מדדי קרנות הגידור חזרו להכות את הבנצ'מרק, ה-S&P 500, כשבחודש פברואר הם ירדו בכ-1% בלבד, בעוד הבנצ'מרק צלל בכ-11% נוספים. בכך הצליחו הקרנות לייצר את התשואה העודפת הגבוהה ביותר מאז 1987 לפי HedgeFund.net.
שתי סיבות עיקריות תרמו להתאוששות של תעשיית קרנות הגידור. ראשית, לאחר הפיאסקו של שנת 2008, קרנות גידור גרועות נסגרו או שהפסיקו לדווח על ביצועיהן לחברות המחקר השונות. כך שהקרנות מהן נגזרת התשואה החודשית המשוקללת הן קרנות שהצליחו לשרוד את המשבר.
שנית, קרנות הגידור למדו לקח מהשנה שחלפה והקטינו בצורה דרסטית את רמות המינוף שלהן ואת החשיפה לשווקים.
מה זה אומר? לשם המחשה נעזר באסטרטגיית ההשקעות הנפוצה ביותר בתעשיית קרנות הגידור, אסטרטגיית לונג/שורט מניות.
כיום מנהלות רוב הקרנות באסטרטגיה הזו את פורטפוליו ההשקעות שלהן על פי המבנה הבא: 20% פוזיציות שורט או הימור כנגד מניות, 20% פוזיציות לונג, והיתר במזומן.
אפשר לטעון שקרנות הגידור הקטינו את הסיכון בתיק ההשקעות בכך שהחשיפה נטו (Net exposure, סכום החשיפות לצד הלונג והשורט) לשוק, בין צד השורט ללונג, הוא אפס. מי שעוקב אחר פורטפוליו ההשקעות של קרנות אלו ודאי זוכר כי גם בשנים קודמות החשיפה נטו לשוק הייתה אפסית, ובכך אין חידוש.
אלא שגורם הסיכון העיקרי בתיק, החשיפה ברוטו לשוק (Gross Exposure - סכום החשיפות לצד הלונג והשורט בערך מוחלט), היא זו שקטנה מרמה של 100% ואף למעלה מזה בעבר, לעומת 40% בלבד היום. כך, לקרן שמחזיקה ב-50% פוזיציות לונג ו-50% פוזיציות שורט, יש חשיפה נטו לשוק השווה לאפס, ואילו חשיפה ברוטו של 100%.
עד שנת 2008 היו קרנות הגידור עתירות בנכסים, הן מצד משקיעים והן על ידי רמות מינוף של עשרות אחוזים מהבנקים. נזכיר כי ב-2008 ניהלה תעשיית קרנות הגידור סכום שיא של כ-2 טריליון דולר, וכך תעשייה שהייתה בעבר רזה ובעלת יכולת תמרון גבוהה, הפכה באחת גדולה ומסורבלת. היו מי שזעקו כנגד הדומיננטיות של תעשיית קרנות הגידור בשווקים, ואז הופיע המושיע, המשבר של 2008.
המשבר אילץ את הקרנות למכור חברות טובות ולקנות גרועות
כשפרץ המשבר נדרשו הקרנות למזומנים רבים, מאחר והמשקיעים דרשו לפדות את השקעותיהם והבנקים דרשו החזר הלוואות. מאחר ולקרנות לא היו עודפי מזומנים, החלו המנהלים לממש פוזיציות, ומהר.
לכאורה, היינו מצפים מהקרנות שבשנת משבר יפסידו בצד הלונג וירוויחו בצד השורט. הרי זו מהות האסטרטגיה. אלא כאשר קרנות עתירות נכסים, שחשופות 100% ברוטו לשוק, סוגרות פוזיציות בחיפזון, אסטרטגיית לונג/שורט הופכת לחרב פיפיות, שידועה ככלי אכזר, ועל כך יעיד עגלון מלך מואב. בזמן קצר נאלצו המנהלים למכור אחזקות בחברות טובות, ומצד שני - לקנות בחזרה מניות של חברות גרועות.
כך נוצר מצב שבו מחירי המניות של חברות מצליחות צונחים, ואילו המחירים של חברות כושלות מאמירים. אולי עכשיו, בתם תהליך הפקת לקחים ועם חרב פיפיות שנעוצה עמוק בבטן כמזכרת, ישובו הקרנות לבצע את מה שהן יודעות יותר טוב מכל כלי השקעה אחר: לייצר תשואה ללא תלות בתנאי השוק.
אייל לסקר, אנליסט קרנות גידור, פריוריטי