הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, פירסמה היום (ג') גילוי דעת מתוקן בנושא הסדרים לפירעון אג"ח, המאפשר חופש פעולה נרחב יותר למשקיעים המוסדיים. להבדיל מגילוי הדעת הקודם שבו הציבה קן מספר הגבלות, למשל על מספר הגופים המוסדיים שישתפו פעולה ביניהם בהסדרים לגביית החוב, בפרסום הנוכחי קובעת הממונה כללים מנחים לפיהם יוכלו הגורמים הרלוונטיים לפעול, בהתאם לשיקול דעתם.
בגילוי הדעת הקודם התייחסה קן לחששות התחרותיים שנובעים משיתוף פעולה בין מספר גופים מוסדיים לצורך גביית חוב. כן הזהירה, כי החשיפה למידע עשויה לפגוע בלב מנגנון שוק המסחר בניירות ערך, כשהמשקיעים המוסדיים ייחשפו במסגרת ההסדר למידע שלא מצוי בידי יתר המשקיעים. קן אף ציינה, כי קיומן של במות משותפות להחלפת דעות ומידע ביחס ליעדי השקעה, עלול מעצם טיב המפגש וטבעו לזלוג גם להיבטים אחרים שבתחרות בין המשקיעים המוסדיים.
חששות אלה הובילו את קן לקבוע מספר הגבלות, ולמשל היא הגבילה את שיתוף-הפעולה ל-3 משקיעים מוסדיים, וכן אסרה עליהם לסחור בניירות ערך של החברה המנפיקה שעימה מגיעים להסדר. בנוסף, נאסר על הגופים המוסדיים הלוקחים חלק בהסדר, לדון ביניהם במסגרתו בנושאים אחרים מלבד החוב.
גילוי הדעת המקורי של קן עורר כלפיה ביקורת נרחבת. בין היתר, נטען כי אין מקום להגבלה ל-3 גופים מוסדיים, וכן שהמגבלה האוסרת על מסחר בניירות ערך של החברה המנפיקה תמנע ממוסדיים שונים לקחת חלק בהסדר שכזה.
בהמשך להערות שניתנו לגילוי הדעת שלה, שיפרה קן את המסמך, כך שלמעשה היא נותנת לו מעמד של נייר הכולל עקרונות מנחים, וזאת להבדיל מעקרונות מחייבים. על-פי עמדתה של קן, לגופים המוסדיים יש חופש לפעול לפי שיקול-דעתם, ובלבד שזה יהיה על-פי העקרונות המנחים שהתוותה.
היה ומתעורר ספק, הגורמים הרלבנטיים יכולים להצטייד בחוות-דעת משפטית, או לחלופין לפנות לקבלת חוות-דעת מוקדמת מהרשות עצמה.
ענתבי דוחף לאקטיביות
בתוך כך, נודע כי קן אינה מסתייגת מטיוטת הכללים שגיבש באחרונה המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, ידין ענתבי, בנושא הסדרים בין מוסדיים לעניין החזרי אג"ח.
בטיוטה שהוציא ענתבי לגופים המוסדיים באחרונה, הוא מחייבם לפעול באופן אקטיבי לגביית תשלום בשל השקעות באג"ח קונצרניות והלוואות שניתנו על-ידם. בין היתר, מנחה ענתבי את הגופים לפעול לגביית החובות באופן עצמאי או במשותף עם גופים מוסדיים, לווים אחרים ותאגידים בנקאיים.
גילוי הדעת הקודם זכה לביקורת, בשל ההגבלה על שיתוף-פעולה מעבר ל-3 משקיעים מוסדיים, או האיסור לסחור בניירות ערך של החברה המנפיקה עימה מגיעים להסדר