הרעה משמעותית במצב בתיה"ח הממשלתיים: שיבא - היחיד שסיים את השנה ברווח תפעולי

התוצאות הכספיות של 11 בתי החולים הממשלתיים הורעו משמעותית בשנת 2007, כאשר בית החולים "שיבא" הוא היחיד שסיים עם רווח תפעולי (55 מ' ש'), בשיעור של 0.5% מסך הפעילות השוטפת. כך עולה מהדו"ח השנתי של חשב משרד הבריאות, דוד גרשונוביץ', אותו חיברו מנהל המחלקה המקצועית בחשבות המשרד, רו"ח אלי ביתן, והכלכלן הראשי במשרד, יריב גבאי.

אחת הסיבות להצלחה של שיבא היא שמירה על יחס נמוך יחסית של הוצאות שכר מול פעילות שוטפת, שעומד על 61% לעומת ממוצע של 70% בכלל בתי החולים.

בזכות התרומות

בית החולים איכילוב בתל אביב סיים את שנת 2007 עם גירעון תפעולי בשיעור מינורי של 0.2% מסך הפעילות שלו, כך שהוא נחשב למאוזן תפעולית באופן יחסי. אחריו נמצאים בתי החולים הלל יפה בחדרה ורמב"ם בחיפה עם גירעון תפעולי של 5%, בתי החולים אסף הרופא וברזילי (9%), ביה"ח נהריה (12%), וולפסון (13.6%), בני ציון בחיפה (15%), פוריה בטבריה (20.8%) וביה"ח זיו בצפת שנחשב לגירעוני ביותר, עם שיעור של 31% ביחס לפעילות.

תמונת המצב משתנה לחלוטין כאשר בוחנים את התוצאות הכספיות הסופיות של בתי החולים, לאחר השתתפות המדינה ובעיקר לאחר גיוס תרומות. אז מרבית בתי החולים הממשלתיים מאוזנים, כאשר ביה"ח איכילוב מוביל עם רווח נקי של 55 מיליון שקל, שיבא עם רווח נקי של 6.2 מיליון שקל, הלל יפה עם 4.3 מיליון שקל, אסף הרופא עם 2.3 מיליון שקל וברזילי באשקלון 2.1 מיליון שקל.

על פי הערכות, הונאת הענק של מיידוף, אצלו הושקעו לא מעט כספים של קרנות שתרמו לבתי החולים בארץ, עלולה להשפיע על סעיף הרווח הנקי בדו"חות שיסכמו את שנת 2008. גם המשבר הכלכלי מאוד לא מסייע לגיוס התרומות, וגם הוא צפוי להשפיע לרעה.

החובות של המוסדיים

בית החולים פוריה בטבריה, למשל, נסמך רבות בעבר על המיליארדר היהודי שלדון אדלסון, שסופג כיום הפסדים כבדים. בכלל, בתי החולים בצפון זכו לתרומות משמעותיות לאחר מלחמת לבנון השנייה, אולם השקט בצפון עשוי להקטין את התרומות שם.

מנגד, ביה"ח ברזילי באשקלון צפוי לרכז אליו תרומות בשל ההסלמה בדרום, אולם תרומות אלה יופנו כולם אל מיגון ביה"ח ולא לפיתוחו - שכן המדינה קבעה כי 80% מעלות מיגון ביה"ח יגיע מתרומות, ולמעשה הסירה אחריות.

גופים מוסדיים כמו קופות חולים, מערכת הביטחון וחברות ביטוח, חייבים לבתי החולים הממשלתיים מעל למיליארד שקל. ואולם, בעוד שממוצע החזר החוב עומד על כ-80 יום, חברות הביטוח נוהגות להחזיר את החוב רק אחרי למעלה מ-440 יום, לא פחות ולא יותר.

במשרד הבריאות מאסו במציאות הזו שחוזרת על עצמה מדי שנה והחליטו לשכור עורכי דין פרטיים כדי להילחם בחברות בערוצים משפטיים. "אנחנו נתבע בקרוב את חברות הביטוח, סיימנו עם המשחקים", אומר ל"גלובס" גורם בכיר במשרד הבריאות.

אחד הממצאים הקשים שעולים מהדו"ח הוא העובדה שהבלאי של הציוד הרפואי והציוד בכלל בבתי החולים הממשלתיים עמד בשנת 2007 על 66%. במשרד הבריאות מבהירים כי ההגדרה "בלאי" מתייחסת לשחיקת ערכו של הציוד בעיקר בשל התיישנותו והיא אינה מעידה על כך שהציוד אינו תקין. יחד עם זאת, במשרד מודים כי ציוד ישן עלול להוות סיכון.

בנוסף, בתי חולים שלא מצליחים לרכוש מספיק ציוד חדש בשל חוסר תקציב, עשויים להוציא משימוש ציוד ישן ולא להחליפו, ובכך להאריך את התורים לבדיקות שייעשו באמצעות הציוד שנותר.

יותר תביעות על רשלנות רפואית

בשנת 2007 נמשכה המגמה המדאיגה של עלייה בהוצאות בתי החולים בגין רשלנות רפואית - עם הוצאה של 144 מיליון שקל לעומת 136 מיליון שקל בשנת 2006. במשרד הבריאות טוענים כי הדבר אינו נובע בשל ריבוי במקרי הרשלנות, אלא בחיזוק המודעות של הציבור לכך שניתן לתבוע על רשלנות רפואית גם בגין מקרים שאירעו לפני שנים רבות.

אגב, בבתי החולים הגדולים במרכז, כדוגמת שיבא ואיכילוב, חל גידול חד בהכנסות שנובעות מ"תיירות רפואית" - אזרחים זרים, בעיקר ממדינות מזרח אירופה, שמגיעים לארץ לצורך ניתוחים מורכבים.