בית משפט השלום בתל-אביב קבע, בפסיקה תקדימית, כי גם מי שמתגורר בקרקע שהופקעה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל, זכאי מלבד הפיצוי הכספי גם לדיור חלופי או לשוויו הכספי. זאת כתנאי לפינויו, למרות שזכות זו לא קבועה בפקודה (להבדיל מחוקי הפקעה אחרים).
ההחלטה ניתנה בבקשת החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) לתת צו האוסר על בעלי נכסים בקרקעות שהופקעו לטובת כביש הרוחב 531, להפריע לה לתפוס חזקה מיידית במקרקעין. ההפקעה נעשתה כדי לסלול דרך פרברית מהירה, במסגרת תוכנית המשלבת מחלף ומסילת רכבת לקשר תחבורתי מהיר בין ערי השרון למרחב תל-אביב והמרכז.
השופט יונה אטדגי דחה את טענת חלק מבעלי הנכסים, לפיה היה על מע"צ לפעול בהליכי הפקעה לפי פרק ח' לחוק התכנון והבנייה, ולא לפי פקודת הדרכים המנדטורית, המאפשרת הפקעה בטרם הסתיימו הליכי התכנון ומקפחת את זכויותיהם.
הוא ציין כי העליון אמנם פסק כבר כי ראוי להימנע מהפקעה לפי פקודת הדרכים (שבעבר הכנסת המליצה לבטלה), וכי השימוש בה צריך להיעשות במקרים חריגים בלבד. ואולם, הזכיר שהעליון הכשיר את השימוש בפקודה בכמה פרויקטים ובהם כביש 531, נוכח "חשיבותם הלאומית והעובדה שהם מתפרשים על פני מרחבי תכנון רבים המחייבים ראייה כלל-ארצית, ומהצורך לנהל את ההליכים הקנייניים במקביל להליכי התכנון".
כן קבע השופט כי הוא אינו מוסמך לדון בטענות בעלי הנכסים ביחס לפיצויים המגיעים להם, משום שהדבר מצוי בסמכות בית המשפט המחוזי. לבסוף קבע כי יש לקיים בירור בטיב זכותם של דיירי הבתים במקרקעין, ובהתאם לכך בטיב הדיור החלופי שיש להעמיד להם, אם בכלל.
"מרבית החוקים המקנים סמכויות הפקעה מחייבים העמדת דיור חלוף למפונה, בטרם נטילת החזקה במקרקעין שהופקעו", ציין אטדגי. לדבריו, העובדה שהוראה כזו אינה מופיעה בפקודת הדרכים אינה שוללת את הזכות לדיור חלופי. זאת, משום שבשעה שהפקודה נחקקה לא היה הסדר מקביל כזה בחוקים אחרים. (ה"פ 200470/08).