מה השתיקה הכמעט מוחלטת הזאת סביב גלעד שליט? הממשלה שותקת, הציבור שותק, התקשורת - הס מלהזכיר. כאילו יש איזה קשר בין כל הגורמים הללו להימנע מלהעלות את שמו של השבוי בהקשר של הפסקת אש. לולא היינו מכירים את המנטליות הישראלית, היינו חושבים שמדובר בהוראה מלמעלה שהפרתה כרוכה בענישה קשה. כשכבר עלה השם המפורש, זה קרה בסוף השבוע האחרון, באמצעות ראיון עם אמו של גלעד. כאילו מדובר בעניין משפחתי. כאילו אין אלה צה"ל והמדינה שבשירותם נשבה גלעד.
שאלתי גורמים האמורים לדעת למה ישראל לא מציגה את שחרור שליט כתנאי, יחד עם שאר התנאים המוזכרים לאחרונה. התשובה לא הפתיעה: נרתעים מפני הצגת תנאי שאחר כך לא ימומש. מה זאת אומרת לא ימומש, תמהתי. הרי ישראל מציגה תנאים אחרים מתוך ידיעה ברורה שחלק מהם לא יקוימו. כן, מגמגמים לי, אבל עניין גלעד... לא רוצים לצאת כמו בלבנון, כאשר שחרור השבויים הוצג כמטרה ובסוף זה לא קרה.
אוקי, נניח. אבל למה משערים מראש שחמאס לא ישחרר את גלעד? למה מניחים שחמאס כן יסכים, למשל, להפסקת הברחות הנשק, שזה החמצן של הטרור? אז נכון וידוע שגלעד הוא קלף חשוב בשבילם - אבל אם כך, הרי שהיא הנותנת. זה אומר שמעבר לחובה האנושית שלנו כלפי גלעד קיים גם אינטרס ישראלי מובהק לשחרר אותו, לא כן? האם יהיו בעתיד תנאים טובים יותר מאשר עכשיו, כאשר הם מוכים?
לא מדובר בהתניה לשחרור תמורת כלום. אפשר להבין ולקבל שזה לא ניתן. אבל חודשים ארוכים נערך משא ומתן לשחרור אסירים, נזרקו מספרים. אי אפשר לשלב את תנאי שחרור גלעד יחד עם התנאים לסיום הלחימה?
אפשר להציע להם כמות מסוימת של אסירים, פחות משהם רוצים ואולי יותר משאנחנו הסכמנו עד כה - ולומר בנחרצות שבלי זה אין הפסקה של הלחימה. למה לא? בכל מקרה, השתיקה סביב הנושא חייבת להיפסק, כי האויב לומד ממנה שלא ממש אכפת לנו. אסור שמהשיחות ומהטיוטות להפסקת האש ייעדר שמו של גלעד. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
