הצד המואר של האבטלה בארה"ב

רונן מנחם הוא מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות

ההידרדרות המהירה בתעסוקה בארה"ב מהווה אינדיקציה מטרידה להתמתנות הכלכלית ובשל כך מזעזעת את שוקי ההון מדי חודש בחודשו.

אני סבור ששוק העבודה בארה"ב התנפח יתר על המידה בשנים 2004-2006 והתיקון, שהחל לפני המשבר הנוכחי, הואץ בעקבותיו. לכן, נתוני התעסוקה הגרועים, יכולים להיות מקור לאופטימיות.

בתנאי תחרות משוכללת, לבעל עסק, או מפעל אין השפעה על מחיר המוצר, או שכר העובד. לכן, אם ירצה לשכור עובד נוסף, יצטרך להבטיח שערך התפוקה הנוספת שייצר (ערך התפוקה השולית) לא יפחת מהשכר.

כדי שהעסקת העובד תשתלם למעסיק, התפוקה השולית צריכה להיות גדולה או שווה ליחס בין שכר העובד למחיר לצרכן ליחידה. יחס זה ניתן לחישוב למשל על ידי חלוקת השכר לשבוע עבודה למועסק במדד מחירי התוצר.

להלכה, ניתן לשכור עוד ועוד עובדים ולצפות שהתפוקה הכוללת תגדל. למעשה, יש צורך גם בהון (מכונות וציוד) להשלמת תהליך הייצור. כשמצבת ההון קבועה, ובהנחה שלא הוכנסו שיפורים טכנולוגיים, ככל שגדל מספר העובדים, התרומה השולית הולכת ופוחתת וסופה שתהפוך שלילית: העובדים החדשים הבאים "יפריעו" לתפקוד העובדים הוותיקים.

לכן, על המעסיק לבדוק בעקביות שהתפוקה השולית לא פוחתת במידה כזו שערך התפוקה השולית נופל מתחת לשכר המשולם, אחרת יימצא בהפסד.

על רקע האמור לעיל, בחנתי מה התרחש בשוק העבודה בארה"ב בעשור שחלף, שבמהלכו הייתה גאות במספר המועסקים. בתרשים השוויתי את התפתחות התפוקה השולית למועסק עם השינוי במספר המועסקים לאורך העשור.

ניתן להבחין בברור ביחס ההפוך בין השניים.

1. התבוננות בתרשים מגלה, שבין הרביע הראשון ב-2004 לרביע הראשון ב-2006 נרשמה עלייה מהירה ועקבית במספר המשרות (שהסתכמה ב-171,000 משרות חדשות בממוצע לרביע). בתקופה זו ממש חלה תפנית שלילית בתפוקה השולית, שפחתה ב-0.7% בממוצע מדי רביע, לאחר עלייה ממוצעת בשיעור 0.6% ברביע מתחילת העשור.
   
2. התפתחות זו לא הייתה בריאה למשק האמריקאי, שכן המגזר העסקי שכר עובדים נוספים, הוצאות השכר שלו גדלו בהתאם, אך התפוקה השולית פחתה ולבסוף נעשתה שלילית. הדבר קרה, בין היתר, עקב התחרות הקשה שהתפתחה על כיסו של הצרכן האמריקאי, שמצידו נהנה מריביות נמוכות ומגאות בהכנסה מנדל"ן ומשוק ההון.
   
3. בשלב מסוים, התקשו היצרנים לחפות דרך מחזורי המכירות הגבוהים על ההפסד השולי שהלך ותפח, וכתוצאה החל מספר המשרות החדשות לרדת, בתחילת 2006, שנה וחצי לפני שפרץ משבר הסב-פריים בארה"ב וסחף את כל העולם למערבולת. מספר המשרות החדשות צנח ל-34,000 בממוצע לרביע (כשברביע האחרון ב-2008 חלה בו ירידה בת 510,000 בממוצע שהחמירה את התמונה) ולעומתו בתפוקה השולית נרשמה תפנית חיובית והיא עלתה ב-0.9% בממוצע לרביע.
   
4. תהליך זה צבר תאוצה ב-2008. התפוקה השולית גדלה, בשלושת הרביעים הראשונים של השנה, ב-1.8%, בממוצע. מאחר ולצורך חישוב השיפור בתפוקה השולית בכל השנה נחוץ נתון מחיר התוצר ברביע האחרון, שטרם פורסם, אני מניח שבסיכום השנה עלייתה הייתה גבוהה הרבה יותר.

אני טוען שכשם שהגאות בביקוש המקומי דחפה לתעסוקת יתר (במונחי תפוקה שולית) בשנים 2004-2006, הרפיון שחל בו לאחרונה תורם ומאיץ את הבאת התעסוקה לרמה כלכלית נכונה יותר. המשבר הכלכלי מסייע, לכן, להאצת תיקון בריא, שצריך היה להתחולל בכל מקרה.