אל דאגה, בנקאים יקרים

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ממלמל במבוכה. כמוהו גם הנגיד סטנלי פישר. אחרי שברק אובמה, נשיא העולם, ויועצו הכלכלי הבכיר דיוויד אקסלרוד מדברים בגלוי על החוצפה וההפקרות בשכר הבנקאים האמריקנים, גם בישראל צריך לומר משהו. אבל, אל דאגה בנקאים שלנו.

פישר וחזקיהו אף פעם לא התערבו בחגיגה המקומית, והם גם לא יתערבו בה. אפילו לא עכשיו, גם לא כשנחשפו בפעם המי יודע כמה מחדלי הבנקים, גם לא כאשר ההפסדים כבר פה, גם לא כשהמיתון מעמיק והאבטלה מציפה את המדינה.

חמאה על ראשם

הם לא יתערבו כי מי שבתוך ביתו מתנהלת התפרעות המונים על חשבון כספי הציבור ולא עושה מאומה כדי לעצור אותה, לא יכול להרשות לעצמו להתערב בהתפרעות ההמונים שהוא אמור לפקח עליה. כי מי שגר בבית זכוכית לא זורק אבנים. כי מי שיש לו חמאה על הראש לא יכול להרשות לעצמו לעמוד בשמש הקופחת. לבנק ישראל יש המון גושי חמאה על הראש. אז שהם יעזו להתערב בערימות החמאה המומסת של אחרים?

בעוד כמה שבועות, לקראת סגירת הדוחות הכספיים ופתיחת דיוני שכר, תגמול ובונוסים למנהלים ישלח חזקיהו מכתב לבנקים. תחת הכותרת: תגמול. הוא יבקש, אולי אפילו ידרוש, בנחישות!, לקיים דיונים מעמיקים ושקולים ולהימנע מ"תגמול שיש בו חשש לתמרוץ נטילת סיכונים על ידי הבנקים". מרגע זה תעבור הפרשנות לבנקים וליועציהם המשפטיים, על פי צרכיהם. למי זה מתייחס? למה זה מתייחס? הרי אנחנו אף פעם לא נוטלים סיכונים ובכלל מי מחליט באיזה תמרוץ יש חשש לנטילת סיכונים? הדירקטורים? נו באמת.

אם רוני חזקיהו וסטנלי פישר רוצים להתערב בחגיגות הבנקאים הם יודעים בדיוק איך עושים את זה. מצד שני הם גם יודעים בדיוק איך מנסחים מכתב שלא מתערב אבל עושה רושם של התערבות.

ההפקרות בחצר של פישר נמשכת

פישר, המנהיג המוניטרי הכלכלי הבכיר ביותר של ישראל, נכשל מזמן בניהול הבנק ובבנייתו המחודשת כגורם מכובד, בעל מעמד ויושרה ציבורית. הפקרות השכר בבנק ישראל נמשכת והיא מקבילה להפקרות השכר בבנקאות הישראלית.

השכר הממוצע בבנק ישראל והשכר הממוצע של עובדי הבנקים גבוה בכמעט פי שלושה מהשכר הממוצע במשק.

התירוץ של בנק ישראל והנגיד לתנאי ההעסקה המופרזים, שכר ונלוות חוקיות ולא חוקיות, של עובדי בנק ישראל היא: אנחנו רוצים עובדים ברמה גבוהה, אם לא נשלם להם הם ילכו לעבוד בבנקים. מכאן שככל שהשכר בבנקים גבוה יותר, כך יש יותר הצדקה לרפד את עובדי בנק ישראל. אז למה לשנות? למה להתערב? *