"הייצוא, שמהווה 40% מהתל"ג, נפגע קשה כתוצאה מהירידה בביקושים, ולמעשה אנחנו כנראה במיתון", אמר פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל. "כאשר עסקים יוצאים ממשבר, המגזר הראשון שיוצא מהמשבר הוא מגזר הייצוא - לרבות אלמנט החדשנות ומוצרים טכנולוגיים". את הדברים אמר במסגרת דיון בכנס הרצליה במרכז הבינתחומי שעסק במדע ובטכנולוגיה - ממחקר ופיתוח ליישום תעשייתי וכלכלי.
לדבריו, "המחיר החלופי ללימוד יורד בתקופה זו של אבטלה חלקית, ולכן כדאי יותר להשקיע בחדשנות ובלימוד - זה נכון לפירמה, לפרט ולממשלה. ההשקעה היא הרבה יותר זולה בערכים אלטרנטיביים. בשל הירידה בביקושים לייצוא, "אז יש להשקיע במוצרים מקומיים - וחינוך הוא מוצר מקומי המהווה 10% מהתוצר". ועם זאת, ציין כי בתקופת מיתון התקציבים מוגבלים, בייחוד לייחס החוב-תוצר הנוכחי (73%), מהחשש להעלאת ריבית על ההשקעה שתמומן באשראי.
"השקעה במו"פ היא שמירה על כוח האדם האיכותי בתעשייה", ציין המשנה לנגיד. לדבריו, מערכת החינוך נמצאת במשבר. "כח האדם האיכותי בתעשיית ההיי-טק הוא העיקר, והיום אנחנו בבעיה". אקשטיין חיזק את ההמלצות שהתקבלו בוועדת שוחט, "אבל יש בה קושי בגלל האלמנטים הקשורים בתקציב. המצבים של חוסר תקציב, הקצאה יותר יעילה של המשאבים המיידיים יכולה לתת תמורה יותר גבוהה לאוניברסיטאות באופן מיידי", אמר בכל הנוגע לתקצוב האניברסיטאות.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ"ת), ציין כי "אנחנו חייבים להיות חזקים במדע ובמו"פ, בעולם הזה צריכה להיות לנו הזדמנות, יותר מאשר חששות", בהתייחסו לאפשרויות הגלמות במשבר העולמי. "אני לא מציע לאף אחד לשים את הראש שלו על תחזיות".
מנתונים שהציג עולה, כי ישראל היא המדינה השנייה בגודלה בהשקעה בתקציבי מו"פ ביחס לתוצר המקומי הגולמי מבין מדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). "אני מאמין בביויוטכנולוגיה", הוסיף.
ועוד אמר אופר: "אני מאמין כי כי שיתוף הפעולה בין האקדמיה לכלכלה ולתעשייה הוא קריטי למדינת ישראל. אני רק יכול לפרגן לחבר'ה מהאוצר, הם מבינים היטב מה צריך לעשות ואת האילוצים". בתוך כך, העריך המדען הראשי "כי אנחנו צריכים כ-3 מיליארד שקל ב-2009".
"אם אנחנו לא נמצא דרך ליהנות מההון האנושי של העולם, כיוון שזה מפתח קריטי להצלחת המדינה". לדבריו, "אנחנו צריכים למצוא דרך לחזק מאוד את התשתית האנושית של המו"פ והמדע בישראל. הסיכוי היחיד שלנו להצליח זה דרך תחכום".
יגאל ארליך, המשמש כמשנה ליו"ר המועצה הלאומית למו"פ וכנשיא הקרן הממשלתית "יוזמה" שתמכה בהון-סיכון, תמך בחשיבות המועצה. "מה יהיה שנה אחרי המשבר המועצה הלאומית צריכה להגיד עכשיו; לצורך זה תוקם ועדה מהירה שתוכל לעזור לממשלה. אני חושב ששיתוף פעולה שאנחנו מייצרים בינינו לבין משרדי הממשלה הוא חשוב ובינתיים חיובי. אין במשרד האוצר מספיק אנשים שיכולים לעסוק במדיניות ולכן חשיבות המועצה גבוהה".
"לא בטוח שאנחנו יכולים להמשיך ולהיות תעשייה שמייצרת רק סטארט-אפים", הוסיף ארליך. "צריך למצוא את הדרכים להפוך להיות תעשיות גדולות".
ראלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט, אמר כי "יש ניכור בין קהיליית המדענים לחברה הישראלית ואנחנו צריכים לתת את הדעת על כך. משמעות הדבר היא, שהייתי רוצה שהבן שלי שבכיתה ז' יגיד לי שהוא רוצה להיות מדען כשיגדל - ואת זה, לצערי, אנחנו לא שומעים".
מגאדלה הוסיף: "עדיין לא מילאנו את התפקיד המתבקש בסגירת הפערים בחברה הישראלית". לדבריו, כשבאו אליו דוד ברודט ואלי הורביץ לפני חצי שנה ("צוות 2028") והסבירו לו 'כי ישראל צריכה להיות אחת מה-20 המדינות המובילות בהכנסות לנפש', "הסתכלתי על הרשימה ולא ראיתי אף אחד מה-20, אבל חבריי לממשלה הרגיעו אותי ואמרו לי - 'תירגע, אין גם חרגים ורוסיי'. לכן אני אומר: 'אחת הסכנות שלנו בחברה הישראלית היא הפערים החברתיים. כשהשכן שלי רעב - אני בסכנה.
"מי שרוצה נאמנות מאזרחי ישראל מערבים, צריך שהמדינה תהיה נאמה לו. סגירת פערים, אני קורא לזה. אתם יודעים כמה אנחנו ערבים נמצאים מתחת לקו העוני? אני מקווה שנחזור להיות חברה ישראלית שפויה והדמגוגיה תסתיים בסוף השבוע. שלא יצליחו להביא אותנו למצב שנתייאש".
בכנס דיברה גם ד"ר לאה בם, חברת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח והמדענית הראשית בתעשייה האווירית. "אין לנו במדינות ישראל את המשאבים להחזיק מעבדות גדולות. אפילו התעשייה הגדולה לא יכולה להחזיק מחקר ופיתוח", אמרה. "אין לנו גם מעבדות לאומיות שעושות מחקר יישומי - לכן התעשייה בישראל חייבים להסתמך על המחקר שנעשה במוסדות המחקר. רק תרומה של האקדמיה בארץ תשמש מנוף לכלכה הישראלית".
ד"ר משה אורון, חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח והמדען הראשי של הסטארט-אפ קילולמבדה, אמר שבישראל יש הכי הרבה מהנדסים, חוקרים וטכנאים לנפש, אך חרף דירוג גבוה לאוניברסיטאות בעולם, "יש לנו מחסור בכח אדם כדי למלא את החסר במקצועות התעשייתיים ובכלכלה". אורון קרא ל"מבצע התגייסות תלת-שנתי", וביקש מהממשלה לעזור "ליצור יותר תלמידי מדעים שייגשו לבגרות ברמת 4 ו-5 י"ל בתיכון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
