חברות המזון, שזיהו את רצונם של הצרכנים לצרוך מזון בריא ככל הניתן, החלו בשנים האחרונות "לשדרג" את מוצרי המזון באמצעות העשרתם בוויטמינים, מינרלים וברכיבים בריאותיים אחרים. כך צצים להם מוצרים כמו שמן מועשר באומגה 3, טחינה מועשרת באומגה 3, מוצרי חלב מועשרים בסידן וויטמינים, תרכיז מיץ בשם ויטמינצ'יק" ואפילו פיצות קפואות וחטיפי תירס לילדים אליהם הוספו ויטמינים. יחד עם אלה מצאו את הדרך אל שגרת יומנו חיידקים "טובים", חומצות אמינו וחומצה פולית.
במקרים רבים באה העשרת המוצרים לידי ביטוי במחיר, המטפס משמעותית בהשוואה למוצרים מקבילים שאינם מועשרים.
בישראל אין גיבוי מחקרי לתועלות
אלא שהדיאטנים הקליניים, עדינה בכר מבית דרך חיים מקבוצת שירותי בריאות כללית, וצחי כנען, שסקרו עבור "גלובס" את שוק המוצרים המועשרים, קובעים כי מרבית המוצרים המועשרים לא מספקים את "הסחורה" ומכאן - אין כל הצדקה לשלם עבורם מחיר גבוה יותר. "אדם המגוון את תזונתו וכולל בה ירקות, פירות, בשר ומוצרי חלב שונים, לא זקוק לחיזוקי ויטמינים או מינרלים, לא בכדורים ולא בתוך המזון" אומר כנען.
בבסיס המזונות המועשרים עומדות הפורמולות לתינוקות המועשרות בברזל, ויטמינים ובמינרלים. לדברי בכר, פורמולות אלה הן דוגמה לתועלת ברורה ואף חיונית לתינוק, שזה מזונו העיקרי, אם לא הבלעדי. "פרשת רמדיה היא דוגמה לנזק שעלול להיגרם במידה שהפורמולה חסרה באחד הוויטמינים. בסה"כ יש מגמה להפוך את המזונות שאנו צורכים לבריאים יותר ואף להשתמש במזון למניעת מחלות".
בכר מסבירה כי בישראל אין כמעט מחקרים קליניים מקיפים המוכיחים קשר בין צריכת מזון מועשר לשיפור הבריאות, "בארה"ב יש דרישה מהיצרנים להוכיח את יעילות המוצר על-פי מחקרים קליניים לפני פרסום התועלות של המוצר. כך לדוגמה, מחקר מקיף שנעשה לאורך שנים בחמש מדינות הראה שצריכת שתי פרוסות לחם מועשר בחומצה פולית הפחיתה את שיעור המומים המולדים, או בסקר אחר שנערך על-ידי משרד הבריאות האמריקני נמצא כי אחוז גבוה מהילדים לא מגיע לצריכה המומלצת של ויטמינים ומינרלים מסוימים וזה אולי יכול להצדיק את צריכת דגני בוקר מועשרים או מוצרים אחרים שמיועדים לילדים. צריך כמובן לזכור שעלול להיווצר עודף של ויטמינים ומינרלים, אם כי רק במקרים קיצוניים, אבל בהחלט אם דגני הבוקר נגמרים מהר מדי, אולי כדאי להציע לילד מזונות נוספים".
הראשונות בישראל שהחלו להוסיף "מרכיבים בריאותיים למוצריהן" היו יצרניות מוצרי החלב, שהעשירו את החלב הניגר בסידן וויטמינים, ואת היוגורטים באותם חיידקים ידידותיים. עבור חלב מועשר גובות יצרניות החלב מחיר הגבוה בכ-2.5 שקלים לקרטונית של ליטר (כ-8.5 שקלים לחלב מועשר לעומת כ-6 שקלים לחלב רגיל). גם במחירי היוגורט נמצאו הפרשים של עשרות אחוזים בין יוגורט מועשר בחיידקים ידידותיים לכזה המכיל רק את החיידקים הטובים שנוצרים באופן טבעי ביוגורט בתהליך ההחמצה.
חיידקים ידידותיים אבל לא בהכרח מועילים
צחי כנען גורס כי דווקא החלב המועשר בסידן הוא מה"מוצדקים" ביותר בין המוצרים המועשרים, אולם גם זאת רק במקרה בו האדם לא צורך גבינות לבנות ועיקר צריכת הסידן שלו מגיעה מחלב.
בכר מסייגת ומוסיפה, כי ספיגת הסידן יורדת ככל שהכמות הנצרכת בארוחה גדלה, "לא ברור כמה סידן נספג בגוף עם אכילת גביע גבינה לבנה מועשרת בסידן וקשה למדוד זאת".
כשמגיעים ליוגורטים המועשרים בחיידקים ידידותיים (אותם חיידקים בעלי השמות הלא-ידידותיים בעליל) מתלהב כנען הרבה פחות. "אין ספק שאכן מדובר בחיידקים טובים ויש אומנם מחקרים המוכיחים תועלת של אותם חיידקים אולם בסופו של דבר כל גוף מגיב אליהם אחרת . אני אישית מכיר מטופלים שלי שיוגורטים כאלה הטיבו מאוד את מצבם, ואחרים שלא חשו כל שינוי. בניגוד לתרופה שיעילותה מוכחת מדעית, כאן אין כל בטחון, מה גם שקשה מאוד לבדוק כמה חיידקים כאלה מכיל כל גביע יוגורט. התועלת של החיידקים הטבעיים הנוצרים בתהליך החמצת היוגורט הוכחה כבר בעבר, ולכן יוגורט כשלעצמו הוא מוצר בריא, גם בלי שמוסיפים לו עוד חיידקים".
אומגה 3 - היעילות תלויה במקור החומצה
חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא אנושי. הגוף האנושי אינו מסוגל לייצר את החומצה ולכן הוא חייב לקבל אותה במזון. דגי ים קרים מהווים את המקור הטוב ביותר לאומגה 3. בחודשים האחרונים החלו לצוץ על המדפים מוצרים מועשרים באומגה 3 (כמו שמן קנולה, טחינה או מרגרינה), אולם לא תמיד מצוין על המוצר מקור האומגה 3. לדברי בכר, במרבית המקרים מקור האומגה 3 המוספת למוצרים אלה הוא צמחי, בשונה מאומגה 3 שמקורה מהחי, בעיקר מדגי-ים הגדלים במים קרים. "לא תמיד הציבור מודע לכך שבמידה שמקור האומגה 3 הוא צמחי, התועלת בו פחותה משמעותית, כיוון שהגוף מעבד אותו אחרת, ולכן לא בהכרח יש הצדקה לשלם יותר על תוספת כזו למוצר".
מחלקה נוספת הרוכבת על תוספי הוויטמינים והמינרלים היא מחלקת המוצרים הקפואים "מן הצומח". כנען טוען כי למרות הדימוי הבריא לכאורה שקיים סביב המוצרים האלה ממש לא מדובר במזון בריאות, ולכן גם העשרתו בוויטמינים ובמינרלים לא משמעותית. "מי שיסתכל על תוויות המוצרים האלה יבין שהתוספים המעשירים מחפים על כמויות עצומות של נתרן, במוצרים המכילים תערובת של רכיבים מעובדים עם תוספות. מוצרים אלה מוכיחים שזה שהמוצר הזה צמחי ומכיל ויטמינים לא הופכים אותו לבריא".
דין דומה חורץ כנען גם לגבי דגני הבוקר המכילים ויטמינים ומינרלים: "מדובר במוצרים עתירי סוכר שהוויטמינים והמינרלים לא הופכים אותם לבריאים יותר".
התרכיז "ויטמינצ'יק" של עסיס זוכה גם הוא לחרב ביקורתו של כנען. "מדובר בתרכיז מלא סוכר שבאמת מועשר בוויטמינים אבל אין כל הצדקה להפוך אותו ולו תדמיתית לבריא יותר או לשלם עליו יותר כסף".
"בסך-הכל מדובר בתהליך חיובי של הפיכת המזון לפונקציונלי, כזה שיהיו לו יתרונות בריאותיים", מסכמת בכר ומסייגת: "לעיתים מדובר בלהיט שיווקי יותר מאשר תועלת אמיתית לצרכן. אם יתבצעו יותר מחקרים בנושא נהיה חכמים יותר וזה יהיה לטובת כל הציבור, כולם יוכלו ליהנות ממזון בריאותי.
"קשישים, ילדים ונשים הרות הן אוכלוסיות 'רגישות' יותר. יחד עם זאת, עלול גם להיגרם נזק במידה שמי שצורך את המזון המועשר חושב שזה יפתור לו בעייה רפואית כמו למשל במקרה של בריחת סידן. אנשים חייבים להבין שצריכת גבינה מועשרת בסידן לא תמנע את המחלה וגם לא תטפל בה. כך גם לגבי אנשים עם יתר לחץ דם שיצרכו מוצר עשיר במלח כי על התוויות שלו מצוין "מועשר בוויטמינים" או אנשים הסובלים משומנים בדם שיצרכו חטיף בריאות מועשר באומגה 3 (ולא ברור מאיזה מקור) שמכיל שומן טראנס".
עודף בוויטמינים ובמינרלים עלול לגרום לנזק
בתקופת ההריון, למשל, כמות מופרזת של ויטמין B עלולה לגרום נזק חמור לעובר.
בקרב כל המומחים קיימת תמימות-דעים בכל הנוגע לצורך של הגוף האנושי בוויטמינים ובמינרלים, אלא שבאותה נשימה מסכימים אנשי המקצוע כי עדיף לצרוך את אותם ויטמינים ומינרלים ממקורות טבעיים כמו ירקות, פירות, בשר או מוצרי חלב.
בנוסף, אין חולק על כך שעודף בוויטמינים ובמינרלים עשוי אף לגרום לנזק, ולכן יש לנטר את הכמות הנצרכת.
חוק סימון המוצרים בישראל מחייב את היצרנים לפרט על אריזת המוצרים את כמות הוויטמינים והמינרלים המוספים למוצרים, אולם במקרים אחרים, דוגמת מוצרים המועשרים באומגה 3, לא ניתן למצוא על האריזה את אחוז התוסף.
עד כמה יכולה העשרת המוצרים להוות חרב פיפיות ניתן ללמוד מהסיפור בא:
בשנת 2004 הורה משרד הבריאות בדנמרק על הסרה מהמדפים של דגני בוקר מועשרים בוויטמינים של חברה ידועה, לאחר שמעבדה ממשלתית בדקה מבחינה מדעית את המרכיבים בדגני הבוקר המועשרים. לפי המכון לתזונה במדינה, המחקרים הוכיחו בוודאות כי המוצרים שנפסלו מכילים ויטמינים בכמויות שמסכנות את בריאות הציבור.
סמנכ"ל משרד התזונה הדני הסביר אז שמהממצאים עולה כי כמות הוויטמינים שמכילים הדגנים עלולה להיות רעילה לצורכים אותה. "לדוגמה, בתקופת ההיריון עלולה כמות מופרזת של ויטמין B לגרום לנזק חמור לעובר. תינוקות ופעוטות שאוכלים את המוצרים הפסולים עלולים ללקות במחלות כבד, כליות ופגיעה במערכת העצבים - פגיעות שאינן ניתנות לריפוי".
תגובות
* שטראוס: "יוגורט פרוביוטי הוא יוגורט שתוספת החיידקים הפרוביוטיים שבו מסייעת לתפקוד טוב יותר של הגוף, הוא אינו תרופה. המחקרים המדעיים על אקטיביה מפורסמים בעיתונים מדעיים מהמכובדים ביותר בעולם. ביחס לכמות החיידקים: חד-משמעית, בכל מוצר קיימים למעלה מ-10 מיליארד חיידקים. כמות החיידקים באקטימל ובאקטיביה נבדקת בכל חודש על-ידי מכון חיצוני בארץ ובחו"ל על-פי הדרישות המחמירות של דנונה העולמית (נדגמים מוצרים מהמדף) וכל הבדיקות מאשרות שיש לפחות עשרה מיליארד חיידקים פרוביוטיים בבקבוק".
* תנובה: "תנובה משתמשת במוצרי היוגורטים של יופלה בחיידק הפרוביוטי LGG, שהוא החיידק הפרוביוטי המוביל והנחקר ביותר בעולם. התפרסמו מאות מאמרים אודות תכונותיו ותועלותיו, כולל מחקרים קליניים מבוקרים".
* עץ הזית: "עץ הזית מתמחה בייצור שמנים איכותיים ממקורות צמחיים. מחקרים רבים מהארץ ומהעולם מוכיחים כי יש חשיבות ליחס בין אומגה 3 לאומגה 6 כולל המלצות של USDA - משרד החקלאות האמריקני והוועדה האירופית לחומצות שומן במזון, הקובעים כי הוספה של אומגה 3 ממקור צמחי בתזונה היומית מסייעת בשיפור היחס שבין אומגה 3 לאומגה 6, דבר המסייע לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות. חומצת שומן מסוג אומגה 3 ממקור צמחי (אלפא-לינולנית) מוגדרת באופן רשמי וגורף כחומצת שומן חיונית להתפתחות ולתפקוד גוף האדם, וחייבת להיצרך בתזונה, שכן הגוף אינו יכול ליצרה. חומצות שומן אומגה 3 ממקור ימי, על אף תרומתן הבריאותית וחשיבותן, אינן מוגדרות כחיוניות. צריכה מספקת של אומגה 3 ממקור צמחי חיונית לכולם ויש לה חשיבות מיוחדת בקרב הממעטים בצריכת דגים. בקנולה אומגה 3 'עץ הזית' מצוין מקור האומגה 3 גם באייקון בחזית המוצר וגם ברכיבי המוצר".
* זוגלובק: "לא היתה טענה של זוגלובק שהמוצרים מוגדרים כמזון בריאות וגם לא כמזון טבעי, אלא שסדרה זו נחשבת כמזון מן הצומח המועשר בוויטמינים ובמינרלים. אלה מוצרים המיועדים לקהל הכולל גם ילדים וצמחוניים. הם מכילים תירס (בשניצל תירס) שהוא מרכיב טבעי לחלוטין, חלבון סויה, חלבון ביצה וחלבונים נוספים. כמות הנתרן במוצרים סבירה ודומה לתכולת נתרן במוצרים מקבילים. תוספת הוויטמינים לא באה לחפות על כמות הנתרן אלא להעשיר את המוצרים בוויטמינים ובמינרלים. כמויות הויטמינים והמינרלים הן יפות ומסייעות לעמוד בדרישה היומית לוויטמינים ומינרלים. אין בסמכותם של דיאטנים, מומחים ככל שיהיו, לקבוע ש'ההעשרה היא לא משמעותית' כשמדובר בכמויות ויטמינים ומינרלים שהן כ-15%-66% מהדרישה היומית המומלצת לילדים".
* טבעול: "הקביעות המובאות בכתבה אינן משקפות את הערך התזונתי של מוצרי טבעול. מוצרי טבעול מבוססים על רכיבים מן הצומח, קרי: ירקות, סויה וקטניות. חלבון הסויה של טבעול הינו חלבון מלא ומאוזן, המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. במוצרי טבעול משולב חלבון הסויה עם חלבון חיטה וחלבון ביצה, שילוב היוצר חלבון מלא בעל ערך תזונתי גבוה. מעבר לכך, מוצרי הירקות של טבעול מיוצרים מירקות מובחרים העוברים תהליך חליטה מהירה והקפאה המשמר את רכיבי התזונה הפעילים, לרבות, נוגדי חמצון. בנוסף לכל אלו, מוצרי טבעול דלים בשומן רווי ואינם מכילים כולסטרול, שומן טראנס וחומרים משמרים. 12 הוויטמינים והמינרלים שבהם מועשרים מוצרי טבעול כוללים גם ברזל ו-12B שחיוניים לכלל האוכלוסייה, אך במיוחד לציבור הצמחונים. כל הוויטמינים והמינרלים מצופים במעטפת המגנה עליהם מפני חום ושומרת על ערכם התזונתי".
* עסיס: "לשתיה מתוקה הנצרכת במידה הנכונה יש מקום בתזונה מאוזנת. ויטמינצ'יק הינו סירופ ממותק העשוי ללא צבעי מאכל וללא חומרים משמרים. הסירופ מועשר בוויטמינים מקבוצה B וחומצה פולית במינונים המתאימים לקהל היעד".
* נטו: לא נמסרה תגובה.
