בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" • השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף
השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

שופטי בג"ץ דחו הערב (ג') את עתירת איגוד המוסכים נגד התנהלות חברות הביטוח, ותקפו במילים חריפות את התנהלות משרד התחבורה בתחום קביעת עלות התאונה בידי שמאי הרכב.

נתונים חדשים מגלים: כמה מרוויחים המוסכים על התאונות שלנו
ניתוח | "זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות
"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

במצב הנהוג היום בשוק, ששורשיו ברגולוציה של משרד התחבורה מ־2015, שמאי הרכב חייבים להעריך את גובה הנזק בתאונה בהתאם למחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) אף שמדובר במחיר שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק".

אלא שלחברות הביטוח נמאס לשלם את המחירים הגבוהים הללו, שמתגלגלים אחר כך לצרכן, והן החליטו לקזז את המחירים ולשלם רק את המחיר שהן חושבות שהוא האמיתי.

בעקבות כך פנה איגוד המוסכים לבג"ץ לפני שנה וחצי וביקש לחייב את חברות הביטוח לשלם את המחירים הגבוהים. אלא שהערב, שופטי העליון, דוד מינץ, גילה כנפי-שטייניץ ויעל וילנר דחו את העתירה ותקפו את התנהלות משרד התחבורה וגם את העובדה שדווקא כמה מאות מוסכים מרוויחים מכך שהציבור מפסיד.

לדברי השופט מינץ, "עולה מהעתירה תמונה מטרידה לפיה מה שנתפס כפגיעה על ידי פלוני - הרשות, המבטחים וציבור המבוטחים - נחווה כהטבה על ידי אלמוני - המוסכים שאינם בהסדר. העותר (איגוד המוסכים,- נ.א) אינו מסתיר את העובדה כי זעקתו נגד האסדרה נעוצה בפגיעה ברווחיות המוסכים שאינם בהסדר, שכן לדבריו האסדרה שוללת ממוסכים אלה רווחים ממכירת החלפים המהווים את עיקר פרנסתם.

"אין להלום מצב בו טענות העותר נגד האסדרה נועדו לאפשר המשך כשל שוק שהמוסכים אותם הוא מייצג הם הגורם שמפיק רווח ממנו על חשבון המבוטחים"

הסירוב של לשנות את המצב

באשר להתנהלות משרד התחבורה וגרירת הרגליים, כאשר שרת התחבורה מירי רגב מסרבת מזה שנה לחתום על תקנות חדשות שיסדירו את הפעילות, צידד השופט מינץ בעמדתה של רשות שוק ההון, שמנסה לקדם את התקנות החדשות לקביעת מחיר שוק ע"י השמאים ולא לפי מחיר המחירון הנוכחי של היבואנים וכתב כי "טוב אפוא עשתה הרשות באסדרת כשל שוק מתמשך זה לטובת המבוטחים. אמנם מלאכת האסדרה טרם נשלמה, אך מוטב אסדרה חלקית המתקנת כשל שוק מאשר הותרת מצב מעוות על כנו".

השופטת כנפי-שטייניץ הייתה חריפה יותר בביקורת שלה על משרד התחבורה וציינה כי "כשל השוק הוא יציר הרגולציה הקיימת - ההנחיות המקצועיות לשמאים הנקבעות על-ידי משרד התחבורה. זו מבוססת על שמאות על פי מחיר מחירון ומתמרצת את ספקי החלפים לקבוע מחירי מחירון גבוהים, באופן המפר את האיזון בין השחקנים השונים בשוק הביטוח".

גם השופטת כנפי-שטייניץ צידדה בעמדת רשות שוק ההון וקבעה כי "הפתרון הפשוט והישיר לכשל השוק הוא תיקון ההנחיות לשמאים באופן ששומת הנזק תשקף את מחיר השוק של החלפים, ובאופן זה יושב האיזון לשוק הביטוח על כל שחקניו. זה שנים נעשה ניסיון לקדם שינוי ההנחיות באופן האמור, עד כה ללא תוצאות. יש לקוות שתימצא הדרך להביא הדבר על פתרונו במסגרת הסדרת ענף שמאות הרכב בכללותו".

בעקבות דחיית העתירה חייבו שופטי בג"ץ את איגוד המוסכים בהוצאות של 40 אלף שקל.

ישראל מימון, מנכ״ל איגוד חברות הביטוח הגיב בסיפוק לדחיית העתירה ואמר כי ״בג״ץ אמר את דברו באופן ברור. לחברות הביטוח הזכות להקטין נזק ובמקרים הנכונים גם לקזז את עלות החלפים למחירם הריאלי בעת תיקון הרכב במוסך. בג״ץ גם הביע את דעתו החד משמעית, שהגיע הזמן לתקן את כשל השוק ושהשמאים יעבדו על פי מחירי שוק לחלפים ולא מחירי היבואן שמייקרים משמעותית את גובה התביעה".

מנגד יו״ר איגוד המוסכים, רונן לוי, מסר בתגובה כי "לצערי גם בג״ץ בחר שלא להתעמת עם קרטל חברות הביטוח ועם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אשר פועלים להשתלטות וחיסול של ענף מוסכי הרכב בישראל.

"פסק הדין הוא קריאת השכמה למשרד התחבורה להפשיל שרוולים ולטפל מהייסוד בשיטת השמאות בטרם ישתלטו לחלוטין חברות הביטוח גם על מוסד זה, ויהפכו עוד חלק מענף הרכב לפרת מזומנים על חשבון המבוטחים. על אף קביעתו הסופית, גם בג״ץ, בדיוק כמונו, מביע תמיהה בנוגע לאופי קביעת מנגנון הקיזוזים ותוהה על שקיפות ואופן קביעת הנוהל של ההליך. הדלת עוד לא נסגרה והאסדרה הנוכחית רחוקה מלהיות מושלמת ולכן אנחנו מתכוונים להמשיך ולהאבק, בדיוק כפי שביצענו בשלוש השנים האחרונות, עד שנבטיח תחרות הוגנת ושוויון אמיתי בין מוסכים לתת שירות, כאשר מעל הכל מתקיימת זכות בחירה מלאה למבוטח".