גד זאבי בראיון בלעדי למגזין G: "בשביל לחסל אותי צריך לעבוד קשה"

זאבי מצהיר כי הוא עדיין מעוניין בבזק וחוזה שחורות לשוק הליסינג ; רותח על הפרקליטות - "מגישה כתב אישום במשהו שהיא לא מבינה בו כלום"; על התקשורת - שהדביקה לו תדמית פלילית; ועל ביהמ"ש - "אם היה משהו באישומים, היו צריכים לגמור את זה ב-3 שבועות" ; "חייבים לשנות סדרי עולם במדינת ישראל, וחייבים גם לשנות את סדרי העונש לאלה שגורמים נזק לאחרים"

השנים האחרונות היו סוערות למדי בחייו של גד זאבי, אולם גם במונחים של איש העסקים החיפאי, החודש האחרון היה עמוס למדי. בתחילתו הושלך רימון הלם על משרדי יפנאוטו שבבעלותו, ברחוב המסגר בתל אביב; ארבעה ימים מאוחר יותר הכריזה התובעת במשפטו, עו"ד מיכל סיבל-דראל, כי "בהנחה שזאבי יורשע", היא מצפה שייכלא "לפחות שש שנים"; ולפני שבוע וחצי פסק בית המשפט כי על ממשלת בולגריה לשלם לו 10 מיליון דולר על רקע סכסוך הנוגע לרכישת חברת התעופה הלאומית.

דבר אחד בטוח אצל זאבי: אף פעם לא משעמם. ביום רביעי הקרוב, מיד לאחר שבנימין נתניהו ישלים את נאומו בכנס הרצליה התשיעי של המכון למדיניות ולאסטרטגיה במרכז הבינתחומי, מקום המפגש השנתי של האליטה המקומית, הוא גם ישמש כיו"ר מושב בכנס, שכותרתו: "הכורח בשיפור הממשל ובחיזוק המשטר". מארגני הכנס, כמו גם המשתתפים המכובדים - השר חיים רמון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור וח"כ גדעון סער - לא ראו בעייתיות בכך שאת הדיון על איכות השלטון ינחה דווקא מי שנגדו הגישה המדינה שני כתבי אישום, המתבררים כעת, בגין רכישת מניות בזק במרמה ובגין עבירות בורסאיות.

תקופה ארוכה נשמע קולו של זאבי בעיקר באמצעות עדויותיו בבית המשפט. כעת החליט להתראיין, לראשונה זה שנים. העילה הרשמית: הדיון בכנס הרצליה, שמטרתו, לדבריו, "לזעזע את אמות הספים, לצאת לעם ולהסביר לו איפה נתקענו - במצב בלתי אפשרי של דמוקרטיה מזויפת". נושא שיטת הממשל אכן בוער בזאבי, שלפני עשור הוציא 4 מיליון שקל על מודעות בעיתונות שבהן ביטא את דעותיו בנדון, אבל לא פחות מכך מבעבע בו הזעם על התנהלות הפרקליטות בעניינו - פרקליטות שמבקשת להביאו לסיים את הקריירה העסקית הענפה שלו, שהתפרשה בכל קצות העולם, כשהוא כלוא מאחורי סורג ובריח.

"אני לא חושש לרגע ממאסר", אומר זאבי בראיון בלעדי ל-G, "אימא שלי נתנה לי גנים שאני לא מפחד מכלום, ותודה לאל, זה מה שמחזיק אותי. מישהו אחר כבר יכול היה לקבל התקף לב, אבל מכיוון שאני בטוח בצדקתי, ולא עשיתי בעניין בזק שום דבר שלא עשיתי קודם בחמישים שנה של עסקים, אני לא חושש".

אם פעלת בצורה זהה חמישים שנה, למה דווקא כאן העסק התגלגל למשפט?

"למה שבזק זו חברה גדולה, ולמה שיכול להיות שיש כל מיני אינטרסנטים, ולמה שאני לא הבאתי פתק מאף אחד, ולמה שלא עשיתי שום דבר שאולי כן עושים, לפי השמועות".

זאבי מסרב בתוקף להתייחס ישירות לתובעת, שעוד בטרם ניתן פסק דין מתבטאת בפומבי על עונשו הצפוי, אך לא חוסך בביקורת על הפרקליטות: "הפרקליטות מגישה כתבי אישום בקלות דעת. היא לא מבינה במה היא עוסקת. זה ביזיון לאינטליגנציה. שמעתם מה שגד זאבי אומר? אתם יכולים לכתוב את זה בראשי חוצות, ולא אכפת לי מה שיהיה אחר כך, מפני שלא ייתכן שפרקליטים יכתבו כתב אישום בלי לדעת אפילו לבסס את זה, על משהו שהם לא מבינים בו כלום. הבסיס להאשמות נגדי הוא דברים טריוויאליים שכל עורך דין מכניס בצורה אוטומטית לחוזה עסקי".

כמו מה, למשל?

"יש סעיף סודיות בהסכם מסחרי. איך הפרקליטות מסתכלת על זה? 'סימן שרצית להסתיר'. פרקליטים שהתמחו, או שעבדו כמה שנים במשרדים של עורכי דין כמו רם כספי, יגאל ארנון, יעקב נאמן - או אפילו במשרד הכי קטן - לא היו מגישים את כתב האישום הזה בצורה הזו. אם יורם דנציגר היה השופט, או חנן מלצר (שופטים שמונו לעליון לאחר שנים במגזר הפרטי), תאמינו לי שהמשפט הזה היה נגמר מזמן - בשלושה שבועות, לא יותר".

"שנה אני על דוכן העדים"

תיק זאבי-צ'רנוי אולי יגיע בשלב כלשהו לבית המשפט העליון, אולי גם לשולחנם של השופטים הנ"ל, אולם עד אז נדרש זאבי להמתין בסבלנות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אצל השופט עודד מודריק. "שנה אני על דוכן העדים", אומר זאבי. "הם מסתובבים ומסתובבים ומסתובבים. אם היה משהו באישומים, היו צריכים לגמור את זה בשלושה שבועות. מערכת המשפט הייתה צריכה להיות חסרת סבלנות ולקצר את התהליכים. המערכת מנסה להיות טובה, אבל טוב הלב הזה עולה למשלם המסים, ללא צורך, הון תועפות, ואף משפט לא נגמר בלוח זמנים".

אתה מרגיש שהתמשכות המשפט משפיעה על העסקים שלך?

"בטח שאני מרגיש. בן אדם עובד, ובכל מה שהוא עושה הוא מייצר לעצמו קרדיט. בישראל מייחסים לזה פחות חשיבות כי אלה שמכירים אותך מכירים אותך, אבל אתה עובד בעולם, אתה אינטרנשיונל. כשאתה איש העולם הגדול ועובד עם עשרות בנקים בינלאומיים, ושם מתחלפת ההנהלה כל הזמן, אתה בבעיה.

"פעם, כשהתחלתי לעבוד עם המערכת הבנקאית, זו הייתה מערכת אישית. באת למנהל הבנק, ואם הוא האמין בך הוא נתן לך, ואם לא - לא נתן לך. היום אין לזה שום ערך: בבנקים לוחצים על כפתור, מוציאים את ההיסטוריה והמאמרים עליך, ולפי זה מחליטים. מה קורה פה? קודם מגיעים אליך הביתה צלמי העיתונות בארבע בבוקר, אחר כך באים השוטרים ומוציאים הודעה לאומה: 'תפסנו אותו'. כל זה אונליין, עובר דרך האינטרנט לכל העולם. כל כתב מוסיף ומסלף קצת, ולמרות שבסך-הכול באת בבוקר לחקירה ואחרי הצהריים הלכת הביתה, הוא כבר מושיב אותך בבית סוהר ואתה כבר אשם, כבר פליליסט. עכשיו, מתחלפת הנהלה באיזשהו בנק או באיזושהי חברה שאתה עובד איתה, הם קוראים ומודיעים לך: 'אדון זאבי - מצטערים, אנחנו מבקשים לנתק את היחסים'".

זה מה שקרה לך?

"מה זה קרה לי? הייתי צריך להחזיר בשנה אחת למעלה מ-200 מיליון דולר שבנק מחו"ל דרש חזרה בגלל המאמרים האלה. ביקשתי מעו"ד יעקב נאמן שיכתוב שזה לא ככה, ושהוא בעצמו היה קורבן למין סיפור כזה; לא עזר כלום. אתה בונה מערכת יחסים חדשה, ופתאום דוחפים לך עוד מכה".

אתה עדיין מתעניין במניות בזק?

"בטח שאני עדיין מתעניין במניות של בזק. נראה בסוף מה שיקרה".

אתה מתחרט על כך שיצרת קשר עם צ'רנוי?

"לא. בכל התקופה מאז שהכרתי את צ'רנוי ועד היום, חוץ ממה שקראתי את מה שאמר בהאזנות הסתר כל מיני אמרות כנף שלו, פנים אל פנים הוא התנהג איתי בצורה של איש עסקים מחושב, עסק זה עסק, וזהו זה".

זאבי טוען שלא הכיר את הרקורד השנוי במחלוקת של צ'רנוי (המשטרה חשדה שהוא מעורב בפעילות פלילית ברוסיה) כשנכנס איתו לעסקים. "אם הייתי מודע לעניינים עם צ'רנוי, זה היה משנה את דעתי. הרי לא הייתי צריך את צ'רנוי. אבל למה נכנסתי איתו? הלכתי ובדקתי. הלכתי ליאשה קדמי, שהיה אחראי על 'נתיב' ושהכיר את כולם. הוא אמר לי, 'הבן אדם טלית שכולה צחורין, אצלו עסק זה עסק, הוא איש עסקים נהדר'".

גם היום, למרות הגידופים של צ'רנוי כלפיו, זאבי אומר ש"יש לי הערכה לבן אדם מבחינה מסחרית, ועוד לא ראיתי שום דבר שמצאו אצלו שלא בסדר. יכול להיות שבזמנו הוא עשה את כספו כמו שהוא עשה את כספו, אבל הוא לא היחידי. כל החברות הגדולות בישראל שעובדות בחוץ לארץ, כולן עשו מה שהוא עושה, בקנה מידה כזה או בקנה מידה אחר (זאבי עבד שנים ארוכות בחו"ל, כולל תקופה ממושכת באפריקה). שלא יהיו לך שום אי-הבנות, ככה עובדים".

אתה מתכוון לשוחד?

"כן. ברומא התנהג כרומאי, אחרת אין לך מה לעשות ברומא. פה תעשה מה שפה עושים, ותבדוק טוב מה עושים פה. לכן אני לא עושה בארץ שום עבודה שקשורה לממשלה, רק דברים אישיים. אני לא רוצה להיות תלוי בממשלות, מספיק לי מה שאני עובר כשאין לי ברירה, כשאני צריך לקבל אישורי בנייה".

הביורוקרטיה בארץ, אומר זאבי, מעודדת שחיתות ופוגעת בעסקים. "בארצות הברית המודל הוא שברגע שהאקזקיוטיב נותן את ההוראה, היא מתקיימת", הוא אומר. "אצלנו הוא יכול לתת עשר הוראות - אף אחד לא שם פס. תמיד יש מישהו יותר חכם שאומר, 'איך מחשקים אותו, איך לא נותנים לעסק לקרות'. לכן אנחנו לא יכולים להתחרות בעולם בתעשייה: עלות הייצור, בגלל שעל כל דבר במדינת ישראל אתה צריך ללכת לממשלה ולקבל פתק, בגלל שזה לוקח כל-כך הרבה זמן - היא פי עשרה בהשוואה לארצות המפותחות. החלק הלא יצרני היה פעם 15% מההוצאה, והגיע ל-75%".

למה אתה מתכוון?

"לתשלום ליועצים, ללוביסטים, לכל מיני מחפשי שררה שישיגו לך את הפתק שאתה צריך כדי להתחיל את הייצור, לעורכי דין, לכל מיני רואי חשבון שמלמדים אותך איך לגנוב, איך לעשות, איך לתחמן".

אי-אפשר לעשות תעשייה בארץ בלי מאכערים?

"הרבה מאוד זה ככה בדיוק".

לא רק הפוליטיקאים הנחילו לזאבי מפח נפש, גם הקולגות מהמגזר העסקי, אלה המכונים "בכירי המשק", לא מרימים לדבריו את הכפפה, וניסיונות שונים שלו לרתום אותם לפעילות לאומית כשלו. "יש בעם ישראל בעיה מעשית", הוא אומר. "אנחנו נעשים יותר ויותר חומריים, וחושבים רק על עצמנו, על המחר, ולא לטווח ארוך. אז אם אני מארגן פגישה של עשרים אנשי עסקים, ואנחנו יושבים במסעדה מפוארת ואני משלם את הכול, ואנחנו מחליטים שעכשיו בונים את הפירמידה - כל אחד מביא חבר וככה מגדילים ומגדילים - כשזה מגיע למספר שתיים או שלוש, שם זה נגמר. זו תוצאת המצב שכל אחד, לצערנו, שקוע הרבה יותר בנושאיו האישיים מאשר בנושאים הלאומיים".

"שוק הליסינג יתמוטט ברובו"

"לגד זאבי אין בעיית אגו בכלל, גד זאבי הוא האחרון שיש לו בעיות אגו. אני צריך לברך את מולידיי שאין לי הגן של האגו. אני לא רוצה שיכתבו שמה שעשיתי הכי טוב, זה לא מעניין אותי בכלל, כי מה שעשיתי אני יודע ואני לא מוכר את הסיפוק שלי לאף אחד. לגד זאבי אין אויבים במבט העיניים של גד זאבי. במבטם של אחרים, זה משהו אחר".

בעוד שבנושאים אחרים הוא מתבטא בחופשיות ובהרחבה, בכל הנוגע לעסקיו הנוכחיים מקמץ זאבי בפרטים. הוא מוכן רק להגיד שרובם בארצות הברית ושהם קשורים בנדל"ן, באנרגיה, בקמעונות, בלוגיסטיקה וגם בהיי-טק. המשבר פגע בו, ובפרט בענף הרכב, שזאבי צופה בו שחורות: "השנה משק הרכב בארץ יפסיד בסביבות 40% לעומת הנתונים בשנת 2007. שוק הליסינג יתמוטט ברובו. הרבה חברות לא יוכלו לתחזק את עצמן". המדינה, בתקנותיה השונות, רק "מוסיפה פצע על פצע. גם ככה השוק דפוק, אז באה המדינה ונותנת לך עוד נבוט בראש".

מה מצבך הכלכלי האישי?

"אני נהנה ועובד בכל העולם. לי ולילדיי יש מספיק, ואני לא מחפש דברים נוספים אלא מתוך אינרציה. אני מרגיש כמו ילד בן 20 ועושה כל מה שילד צעיר עושה, לא פחות טוב. אני משחק סקווש עם ילדים בני 20 ואני לא ברמה פחותה מהם, אם לא טובה יותר. אני עושה כל ספורט אפשרי: סקי, צלילה, רכיבה על סוסים".

זאבי אכן משדר אנרגיה וחיוניות שכל בן גילו יתקנא בה. עם זאת, הוא מדבר על הקריירה שלו בנימת סיכום מסוימת: "כשאני מסתכל אחורה, יש לי סיפוק רב מאוד. היו לי הרבה כישלונות בחיים, אבל המזל הוא שהמאזן נוטה לטובת ההצלחות. מעטים האנשים שהספיקו לעשות בחייהם מה שאני עשיתי, ויש לי הרבה גאווה. אני לא מצטער על אף רגע".

הרשעה במשפט בזק עשויה להסתיים במאסר (אף שזאבי סבור ש"בישראל אם אתה לא פועל לפי החוק, מוצאים סיבה טובה למה לוותר לך. אין פה ענישה ברמה של הנזק שנגרם"). זיכוי, מנגד, עשוי לפתוח בפני זאבי פתח לתביעת עתק נגד המדינה. הוא לא מצהיר מפורשות שיעשה זאת, אבל מדבריו הכלליים לכאורה על כשלי המערכת אפשר אולי ללמוד על תוכניותיו.

"צריך להיות בונוס למצליחים ועונש למקלקלים", כך זאבי. "אם הפרקליטות מגישה כתב אישום ומפסידה במשפט, הנאשם צריך לקבל פיצויים שמתאימים למה שהוא הפסיד. אם זה היה קורה, תאמינו לי שהפרקליטות הייתה חושבת שלוש פעמים לפני שהייתה מגישה משפט נגד מישהו. במדינה מתוקנת כמו ארצות הברית, אתה יכול לתבוע את המדינה, לקבל כמה מיליארדים וללכת הביתה שמח וטוב לב. אצלנו אתה מקבל חיוך, עם אולי סליחה קטנה בזווית הפה, או שגם זה לא, כי בדרך כלל מיד מוצאים סיבה מדוע אפילו לא צריכים להתנצל, ועולם כמנהגו נוהג".

"תשמעו, חייבים לשנות סדרי עולם במדינת ישראל, וחייבים גם לשנות את סדרי העונש לאלה שגורמים נזק לאחרים. הדברים האלה יקרו. הצדק והסדר בסוף מנצחים. אם לא, יהיה חורבן כללי - לא תהיה מדינת ישראל ולא יהיה גם את מי לתבוע".

תגובות

"זאבי הציג מצגים כוזבים לבנקים"

תגובת משרד המשפטים: "כתב האישום הוגש לאחר שימוע בפני פרקליטת המדינה עדנה ארבל. עניינו בעבירות פליליות מובהקות שניסיון במגזר העסקי איננו נדרש להבנתן. עם זאת, יצוין כי במחלקה הכלכלית בפרקליטות ובקרב הפרקליטים שטיפלו בתיק בזק קיימים פרקליטים רבים בעלי השכלה בתחום הכלכלה, מינהל העסקים והמשפט המסחרי. ההליך הפלילי בפרשה נמצא בשלב מתקדם, ולפיכך אין זה הזמן לניהול ויכוח על-אודות הראיות.

"עם זאת, מהראיות שהוגשו לבית המשפט עולה שזאבי נקט אמצעים קיצוניים כדי להסתיר את ההסכמים בינו לצ'רנוי, שכללו גם תניית סודיות קיצונית, בנוסף לאמצעי זהירות נוספים כתיוק מסמכי העסקה בכספת של זאבי בבית וכמו הסתרת העסקה מהקרובים אליו ביותר, ובכללם יועציו העסקיים והמשפטיים בעסקת בזק.

"בנוסף, בכל הנוגע להסתרת מקור ההון העצמי מהבנקים, דברי זאבי מנוגדים לעדויות בנקאים רבים במשפט. בבית המשפט נשמעו ראיות שמהן עלה שזאבי הציג מצגים כוזבים מפורשים בעניין זה לבנקים, גם בתגובה לשאלות ישירות שנשאל על-ידי מנכ"ל הבנק הבינלאומי דאז, שלמה פיוטרקובסקי".

תגובת עו"ד ירון קוסטליץ בשם מיכאל צ'רנוי: "כיום כבר לא יכול להיות חולק כי צ'רנוי צבר את הונו במדינות חבר העמים כדין. לאחר בחינה מדוקדקת על-ידי רשויות האכיפה ברוסיה, נקבע כי אין לחשוד בצ'רנוי כי ביצע עבירה כלשהי עובר לעלייתו ארצה. גם הרשויות בישראל אינן מטילות ספק בתקפות קביעות אלה. מקורן של החשדות נגד צ'רנוי בהפצת שמועות של יריבים עסקיים. לא בכדי העניק שר הפנים לצ'רנוי בספטמבר 2008 דרכון ישראלי.

"עדותו של צ'רנוי בפרשת בזק תישמע בקרוב. אנו משוכנעים שייקבע שההסכם שנערך עבור צ'רנוי וזאבי הוא כדת וכדין, וכי לא נפל פגם כלשהו במעשי צ'רנוי".

תגובת עיריית חיפה לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988