים עם המשפחות, הם קורעים את עצמם על מגרשי הבוץ הקפואים, מגדילים בעשרות אחוזים את הסיכויים שלהם להיפצע, ולמעשה נכנסים לתקופה הכי לחוצה של העונה.

כאן בדיוק נכנסים המועדונים לעסק, בניסיון לשחרר מעט מהלחץ. חלק מהקבוצות מארגנות לשחקנים מסיבות חג מולד מושקעות ונוצצות, בעוד האגודות הקטנות יותר נותנות לשחקנים עצמם את המושכות לארגן את המסיבות. בקבוצות רוצים לתת לשחקנים להרגיש קצת את אווירת החג, דווקא בתקופה שבה הם נמצאים בעיקר באוטובוסים, מלונות וחדרי הלבשה במקום בבית. נשמע נחמד על הנייר, אבל בפועל מסיבות הכריסמס הפכו למקור הצרות העיקרי של הכדורגלנים באנגליה בשנים האחרונות. הנה כמה דוגמאות מהעבר הקרוב והרחוק לקומדיות הטעויות של מסיבות חג המולד.

ג'ואי בארטון, קשר ניוקאסל יונייטד, הודה כי בעבר היה מכור לאלכוהול, לאלימות ולאדרנלין. זה עלה לו בשישה חודשי מאסר בשנה שעברה, לאחר שהורשע בתקיפה. במנצ'סטר סיטי, שם שיחק ב-2004, מתקשים לשכוח איך במסיבת הכריסמס דחף סיגר לעינו של אחד משחקניה הצעירים של הקבוצה, לאחר שהאחרון שפך עליו כוס בירה ואז ניסה להצית לו את חולצתו. השחקן הצעיר נזרק מהמועדון, בארטון נקנס בסכום שקרוב מאוד לשכר חודשי.

ב-2001, התערב היידן פוקס מווסטהאם יונייטד עם חבריו לקבוצה שיוכל לשתות 20 כוסות בירה בלי להשתין פעם אחת בדרך. אחרי שהוא הגיע לכוס ה-15, החליט פוקס לשחרר את הנוזלים שלו על השולחן בפאב. בעל המקום השתולל עד כדי כך שהעיף את כל השחקנים מהמקום מבלי לדרוש מהם לשלם את החשבון, שהסתכם ב-2,000 ליש"ט.

1998, עוד תקרית לא מפוארת לשחקני ווסטהאם, הפעם אלו היו ניל ראדוק וטרבור סינקלייר. עוברת אורח ליד הבר שבו שהו שחקני הקבוצה הגישה תלונה למשטרה לפיה שני הבחורים החריבו לה את המכונית בעזרת אלת בייסבול ללא סיבה מיוחדת. השניים נאלצו לשלם לה פיצויים וגם נידונו לעבודות שירות.

ויש עוד: בעונה שעברה נעצר ג'וני אוואנס ממנצ'סטר יונייטד בחשד לאונס. המתלוננת טענה שאוואנס הנהיג חבורה של מספר שחקני יונייטד שקיימו איתה יחסים ללא הסכמתה בבית מלון במנצ'סטר, בזה אחר זה. אוואנס זוכה מאשמה בסופו של דבר.

לפעמים אלימות לא מעורבות בשערוריות חג המולד, אלא סתם העלבות חמורות. זה מה שקרה לדיטמאר האמאן הגרמני, ששיחק בניוקאסל ב-1998. שחקני הקבוצה החליטו שכל אחד מהם יקבל מהאחרים מתנה שקשורה לאישיות שלו. האמאן קיבל את הספר "מיין קאמף", וגם קלטת וידאו עם תיעוד של אחד מנאומיו הידועים לשמצה של היטלר.

דניס ווייז הגיע למסיבה של לסטר סיטי ב-2001 עם מתנה מיוחדת לרובי סאבאג': בובה של דובי שאליה מחובר ויברטור. וויז אמר לסאבאג': "קח את זה, כי אתה האישה היחידה שלובש היום חולצה של לסטר". מיותר לציין שהבדיחה הקטנה הסתיימה בקרב אגרופים.

המנג'ר הקודם של ליברפול, ז'ראר הוייה, נשאל פעם מדוע קבוצות הכדורגל באנגליה לא שמות סוף לתופעה שנקראת מסיבות הכריסמס. התשובה שלו היתה פשוטה: "השחקנים לא רובוטים, הם בני אדם. מה אנחנו כבר יכולים לעשות? לכלוא אותם כמו בבית סוהר? הם יכולים ליהנות, כל עוד הם לא עוברים את הגבול. אם הם מגזימים, יש לנו מספיק אמצעי ענישה".