כיצד מודדים דופק של תעשיה שלמה? בתחום הטלוויזיה, המקום האופטימאלי למדוד זאת הוא פסטיבל הטלוויזיה "מיפ", המתקיים מדי חצי שנה בעיר קאן שבצרפת. כ-15,000 מבכירי תעשיית הטלוויזיה מגיעים לקאן כדי למכור, לקנות, לסחור בפורמטים טלוויזיוניים, לחפש את הלהיט הטלוויזיוני הבא ובעיקר - לחוש את הדופק של התעשייה. בדרך כלל, כולם עוסקים בלחפש את "הדבר הבא". את אותו רעיון שיכול לכבוש את העולם בסערה ולגרוף אחריו מיליוני צופים מכל תרבות אפשרית.
אולם השנה בקאן, הדופק הטלוויזיוני מגיב בחוזקה למשבר הכלכלי, ואת זה ניתן להרגיש בכל פינה בפסטיבל. זה לא בא לידי ביטוי בירידה בצפייה בטלוויזיה, אף צופה לא רואה פחות טלוויזיה בגלל המשבר, להפך - הטלוויזיה היא עדיין אמצעי הבידור הזול ביותר. אבל המשבר הכלכלי הגיע גם לקאן, ובגדול.
כל תעשיית הטלוויזיה מדברת כמעט רק על כך. בכנסים, בתחילת כל פגישה ואפילו בערב על הבר. בנוסף, השנה הגיעו הרבה פחות משתתפים. אמנם רק מעט חברות ביטלו את השתתפותם, אולם רוב החברות דאגו לשלוח השנה פחות אנשים, וזה ניכר.
מגמה נוספת שמאפיינת את הפסטיבל בצל המשבר הכלכלי היא חיפוש אחר פתרונות הפקה זולים ושיתופי-פעולה עסקיים, כמו למשל תוכן שיווקי, שיכולים לסייע לגופי ההפקה והשידור להתמודד עם המשבר.
השנה, מוצעות בפסטיבל יותר תוכניות מהז'אנר המכונה בתעשייה "Feel Good TV". המשבר הכלכלי משפיע על מצב הרוח הכללי, זה לא הזמן לצאת עם תכניות נועזות וצעקניות. ערוצי השידור מחפשים השנה תוכן שישאיר את הצופה עם הרגשה טובה.
אולם כמו בכל תחום אחר גם כאן המשבר טומן בחובו הזדמנויות לאלה שיודעים לבוא עם הפתרונות, וכמו בכל משבר יהיו גופים שישכילו למנף את המשבר. בראש ובראשונה, יהיו אלה המפיצים בעלי ספריות תוכן עשירות. המקום בו יכולים גופי שידור לחסוך הוא בעלויות הפקה מקורית, ולכן הם נזקקים לכמה שיותר תוכן קיים שימלא את החלל.
מי שעוד יוכל להרוויח מהמשבר הם היוצרים שישכילו להפיק תוכן מקורי חדש בעלויות נמוכות.
באשר לנקודה הישראלית בקאן, בפני גורמי הטלוויזיה הישראלים עומדת היום הזדמנות פז להעמיק את חדירתם לשוק הבינלאומי. התחום בו אנו עוסקים, פיתוח והפצה של פורמטים, גדל משמעותית בשנים האחרונות. מה שקורה בתחרות בין קשת, רשת וערוץ 10 אינו יוצא דופן: התחרות ביניהן מתמקדת בבחירה והפקה של פורמט בינלאומי מצליח, ואנו רואים זאת מדי שבוע ב"הישרדות", "המרוץ למיליון" ו"האח הגדול".
פורמט עונה על צורך מאד בסיסי של כל גוף משדר - ביטחון. התחום היקר והמסוכן ביותר בתעשייה הוא תהליך פיתוח תוכניות. כדי להגיע לתוכנית אחת טובה, יש להשקיע במאות רעיונות, להפיק עשרות פיילוטים - מבלי לדעת מה יקרה בסוף התהליך. פורמט מאפשר לכל מנהל תכניות לעקוף את תהליך הפיתוח, ולראות ישר מוצר מוגמר שכבר הופק ונבחן בשוק אחר.
כישראלים, המציאות של המשבר הכלכלי יוצרת הזדמנות לפתח פורמטים ייעודים לשוק הבינלאומי ולייצר בסיס כלכלי מחוץ לשוק הישראלי שנמצא במשבר.
* הכותב הוא מנכ"ל חברת הפצת הפורמטים לטלוויזיה "ארמוזה פורמטס".
עלייה בדרישה לסדרות טלוויזיה
פסטיבל הטלוויזיה מיפ שנערך בקאן, צרפת, יצא לדרך ביום שלישי בערב במסיבה שנערכה במלון קרלטון תחת הכותרת "מסיבה דיגיטלית קראיטיבית". במפגש שהיה סוג של מינגלינג לתעשיית הטלוויזיה היו גם פינות של ספיד דייטינג ותגיות שמיות צבעוניות שסייעו לנוכחים לזהות עם מי הם מדברים.
במקביל למסיבה נערכה פרזנטציה של חברת FRAPA שעוסקת במחקר על התפתחות פורמטים בטלוויזיה. כך למשל, במקביל להצלחה של שעשועונים ותוכניות ריאליטי, נרשמת הצלחה לא מבוטלת גם לתוכניות שמבוססות על תסריטים - סדרות וטלנובלות. על פי המחקר של החברה ארגנטינה הפכה למעצמה של ממש בתחום ייצוא הטלנובלות.
מלבד התופעה הזו ציינו במחקר גם את נושא האדפטציה של הסדרות מהמדינות השונות. המגמה הזו בולטת במיוחד במעבר של סדרות מבריטניה לארה"ב. אנשי החברה ציינו כי כמעט בכל מעבר יש מחלוקות קראיטיביות בין הצוותים משתי המדינות לגבי האופן שבו הסדרה צריכה להיות מוצגת.
לי בארלט, נשיא חברת התוכן ITV, טוען כי "אם הסדרה נראית אמריקאית מדי, ואתה משדר אותה בבריטניה זה נראה כמו השתלטות. אם זה נראה בריטי מדי, האמריקאים יכבו את הטלוויזיה בגלל המבטא של השחקנים".
למרות זאת, בכוונת בארלט להמשיך במכירת פורמטים מבוססי תסריטים ובאדפטציות מקומיות. לדבריו, קשה מאוד לדעת מה יצליח בטבלאות הרייטינג, "זה דומה מאוד למדע, אתה אף פעם לא יודע מה תהיה תוצאת הניסוי".