גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שעון מקולקל עם שכל ישר

הסתמכות של שופט על "השכל הישר", ללא עד מומחה, מגדילה את הסיכוי להרשעה

בכנס שהתקיים בשבוע שעבר במרכז הבינתחומי המשיל נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרן ברק, את השופט ל"שעון מקולקל, שצריך לדפוק עליו כדי להפעילו". הנמשל, לשיטת ברק, הוא ש"לשופט בדרך-כלל אין ידע נרחב בכלכלה", ולכן "הצדדים צריכים להציג בפניו את המידע הכלכלי".

מבקרי המערכת השיפוטית ישמחו ממה שנחזה כביקורת הנאמרת מפי הנחתום המעיד על עיסתו. אלא ששמחתם מוקדמת. טרוניית כבוד הנשיא (בדימוס) ברק אינה על השופטים, אלא על המתדיינים בפני הטריבונל השיפוטי. כפי שאיננו מצפים משופט שיבין בסוגיות מדעיות, כך גם איננו צריכים לצפות ממנו להבין בכלכלה, וכפי שצדדים לסכסוך על קניין רוחני או על רשלנות רפואית מציגים לשופט את המידע המדעי הרלבנטי, כך גם על הצדדים להציג לשופט את המידע הדרוש להכרעה בסוגיה כלכלית מורכבת.

מומחיות מול שכל ישר

עד כאן, אני מסכים עם השופט ברק. אך לגישתי, החטאת רובץ לפתחה של המערכת השיפוטית. הצדדים המתדיינים מציגים בפני הטריבונל השיפוטי רק את המידע שכדאי להם להציג. וכפי שהמערכת המשפטית לימדה את עורכי הדין שכדאי להציג חוות-דעת מדעיות, כך היא לימדה אותם שלא כדאי להציג חוות-דעת כלכליות. אחת הדוגמאות לכך נוגעת לסוגיה של שימוש במידע פנים. לפי חוק ניירות ערך, מידע יכול להיחשב מידע פנים רק אם זה מידע ש"אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה". מכיוון שמדובר בשאלה היפותטית (מה היה קורה לשער השוק אילו המידע היה מתפרסם), נראה שאין חולק על כך שהכרעה בסוגיה זו מחייבת מומחיות כלכלית.

אך בתי המשפט שעסקו בסוגיה זו עד היום סברו אחרת. לגישתם, השאלה אם דיווח מסוים ישפיע משמעותית על השער יכולה להיות מוכרעת על-פי "מבחן השכל הישר". כך למשל, על סמך "השכל הישר" הגיעו בתי המשפט למסקנה שההשפעה של עסקה להעברת שליטה על שער ניירות הערך דומה להשפעתו של מיזוג, ומכאן גזרו את המסקנה שמשא-ומתן לביצועה של עסקה כזו, אפילו בחיתוליו, מהווה מידע פנים.

פרקליט שנדרש לבחור בין הסתמכות על "השכל הישר" של השופט לבין הישענות על עד מומחה, יעדיף תמיד את "השכל הישר". מומחה כלכלי עלול להודות בחקירה נגדית, שאין אפשרות לגזור גזירה שווה מעסקת מיזוג לעסקה להעברת שליטה, לא מבחינת מהות העסקה ולא מבחינת השפעתה הצפויה על השער. לא כך השכל הישר. כפי שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו, כך "השכל הישר" נוצק בהשכלתו. ומכיוון שהרקע ההשכלתי של הפרקליט ושל השופט הוא דומה, גם "השכל הישר" שלהם נוטה להסכים זה עם זה. לכן, הדבר האחרון שירצה הפרקליט להציג לבית המשפט הוא חוות-דעת של מומחה בעל רקע השכלתי וניסיון חיים דומים לזה של איש העסקים העומד לדין. ובית המשפט, שבא מאותו רקע השכלתי של הפרקליט, מעריך את העובדה שנחסך ממנו הצורך לעיין בחוות-הדעת הכלכלית, ומעדיף גם הוא לשים את יהבו ב"שכל הישר".

כשאני קורא פסק-דין שבו אומר השופט כי סוגיה מסוימת צריכה להיות מוכרעת על-פי "מבחן השכל הישר", אני תמה - האם בעניינים אחרים הוא אינו משתמש בשכלו הישר? מדוע דווקא בעניין זה טורח השופט להצהיר על הפעלת שכלו הישר?

השופט אינו רובוט, ולכן, בין אם הוא מצהיר על כך ובין אם לאו, ברור שה-common sense מנחה אותו בכל החלטה. אך תפקידו של השכל הישר הוא להנחות את השופט בבחירתו בהנמקה הרציונלית או בהכרעה בין ראיות אמפיריות סותרות. אסור שהשכל הישר יהווה תחליף להנמקות רציונליות ולראיות אמפיריות, ואני חושד שזה מה שקורה במקרים שבהם מצהיר השופט על כך שהוא מכריע על-פי "השכל הישר".

"מבחן השכל הישר" פועל במקום האפל של המערכת המשפטית, אותו אזור דמדומים שבו הרציונל מפסיק להיות רלבנטי, ושבו השופט מונחה על-ידי תחושות בטן ואינסטינקטים. אחרי הכול, אילו היה לשופט נימוק רציונלי או ראיה אמפירית, הוא היה נסמך עליהם ולא נזקק להכרזה על הפעלת "השכל הישר", שנועדה לכסות על בטן רכה זו של המערכת המשפטית.

שינוי כיוון בקרדן

בפרשת קרדן - שקלה החברה לבצע איחוד הון, כך שכל מי שמחזיק במניה 5 שקלים ע"נ יקבל 5 מניות 1 שקלים ע"נ. נגד אנשי פנים בחברה הוגש כתב אישום, בטענה שרכשו מניות 5 לפני שהחברה דיווחה על כוונתה לבצע את איחוד ההון. בצעד חריג (על רקע נוף הההרשעות) זיכתה השופטת זיוה הדסי-הרמן את הנאשמים וקבעה שלא הוכח שהתוכנית לבצע איחוד הון התגבשה לכדי מידע פנים.

ערכאת הערעור אימצה את מרבית הכרעת הדין של השופטת, אך החזירה את התיק לשולחנה עם הנחייה להשיב על שאלה אחת, שלא נדונה על ידה בהכרעת הדין, לפחות לא במפורש: האם התוכנית לאיחוד הון התגבשה לכדי מידע פנים כאשר החברה פנתה לפרופ' יצחק סוארי וביקשה את חוות-דעתו על גובה הפיצוי המגיע למחזיקים במניות 1 שקל ע"נ.

גם החלטה זו של בית המשפט המחוזי מסמנת שינוי כיוון, שכן משמעותה היא שהכרעה בשאלה אם מידע התגבש לכדי מידע פנים מחייבת ניתוח של ראיות ממשיות, ואינו יכול להיגזר רק מ"השכל הישר".

הניתוח הנדרש מהשופטת הדסי-הרמן מורכב ביותר:

לכאורה, כפי שקבעה ערכאת הערעור, דיווח על איחוד הון כשלעצמו הוא מידע חיובי, לפחות עבור המחזיקים במניות 5 שקלים. אבל על מנת שמידע ייחשב ל"מידע פנים", החוק אינו מסתפק בכך שהמידע ישפיע על השער באופן חיובי, אלא דורש הוכחה שהשפעתו על השער תהא "משמעותית" (אחרת לא יוכלו אנשי הפנים לסחור אף פעם).

הדברים מסתבכים עוד יותר, כשלוקחים בחשבון שבמקרה של קרדן, החברה תכננה לפצות את המחזיקים במניות 1 שקל. עובדה זו, הנלמדת מהפנייה לפרופ' סוארי, מהווה bad news עבור המחזיקים במניות 5 שקלים. לכן, יש לבחון אם הראיות מצביעות על כך שההשפעה החיובית (של האיחוד) עולה על השלילית (של הפיצוי), או שמא הן מאפסות זו את זו, וזאת עוד לפני שיודעים מהו גובה הפיצוי שעליו ימליץ סוארי.

על כל אלו, כפי שאומרת ערכאת הערעור, צריכים להוסיף ולשקלל את העובדה שגם לאחר הפנייה לסוארי לא הייתה ודאות שהתוכנית לאיחוד ההון תצא לפועל. למעשה, אפילו חוות-הדעת של סוארי עצמה הייתה עלולה לסכל את האיחוד: אם הפיצוי שיקבע סוארי יהיה נמוך, יכשילו אותו המחזיקים במניות 1 שקל, ואם הפיצוי יהיה גבוה יכשילו אותו המחזיקים במניות 5 שקלים.

ברור, אם כן, שהשאלה כיצד היה מגיב השער של מניות 5 שקלים, (אילו הייתה החברה מדווחת על פנייתה לסוארי), היא מורכבת ביותר, ואני מניח שרבים מצפים לראות כיצד היא תוכרע על-ידי בית המשפט.

אבל השאלה שמטרידה אותי היא בסיסית יותר, והיא גם שאלתו של השופט ברק במשל "השעון המקולקל": מדוע מלכתחילה סבורה הייתה הפרקליטות שהיא תוכל לשכנע את בית המשפט, ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, שמדובר במידע פנים, וזאת בלי שהיא תתמוך את טענתה זו בחוות-דעת כלכלית, המנתחת את ההשפעה הצפויה על השער?

תשובתי פשוטה: הניסיון שצברה הפרקליטות עד היום בבתי המשפט לימד אותה, שהסתמכות על "השכל הישר", ללא תמיכה של עד מומחה, מגדילה את סיכויי ההרשעה.

בית משפט כלכלי

יש הסבורים שהפתרון צפוי להגיע כשיוקם בית משפט כלכלי, שבו ישבו שופטים מומחים בתחום הכלכלי, כך שלא יהיה להם צורך בחוות-דעת כלכליות. לדעתי, מהלך הדברים הצפוי (והרצוי) בבית משפט כלכלי כזה יהיה הפוך. היתרון המרכזי במתודה הכלכלית הוא בכך שהיא מלמדת אותנו שהאינסטינקטים של בני אדם, לרבות כלכלנים, לעיתים קרובות מוליכים שולל. שופט האמון על מתודה זו, ידרוש לעיין בחוות-דעת מומחה, כי הוא יבין שכל ספקולציה על תגובת השוק לדיווחי החברה, בלי שהיא מגובה מבחינה אמפירית, היא ניחוש פרוע. ספקולציה כזו, אפילו של מומחה למימון, אינה יכולה לספק את רמת הוודאות הנדרשת להרשעה במשפט פלילי. יכולת ספקולטיבית מופלאה כזו היא רק מנת חלקו של "השכל הישר" הנרכש בפקולטה למשפטים.

* הכותב, בעל תואר פרופסור, הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים