שמונה מתוך עשרת שיאני השכר במגזר הציבורי לשנת 2007 הם אנשי מערכת הבריאות, זאת בדומה לשנת 2006. כך עולה מדו"ח השכר שפרסם היום (ד') הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, הכולל 700 גופים מתוקצבים או נתמכים על ידי המדינה, לרבות חברות ממשלתיות. השינוי החיובי ביחס לשנה הקודמת הוא שלמעט מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, שמואל מועלם, שהגיע למקום השלישי, כל שיאני השכר מקרב אנשי מערכת הבריאות הם רופאים, כאשר רבים מהם נחשבים למומחים בעלי שם. לצורך השוואה, בעשירייה הראשונה של דו"ח השנה שעברה הופיעו גם אנשי מטה בקופת חולים מאוחדת שאינם רופאים, כמו מנהל הכספים ומבקר הפנים.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר ל"גלובס" כי הוא "מעדיף לראות בצמרת מומחה לניתוחי לב, שראוי למשכורת גבוהה כל עוד הוא כוכב". כמו בשנה הקודמת, גם הפעם בכירי בנק ישראל נדחקו מצמרת השיאנים למעט חבר הנהלה אחד שהגיע למקום ה-6, כאשר הבא אחריו מתוך בנק ישראל הגיע רק למקום ה-33 בדירוג - זאת בזכות קרבות של ממש שניהל אגף הממונה על השכר באוצר מול הנהלת בנק ישראל. גם הפעם מככבים עם שכר גבוה במיוחד נתבים בנמלי הים, שמשתכרים 50-68 אלף שקל בחודש, הרבה בזכות תוספות השכר הגבוהות להן זכו עובדי הנמלים בעקבות הרפורמה בנמלים. "הדרג המקצועי תמיד התנגד לתוספות האלה, אבל מי שקובע את המדיניות אלה שרי הממשלה", אמר ל"גלובס" אותו גורם באוצר.
אל המקום הראשון בצמרת טבלת שיאני השכר הגיע פרופ' דן ערבות, מנהל מחלקת ניתוחי חזה ולב בביה"ח כרמל בחיפה, השייך לשירותי בריאות כללית, עם משכורת של 84,733 שקל ברוטו בחודש. ערבות הוא מומחה לניתוחי מעקפים ומסתמי לב. פרופ' ערבות מכהן גם כנשיא החברה האירופאית להשתלות לב וריאות ונחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום.
פרופ' ערבות למד רפואה בהדסה בירושלים, התמחה באיכילוב, התקבל לעבודה בבית-חולים הרפילד בלונדון, ועבר לאוניברסיטת קיימברידג', שבה ניהל את יחידת ההשתלות של לב-ריאות. בשנת 92' שב לישראל, והקים את יחידת ההשתלות לב-ריאות בבילינסון, בתוך המחלקה לניתוחי לב. הרופא ידוע כמי שזמין למנותחים, גם אחרי שנים, ועונה להם גם בחו"ל.
נקודות ציון משמעותית בקריירה שלו הייתה "השתלת דומינו", השתלה מתגלגלת שבה השתתפו שלושה חולים, שהתבצעה לראשונה בשנת 88' באנגליה, בהשתתפותו. לאחר שתורמת תרמה לב וריאות, הלב שנתרם הושתל במנותח אחר, ומן הלב החולה שלו הוצא המסתם התקין והושתל באדם שלישי. בשנת 95' ערבות השתתף בהשתלת לב מלאכותי זמני ראשון בארץ, וב-2006 הושתל בבית-חולים כרמל לראשונה לב מלאכותי קבוע, כתחליף ללב אדם, בגבר בן 68, שחי איתו זה 10 חודשים.
אל המקום השני הגיע פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם בבית החולים סורוקה (ב"ש) של הכללית. סנדרו הוא גם יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגית כלי דם, ונחשב למומחה בתחום האולטרסאונד של כלי הדם, ובטיפולים אנדו-וסקולריים. סנדרו הרוויח 84,652 שקל ברוטו בחודש.
אל המקום השלישי הגיע שמואל מועלם, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, עם שכר של 80,132 שקל בחודש. עם זאת, על פי עלות העסקתו של מועלם שהגיעה בשנת 2007 ל-106,646 שקל בחודש, הוא למעשה מוביל את הטבלה.
אל המקום הרביעי הגיע מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה (ב"ש) של שירותי בריאות כללית, ד"ר גידי סהר, עם משכורת חודשית של 78,069 שקל בחודש. ד"ר גידי סהר הגיע מבית החולים בילינסון של הכללית לפני כשלוש שנים, כדי להחליף את פרופ' עזאי אפלבאום, מי שהקים את מחלקת הלב בסורוקה ושהפך לשיאן השכר בעבר עם משכורת של למעלה מ-100 אלף שקל בחודש.
גם במקום החמישי נמצא ד"ר אלכסנדר בלנקי, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית בביה"ח בילינסון של הכללית עם שכר חודשי ממוצע של 75,938 שקל בחודש.
את רצף הבכירים ממערכת הבריאות קוטע עוזר בלפור, חבר הנהלה ותיק בבנק ישראל, עם שכר של 74,046 שקל בחודש. אל המקום השביעי הגיע רופא נשים ויילוד בקופת חולים מאוחדת עם שכר חודשי ממוצע של 74,018 שקל בחודש.
אל המקום השמיני הגיע מנהל מערך המגביות לשעבר באוניברסיטת בר אילן, עמוס גבר, שהרוויח 73,843 שקל בחודש. גבר, שעזב בינתיים את האוניברסיטה, היה אחראי על גיוס התרומות מחו"ל - סוג של מנהל "שנור" ראשי. בבר אילן מדגישים כי שכרו הגבוה נובע מתשלומים חד פעמיים בשנת 2007.
אל המקום התשיעי הגיע ד"ר זאב אהרונסון, מנהל האגף הרפואי בקופ"ח מאוחדת, עם שכר חודשי ממוצע של 73,479 שקל בחודש. חותם את העשירייה הראשונה ד"ר מיכאל ברנט, מנהל היחידה האקוקרדיוגרפית במכון הלב של בית החולים שניידר לילדים עם שכר חודשי ממוצע של 70,474 שקל בחודש. במקום ה-100 ניצב נתב בנמל אשדוד עם שכר של 54,519 שקל; במקום ה-500 ניצב רמ"ש חשמל ברשות שדות התעופה עם שכר של 45,570 שקל בחודש; ובמקום ה-1,000 ניצב סגן מנהל תחנת הכוח "אשכול" באשדוד, עם שכר של 41,111 שקל בחודש.
המגזר גדל, החריגות ירדו
דו"ח זה מתפרסם בהמשך לדו"ח מיום שני האחרון, בו הופיעו נתוני שכר של המועסקים במשרדי הממשלה ושירות המדינה. על פי הדו"ח הנוכחי, מספר המועסקים בגופים המתוקצבים והנתמכים בשנת 2007 עמד על 280,886 עלייה של 1.2% לעומת שנת 2006. הדבר מצביע על כך שבניגוד לרצון של משרד האוצר ואף של מדיניותה המוצהרת של הממשלה להקטנת המגזר הציבורי, מגזר זה דווקא גדל.
ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בקרב הגופים המדווחים מסתכם בשנת 2007 בכ-44 מיליארד שקל. השכר החודשי הממוצע לכלל המגזר הציבורי עמד על 11,667 שקל, ירידה ריאלית של כחצי אחוז לעומת שנת 2006. יצוין כי הירידה מתונה יחסית רק משום ששכרם בעלי התפקידים הבכירים גדל, בעוד ששכרם של העובדים בדרגים הזוטרים יותר נשחק.
בדומה לשנת 2006, גם השנה ב-20% מכלל הגופים נמצאו חריגות שכר לכאורה. שיעור חריגות השכר לכאורה הגבוה ביותר נמצא בקבוצת הגופים הנתמכים, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובקופות החולים. נזכיר כי בשנת 1997, בטרם הוקמה יחידת האכיפה בראשות שמואל נחמני, 62% מהגופים חרגו. מדובר בירידה של כ-68% במספר הגופים החורגים לכאורה. על פי חישוב הממונה על השכר, בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנת 2008 כנגד חריגות השכר, נחסכו לקופה הציבורית כ-50 מיליון שקל, ולמעלה מ-4 מיליארד שקל מאז הקמת היחידה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
