מתכנתי כל העולם, התאגדו

עובדי ההיי-טק גילו בתקופה האחרונה שהפיטורים של אלפי עובדים וקיצוצי השכר לחלק ניכר מעשרות אלפי העובדים שעדיין חלק מהתעשייה, לא מעניינים אף אחד. להיפך, יש הרואים בכך צדק פואטי. או כמו שכתב טוקבקיסט ב"גלובס" אתמול: "בחגיגה לא הזמינו אותנו, אז שלא יבקשו כלום בהלוויה. כשהם נסעו במאזדה חדשה לא ראיתי אותם באים לטובת המורים שמרוויחים פחות ועובדים קשה".

המשבר לא מכה רק באנשי ההיי-טק - הוא מקיף את כל התחומים בתעשייה, עובדים מפוטרים, מפעלים נסגרים וכן, גם סטארט-אפים. גם מרכזי פיתוח של חברות זרות שולחים עובדים לביתם, ודומה שאין תחום חסין אחד.

הזכות הבסיסית של עובד ההי-טק

כשהחרב מתהפכת מעל לראשם של אנשי ההיי-טק וגם נוחתת, הם סבורים שזה חוק טבע. ככה זה: יש משבר, אז מפטרים עובדים. לעובדים הללו כקבוצה, כמו בהרבה תחומים אחרים, אין כוח מיקוח. וכך, לפעמים המעסיקים מבצעים קיצוצים בצורה שרירותית: הורדה של 10% או 15% מהשכר, מעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע, חופשה כפויה, פיטורי עשרות או מאות עובדים - כל החלטה ניהולית מתקבלת. המעסיקים מצידם חושבים שלעובדים כדאי בכלל להודות על מזלם הטוב, מכיוון שלפחות יש להם עבודה, בניגוד לעובדי היי-טק אחרים שלא מצליחים למצוא עבודה.

התקופה הנוכחית משיבה לדיון נושא ישן: האם כדאי לעובדי ההיי-טק להתאגד? וגם אם על הנייר כדאי להם לעשות כן, האם זה בכלל חלק מה-DNA שלהם? מנהלי ההיי-טק מציינים כי איגוד עובדים יהיה טעות קשה. לטענתם, תנאי השכר, ההטבות הסוציאליות והתנאים הנלווים להם זוכים עובדי ההיי-טק הם מהגבוהים במשק, ובאופן ממוצע גבוהים בהרבה ממקומות בהם מאוגדים עובדים תחת ארגון מקצועי.

לדעתם, איגודם של עובדי ההיי-טק במסגרת הסתדרות העובדים, "יתרום לאגו של ראשי ההסתדרות וכמה חברי כנסת", אבל לא יקודמו כך תנאיהם של עובדי ההיי-טק אלא ייגרם נזק אסטרטגי להיי-טק. "לטוב ולרע, ההיי-טק חייב להמשיך לפעול בתנאים של שוק חופשי. מי שלא מתאים לו, שיילך לעבוד בפלחי שוק אחרים".

עבדות מעמד הביניים

בשבוע שעבר פרסמה הח"כית שלי יחימוביץ' (עבודה) פוסט בבלוג שלה ובו כתבה כי "תופעות העבדות, השעבוד והניצול בעולם העבודה מתרחשות בממדי ענק לאו דווקא כלפי עובדי הקבלן העניים, אלא גם, ואולי בעיקר, אצל מעמד הביניים. בעלי המקצועות האלה שותים את האספרסו הנכון אבל גם הם קורבן של ניצול ועבריינות על החוקים ועל זכויות בסיסיות".

יחימוביץ' משוכנעת שלא היא הפופוליסטית אלא מי שאומר שארגון עובדים יהרוס את ההיי-טק. "יש לעובדי הה-טק תפיסה עצמית משובשת", היא אומרת ל"גלובס". "הם נוטים לתפוס את עצמם כמעמד ביניים גבוה. אלא שהם קורבנות של אפליות קשות בעולם העבודה. קורבנות של חוזים גלובליים ללא שעות נוספות ושל אי-תוספת שכר על עבודה בשבת. זה חוזה עבדות עם מקום העבודה".

האנטגוניזם כלפי יחימוביץ', כך לפחות לפי מדד הטוקבקיסטים הלא-מדעי, נובע בין היתר מהחוק שהייתה מיוזמיו, "חוק התלוש", לפיו החל מה-1 במאי יועמדו לדין פלילי מעבידים שלא ינהלו פנקס שכר. הטענה כלפי החוק היא שכאשר כל עובד יתומחר לפי שעה, ייפגע השכר הגלובלי שלו.

סיכויים קלושים לתקומת צ'ה גה ווארה

"אנחנו לא רוצים לפגוע במשכורות העובדים, רק לעגן את ערך השעה שלהם", אומרת יחימוביץ'. "החוזה היום קונה למעסיקים בעלות על החיים של עובדי ההיי-טק. אין שעות פנאי פרטי, כי חלקם גם עובדים בערב מהבית עם ילד על הברכיים. זו דרך ששוק העבודה פיתח לניצול עובדים. נוצרה גם שפה משובשת כמו ש'מקומות העבודה הם כמו משפחה' ולכן לא צריך לספור שעות וכמובן, 'תגידו תודה שיש לכם עבודה'. זה לא שעבוד מרצון, זה שעבוד אין ברירה".

עד לאחרונה, עובדי ההיי-טק היו החזקים. לא התעורר בהם הדחף להתאגד, שהרי התאגדות בנויה על סולידריות. יש לה מחיר - קוראים לו הסכם קיבוצי. לכן, כל עוד הם היו החזקים, השיטה של "איש איש לעצמו" התאימה להם. אך מה קורה כאשר חרב הפיטורים לא מבדילה בין "טובים" ל"לא טובים", ומסתכלת מהחור שבגרוש ולכן מחליטה על פיטורים, למשל, של 15% מהעובדים - גם טובים? הרי כל אחד יכול להיות הבא בתור.

מנהלי ההיי-טק אומרים להגנתם שזה חוק התחום: יש גל עולה וגל יורד. ממש כפי שכאשר השוק הוא של עובדים הם יודעים להוציא תנאי שכר מצוינים והטבות גם בלי התארגנות, כעת יש פיטורים. המעסיקים חוששים, בין היתר מפגיעה בריבונות שלהם. מה שהם מתעלמים ממנו הוא שעסק פרטי יכול להמשיך להישאר כזה גם אם יש נציגות עובדים שיש לדבר עימה לפני מהלכים.

לא בטוח שזה ריאלי לצפות לצ'ה גווארה היי-טקיסט, לגיבור הראשון שיקום. "לפעמים הקיצוצים הם הכרח המציאות, אבל לעובדים אין אפילו את הכלי לשאת ולתת עם המעביד", אומרת יחימוביץ'. "הייתי שמחה לראות יותר תודעה מעמדתית אצל עובדי ההיי-טק. הם אמנם אינטליגנטים אבל מפגרים אחרי ענפים אחרים. הם כנוצה ברוח מבחינת הביטחון התעסוקתי שלהם ותאמיני לי שלא רק פרי גליל צריכים את עופר עיני, גם קומברס".

עובדי ההיי-טק בזים למושג ההתארגנות, זה נראה להם אנכרוניסטי. ובכלל, בעמק הסיליקון, מכורת ההיי-טק, ההתארגנות הזו לא מקובלת. "גם בארה"ב יש חזרה בתשובה", אומרת על כך יחימוביץ', "יש שם דיון מעמיק בשיטות ההעסקה ואני מאמינה שנראה שינוי. הגיע הזמן שלפחות לא נפגר אחרי ארה"ב עם הסופר-היפר-מגה קפיטליזם שלנו".