פירוק הוא לא בהכרח הפיתרון

לפני שמרימים ידיים, ישנן מספר פעולות שניתן לנקוט לפני שנכנסים ל"מרוץ הפירוק"

המיתון כבר כאן וכולנו חוששים שעוד מעט נצטרך אף אנו לקצץ במצבת כוח-האדם או במקרים קיצוניים יותר - לסגור את החברה. עם זאת, החשיפה למשבר הכלכלי העולמי וקריסת השווקים הפיננסיים אינם מבשרים בהכרח על קץ החברה שבבעלותנו. בסדרה של פעולות בסיסיות, תוכלו להעריך נכונה את מצבכם האמיתי ואף יותר מכך, להינצל מהידרדרות שסופה קריסה. לפני שמרימים ידיים, הנה כמה פעולות שניתן לזהות ולבחון לפני שנכנסים ל"מרוץ הפירוק".

הבעיה העיקרית שבפניה ניצבים מנהלי ובעלי חברות, נעוצה בהעדר היכולת לאתר מבעוד מועד את הבעיה אשר תוביל, או שכבר הובילה, למשבר. במקרים רבים - למרות ש"הכתובת נמצאת על הקיר" - אנו עושים כל מאמץ להציג את המציאות באופן חיובי יותר.

מודל ארבעת השלבים, אשר יפורט להלן, עשוי להוות מדד יעיל לדיאגנוזה מפורטת ולדרכי פעולה להבראת העסק המידרדר.

בשלב הראשון ננסה להכיר במציאות העסקית כהווייתה. לשם כך עלינו לאבחן "נורות אזהרה". דהיינו, האם מדובר בבעיה עסקית רגילה או במשבר של ממש? במסגרת שלב זה יש להציף ולסקור בעיות מרכזיות הפוקדות את החברה.

כך לדוגמה, נבחן את היקפן של תופעות כגון נטישת לקוחות. ירידה בהזמנות, גירעון בתזרים המזומנים, דרישת פירעון חובות מצד הבנקים וכיו"ב. בנוסף, נשאל את עצמנו אם נוצר משבר אמון, בתוך החברה ומחוצה לה, ואם לקחנו על עצמנו פרויקטים שאינם בהכרח רווחיים, ולו רק כדי להמשיך ולהפעיל את החברה כרגיל.

נורת אזהרה נוספת היא דרישה ל"יצירתיות" מצד רואה-החשבון של החברה.

תסמינים אלו ישמשו כאבן בוחן ראשונית לנקיטת פעולות עתידיות. לפי שיטת האבחון, כל "נורת אזהרה" כשלעצמה, עשויה ללמד על קושי נקודתי הנובע מבעיה בתפקודה השוטף של החברה. לעומת זאת, הצטברות של כמה "נורות אזהרה" בפרק זמן קצר יחסית, תלמד על סימן אפשרי למשבר.

בשלב השני נבצע ניתוח אובייקטיבי של המצב לאשורו. הנקודות העיקריות שאליהן נתייחס בשלב זה הן:

איסוף נתונים - אין הכוונה למחקר שוק מקיף, אלא לבדיקת סביבת העבודה הקרובה, מיפוי נכסי החברה, וניתוח המצב המשפטי הנוגע להתקשרויות החברה, ובין היתר - לחוזים מכבידים.

תוכנית חירום - בהמשך, במקום להכין תוכנית עסקית, נעבור לתוכנית חירום: לצד הפעולות הפיננסיות ניהוליות שצוינו לעיל, עלינו לפעול בצד המשפטי. במסגרת תוכנית החירום יהיה עלינו לבדוק את מצב הביטחונות של החברה, לסלק נכסים מכבידים, ולקבוע הסדרים הנוגעים ליחסי העבודה. חשוב מאוד לנקוט קו פעולה משפטי אחיד ולאתר, במקביל, מקורות מימון חיצוניים.

בסוף שלב זה תימצא בידינו דיאגנוזה מפורטת, והחברה תיאלץ לקבל החלטה אסטרטגית באשר להמשך התנהלותה.

השלב השלישי יתמקד בבניית אמון מול כל הגורמים הקשורים לחברה, ובהם בנקים, ספקים, לקוחות ועובדים, תוך דגש על מסע הסברה אינטנסיבי המגובה בתוכנית עבודה מסודרת.

בשלב הרביעי והאחרון, אחרי שזוהה המשבר וזוהו הגורמים אשר הובילו אליו, ואחרי שהוערכו הסיכונים והסיכויים, תבחן החברה את האפשרות לעשות שימוש באחת מהאלטרנטיבות המשפטית הקיימות, כדי לקבל הגנה וסיוע מבית המשפט במסגרת הניסיונות להיחלץ מן המשבר. כלומר, לרשות קברניטי החברה עומדת גם אלטרנטיבה משפטית.

ככל שמדובר בחברה בעלת רווח תפעולי מוכח, ותוכנית עסקית המציגה סיכוי סביר לצאת מהמשבר - ייעתר בית המשפט לבקשת החברה ויורה על צו הקפאת הליכים, אשר ימנע את פתיחתם של הליכים משפטיים מצד נושי החברה והמשכם של הליכים קיימים. הסדר כגון זה עשוי למנוע הטלת שעבודים על נכסי החברה, תוך שפוטרים אותה מתשלום חובות לנושים במשך תקופת שיקום החברה.

חברה הניצבת בפני משבר אינה חייבת אפוא לשקול פירוק וחיסול עסקיה. עליה לבחון - מוקדם ככל האפשר - כיוונים של שיקום ושל הבראה. אבחון מוקדם של הבעיה, והתייעלות, עשויים להוות תרופה מונעת למשבר.

* הכותב הוא שותף בכיר במשרד עוה"ד אהרנסון, שר, אבולעפיה, אמודאי. סייעו בהכנה: שיזף גפני וויבל פרסלר.