מוחקים בלבד: הגל הבא יהיה בקופות הגמל?

זו לא הייתה הפתעה. כבר בזמן אמת טענו רבים, כולל מעל דפי עיתון זה, כי העסקאות בקרנות הנאמנות הן בגדר רכישת נכס מסוכן במחירים מופרזים, בטח כשהרכישות היו ממונפות ומומנו באמצעות הלוואה בנקאית והנפקת אג"ח. אבל הרוכשים היו באופוריה. לקח להם זמן להתפכח, וההתפכחות הייתה כואבת.

ביום חמישי קיבלנו תזכורת נוספת לאותה התפכחות. כלל פיננסים, בית ההשקעות בניהולו של שוקי אברמוביץ' ובבעלות כלל ביטוח, דיווח על הפסד שנתי של 310 מיליון שקל. רובו נבע מכך שהחברה נאלצה למחוק 205 מיליון שקל בגין רכישת חברת קרנות הנאמנות אילנות מבנק דיסקונט. אילנות, אגב, נרכשה מדיסקונט תמורת 580 מיליון שקל.

הרבה זמן לקח לכלל פיננסים להפנים את הצורך במחיקה. עד לפני כמה חודשים עוד התעקשו שם שהכל בסדר, כשהם מסתמכים על חוות הדעת של משרד רו"ח דלויט, שקבעה כי כלל אין צורך במחיקה, ושעתידן של קרנות הנאמנות ורוד, וטומן בחובו צמיחה ושגשוג. רק התערבותו של יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, לפני שלושה חודשים, החזירה את אברמוביץ לקרקע המציאות.

וכך, ביום חמישי אפילו הוא נאלץ להודות כי המחיר של הרכישה היה מופרז. "אין ספק שכל המחירים שנראו כדאיים לפני שנתיים-שלוש, נראים היום גבוהים, וכך גם עסקת אילנות", הוא אמר לנו עם פרסום הדו"חות הכספיים של בית ההשקעות שבניהולו.

אבל כלל פיננסים, כידוע, לא לבד בסיפור הזה. קרן מרקסטון, שבניהולם של רון לובש ואמיר קס, רכשה תמורת 984 מיליון שקל את קרנות פקן מבנק הפועלים, ולאחר מכן גם את קרנות להק. על בסיס הנכסים האלה הקים לובש את פריזמה, שבחודש האחרון התפרקה בקול ענות חלושה ומכרה את נכסיה לאקסלנס (קרנות נאמנות) ולפסגות (קופות גמל).

קרנות הנאמנות של פריזמה נמכרו לאחר שאיבדו מעל 60% מנכסיהן לפי שווי הנאמד ב-200 מיליון שקל, זאת בעוד רכישתן בוצעה תמורת כמיליארד שקל. ובמילים אחרות, בתוך שלוש שנים נמחקו להם כ-800 מיליון שקל. בדיעבד, רכישת הקרנות במחיר המופרז הייתה הגורם להתרסקותה של פריזמה, שכל מה שנותר ממנה הוא חוב של 700 מיליון שקל.

גם הראל ומגדל סבלו מהרכישות שביצעו ונאלצו להכיר בירידת ערך. בסוף הרבעון השלישי דיווחה הראל, שרכשה את קרנות פיא מבנק לאומי, על מחיקה של 78 מליון שקל (15% מהמחיר המקורי), בזמן שמגדל, שרכשה את קרנות דקלה, דיווחה על מחיקות של 20 מליון שקל (10% מהמחיר המקורי). גם מיטב, שרכשה קרנות מבנק ירושלים, רשמה הפסד של 5.5 מליון שקל ב-2008, חלק ניכר ממנו מיוחס למוניטין שנמחק.

עד כה, מחקו בתי ההשקעות, מעל מיליארד שקל בגין ירידת ערך של קרנות נאמנות והמוניטין שלהן. אך זה אינו הסוף. סביר להניח שבדו"חות הבאים נראה מחיקות ערך נוספות. כך, לאט-לאט, יערם מגרש גרוטאות של מותגים שפעם שילמו עליהם עשרות ומאות מיליוני שקלים, והיום הם שווים מיליונים בודדים במקרה הטוב.

ביניים

יתרה מכך, מחיקות הערך נעשו עד כה רק בגין רכישת קרנות הנאמנות, אך ועדת בכר הוציאה כזכור גם את קופות הגמל מהבנקים, וגם שם בתי ההשקעות קנו נכסים במאות מיליוני שקלים. אי לכך, בכלל לא נתפלא אם לאור התמשכותו של המשבר בשווקים, בבוא היום גם מחירן של קופות הגמל יתברר כמופרז, וגם בגינן יאלצו בתי ההשקעות לרשום מחיקות.

אגב, הבנקים, שהיו בצד של המוכרים באותן עסקאות, יוצאים כעת המרוויחים הגדולים. הם זיהו את הפראיירים מבעוד מועד ולא התביישו להגיד את זה. "זו חידה בעיני", אמר בדצמבר 2005 ל"מעריב" דוד גרנות, ששימש אז מנכ"ל הבנק הבינלאומי, בהתייחס למחירי העסקאות. "מי שעשה את התחשיב (לגבי רכישת הקרנות, ת.ק.) צריך להניח שיעור צמיחה אגרסיביים. ההנחות שהרוכשים הניחו לגבי שימור הקיים, צמיחה ומכירה צולבת הן הנחות אגרסיביות. הבנקים מכרו את הנכסים במחיר הרבה יותר קרוב לשיא מאשר לאמצע. אם רוצים להיות ריאליים, בכדי לעקוף את רמות המחירים הנוכחיות נדרש הרבה זמן", הוא סיכם. גרנות צדק, ועכשיו חברות הביטוח ובתי ההשקעות משלמים את המחיר. *