גייתנר שיכנע את אובמה: הממשל האמריקני לא יכתיב לבנקים כיצד להשתמש בכספי הסיוע הפדרלי

שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר, יצא מנצח בקרב אידיאולוגי עם יועציו הפוליטיים הבכירים של הנשיא ברק אובמה על אופיה של תכנית הרה-ארגון במערכת הפיננסית של ארה"ב. על פי המלצותיו, הממשל לא יכביד ידו על בנקים שיקבלו סיוע פדרלי.

התכנית, שתתווה קווי יסוד חדשים לחילוץ בנקים במצוקה ותקבע כללי התנהלות תאגידית במערכת הפיננסית, תוצג הערב, באיחור של יום, ע"י גייתנר, בהופעה פומבית ראשונה מאז נכנס לתפקידו.

לפי הערכות בושינגטון, יהיה תג המחיר של תכנית הרה-ארגון עד כ-1.5 טריליון דולר. גייתנר אינו צפוי לבקש מהקונגרס מימון לתכנית. היא תישען על 350 מיליארד דולר שנותרו בקרן TARP לחילוץ בנקים במצוקה ועל תקציבים מגופים פדרליים, בעיקר פדרל ריזרב, ותשומות של משקיעים פרטיים, שיגובו בערבויות ממשלתיות.

מחוקקים בקונגרס, ששמעו תדרוך על פרטי תכנית הרה-ארגון, הדליפו לכמה כלי תקשורת מידע ראשוני על פרטי התכנית.

לפי ההדלפות, יעמוד במרכז התכנית בנק לרכישת נכסים רעילים, או "בנק רע" בעגת וושינגטון, שיהיה מיזם משותף של פדרל ריזרב ושל משרד האוצר, בהשקעה ראשונית של 250 מיליארד עד 500 מיליארד דולר. הבנק אמור לרכוש מהבנקים המסחרים נכסים רעילים, כלומר אג"ח מגובות משכנתאות רעות, כדי לשחרר את מאזני הבנקים ולאפשר להם לחדש את מתן האשראי ללווים. התכנית קוראת לעודד משקיעים פרטיים לרכוש את הנכסים הרעילים בשת"פ עם "הבנק הרע". פדרל ריזרב יספק את המימון והתאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות (FDIC) יספק ערבויות.

רכיב אחר של התכנית: הקצבת 500 מיליארד עד טריליון דולר למיזם של פדרל ריזרב להפשיר את שוק האשראי ולהתניע מתן הלוואות מסחריות, הלוואות לסטודנטים, הלוואות לרכישת רכב ואשראי אחר.

רכיב נוסף: הממשל יבדוק את רמות ההון של כל הבנקים, לרבות תחזיותיהם להפסדים עתידיים, כדי לקבוע אלו בנקים יקבלו סיוע פדרלי נוסף. סיוע זה ימומן מכספי קרן TARP. בקרן נותרו, כאמור, 350 מיליארד דולר.

ועוד רכיב: קרן בסך 50 מיליארד דולר תאפשר לבעלי בתים, שאינם עומדים בתשלום משכנתאות, לנהל מו"מ עם המלווים לקביעת תנאים חדשים לתשלום המשכנתא.

התכנית הפיננסית, יחד עם תכנית התמריצים להתנעה מחדש של המשק, הן שני עמודי התווך של יזמת אובמה לבלום את ההידרדרות המהירה של כלכלת ארה"ב. הנשיא הודה אתמול (ב'), כי משך ההתאוששות המקווה יימדד בשנים, לא בשבועות או בחודשים. (ראו ידיעה נפרדת).

בדיונים בבית הלבן התנגד גייתנר בתקיפות לדרישות יועציו הבכירים של הנשיא, לרבות דייווויד אקסלרוד, לאכוף תנאים נוקשים יותר על מוסדות פיננסיים שיבקשו סיוע מכספי משלם המיסים. לדברי ניו יורק טיימס, הצליח גייתנר להדוף לפחות ארבע תביעות של היועצים:

• להטיל הגבלות חמורות עוד יותר על שכר מנהלים, בנוסף להגבלות חמורות כשלעצמן, לרבות קביעת תקרה של 500 אלף דולר בשנה לשכר מנכ"לים, שעליהן הכריז אובמה בשבוע שעבר.
• להכתיב לבנקים כיצד להשתמש בכספי הסיוע הפדרלי.
• להחליף בכירים בהנהלות בנקים שסמוכים על שולחן משלם המיסים.
• למחוק את שווי מניות הבנקים שבידי המשקיעים.

כמה מיועצי הנשיא טענו, כי המציאות הפוליטית בארה"ב מחייבת להקשיח את היחס לבנקים. הם אמרו, כי העליה באבטלה, הזעם ברחוב על הבונוסים ועל ההטבות האחרות שמקבלים בכירים בוול סטריט, והניהול הגרוע של תכנית החילוץ הפיננסי בשלהי נשיאותו של ג'ורג' בוש, כל אלה עלולים להזין תגובה ציבורית קשה אם הממשל לא ידרוש מספיק הקרבות מחברות שנהנות מכספים פדרליים.

היועצים אף הביעו חשש מהאפשרות, שמורת רוח ציבורית מהרפיית הרסן על הבנקים תקשה על הממשל לקבל מהקונגרס אישור להקצבת כספים נוספים לחילוץ בנקים בקשיים, אם אכן יעלה צורך בכך בחודשים הקרובים.

גייתנר נמק את התנגדותו לדרישות היועצים בחשש שהתכנית לא תעבוד, ושהנטל על קופת האוצר יגדל, אם יתברר שלממשל יש מעורבות עמוקה מדי בניהולן של החברות הפיננסיות שלהן הוא מושיט סיוע. שר האוצר אף הביע דאג מכך שרסן ממשלתי הדוק מדי על חברות פיננסיות ירתיע משקיעים פרטיים מהשתתפות בפעולות הרשויות הפדרליות.