"יד2 עשו עבודת העתקה מצוינת ועבודת פרסום טובה, אבל אני לא מרגיש שזה מציב לי תחרות אינטלקטואלית, אלא תחרות מסחרית שמסתכמת במשאבים של פרסום. אין למתחרים יציאות מטורפות שאני אומר: 'כל הכבוד'". ה"פרגון" הזה מגיע ממנכ"ל אתר הלוחות הומלס, דרור פז, בראיון ל"גלובס".
באחרונה החריף הקרב על אתרי הלוחות באינטרנט, בין 3 השחקנים העיקריים: יד2, winwin של ynet ואתר הומלס. על רקע הקרב העסקי, שגולש לעיתים גם למחוזות אישיים, לא פלא שדרור סבור כי "יושבים שם (ביד2 נ' פ') מספיק אנשים טובים בשביל לנהל את זה ועושים עבודה די בסדר, אבל לא יותר מזה".
* אבל מבחן התוצאה קובע. יד2 מוביל את שוק הלוחות הישראלי.
דרור: "אז יש לי שליש מטראפיק ממנו. אז מה? זה זמני. יכול להיות שעכשיו דווקא מתאים לי להיות מספר 2. אני בונה עכשיו ממלכה, לא רק בתחום הלוחות. אני בונה תשתיות מפלצתיות, וגם בניין של 50 קומות, מתחיל בזה שקודם חופרים את החניון. אז היום אני מספר 2 בחשיפה ובטראפיק, זו עובדה. אבל אני מספר 1 ברמה של מובילות השוק, מבחינה טכנולוגית".
* מובילות שוק באינטרנט מודדים בחשיפה, לא?
"זה לא חוכמה. הגלגל כבר הומצא עבור יד2, הם רק עשו את הגלגל גדול יותר. שון תל (מייסד ומנכ"ל יד2, נ' פ') הוא מסוג היזמים המסחריים, ואני מסוג היזמים הממציאים, היוצרים".
דרור מגלה, כי מדובר "במצב זמני בלבד", והוא עובד עכשיו על פיצ'רים חדשניים שהוא מפחד לחשוף, שלא יגנבו ממנו. "אני עובד בתדר אחר - בתדר של קריאייטיב".
"הומלס זה מכונה של כסף מזומן"
דרור (34) הוא עוף מוזר, והוא לא מתבייש בכך. אין לו בעיה לצאת בהצהרות שחצניות, שכן הוא באמת מאמין שהוא יזם אינטרנט מסוג אחר. הוא הקים את הומלס בשנת 2000 ובמהרה החל לדרוש כסף בעבור שימוש בלוחות הפופולאריים שבאתר. "יש לי היסטוריה דיגיטלית שאין להרבה אנשים בישראל. אני לא מכיר עוד מישהו שיצר משהו בעוצמות כאלו בכוחות עצמו ומבלי משקיע. אני גם הראשון, יחד עם אתר מפה, שהבין שאפשר לקחת כסף תמורת מידע שימושי ואיכותי".
אבל, כמה שנים מאוחר יותר הפך דרור לאנדרדוג. אתר יד2 הושק ב-2005 כאתר עצמאי בבעלות משפחת תל, והצליח לכבוש את השוק, בעיקר הודות לעובדה שהוא הציע שירות אלטרנטיבי, ובחינם. יד2, שנחשב לאתר רווחי, הצליח גם לעשות אקזיט: חברת טייגר הולדינס רכשה ב-2008 49% ממניות החברה, עסקה שהעניקה ליד2 שווי שוק של למעלה מ-80 מיליון שקל.
דרור, לעומת זאת, לא הצליח למכור את האתר, למרות הרבה מאוד פרסומים על מגעים, שבחלקם נחשבו כספינים תקשורתיים. "אני יכול עכשיו להרים טלפון, לקבוע פגישה ולמכור את הומלס, אבל אני לא חושב שזה הזמן המתאים לזה. יש הרבה גופים שלא באינטרנט שיהיו מוכנים לשלם את מה שאני רוצה", הוא אומר.
* כמו מי?
"עופר מדיה, נוגה תקשורת או ג. יפית".
בזמנו, דובר על תג מחיר של 15 מיליון דולר להומלס, ודרור לא חושב שהמחיר מוגזם. "הומלס זה מכונה של כסף מזומן".
* אבל עובדה שלא הצלחת למכור.
"הייתי במגעים מתקדמים גם עם וואלה וגם עם ynet, אבל בסוף זה נפל על כסף. אפילו טייגר הולדינגס ניהלה איתנו מגעים ובסוף בחרה ביד2. לא יודע למה. יש כל הזמן דיבורים, זה עסק מאוד מעניין, ועם המנוע הנכון, הוא יכול לממש את הפוטנציאל שלו".
* אולי פשוט איבדת את המומנטום למכירה?
"אני לא חושב, כי יש התעניינות מצד גופים. אני היחיד בשוק הזה שיש לו 100% מהמניות של החברה, ואני נותן בראש. הומלס הוא אתר רווחי, כמעט מיום הקמתו, והוא מגלגל כמה מיליוני שקלים בשנה. אני מרוויח יותר מכל אחד ממנהלי האתרים המתחרים, ואני גם לא מאמין לכל הפרסומים בהם כתוב שיד2 עושה 3 מיליון שקל בחודש. אני עסק פרטי וטוב לי".
* כמה גולשים משלמים מדי חודש?
"זה תלוי עונתית, אבל מדובר בכמה אלפים מדי חודש, וכל תושבי תל אביב מחפשים עבודות זמניות (מודעות דרושים ניתנות גם בתשלום, נ' פ') בהומלס".
על-פי נתוני גוגל טרנדס לחודש ינואר, בכל אופן, מספר המבקרים באתר מדי יום עומד על כ-25 אלף, בהשוואה לכ-140 אלף שמבקרים ביד2 מדי יום.
* אתה יכול להסביר לי מדוע גולש יעדיף לשלם בהומלס כאשר הוא מקבל את אותו שירות בחינם ביד2?
"זה ברור למה. מכיוון שכאשר אנשים משלמים על מנת לפרסם מודעה בהומלס, הגולשים יכולים לדעת בבטחה שמאחורי המודעה עומדים אנשים רציניים, שלא סתם מפרסמים מודעה בשביל לבדוק את השוק, אלא באמת מעוניינים לבצע עסקה".
בהתאם לכך, הומלס העלתה קמפיין טלוויזיוני שהתבסס על הסלוגן: 'לרציניים בלבד'. דרור סבור שהקמפיין פועל את פעולתו: "אני כבר רואה את הלחץ אצל המתחרים".
דרור סבור גם כי להומלס יש "פשוט חותמת של קארמה טובה. אני מכיר זוגות שהכירו באתר. האנשים הטובים מגיעים להומלס, והקהל העיקרי מגיע מרמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר. חוץ מזה, שהומלס היא מערכת מאוד שרידה ורזה, ועובדים בה רק 10 איש. אין לי יותר מדי מה להשקיע בה, היא עובדת מעצמה". לדבריו, גם המיתון לא פוגע במוכנות של הגולשים לשלם.
"לאתר הלוחות Win Win אין ערך מוסף"
ככל שהראיון נמשך, דרור מתגלה כחשדן לא קטן. הוא בטוח שהאתרים המתחרים מעתיקים ממנו מודעות, ואפילו מרגלים אחריו וגונבים לו פיצ'רים שעדיין נמצאים בפיתוח. "אני לא רוצה להיתפס כפרנואיד, אבל אני לא בוכה לך שגונבים ממני. אני מודיע לך שגונבים ממני", הוא מצהיר.
גם בצרה הזו, מתברר, אשמה ארה"ב. "אני יודע שאני טיפוס מתלהב אבל אני בנאדם טוב, ויש בעסק הזה הרבה מאוד אלימות עסקית. ובשיטה הקפיטליסטית אי אפשר להיות הוגן והמתחרים גונבים. יש את אלו שיגידו שזה צירוף מקרים, אבל אני אומר מה פתאום. אני בנאדם אחד שמתמודד מול גופי עיתונות וגופים לא עצמאיים, שיש מאחוריהם כסף".
* זה לא משגע אותך ששון תל זוכה לקרדיט ונחשב לאחד מיזמי האינטרנט הצעירים המוצלחים, ואתה נשארת בצד?
"ממש לא. הוא איש עסקים טוב, והוא העתיק את המוצר שלי אחד לאחד בצורה טובה. אבל גם בבנגקוק אפשר למצוא שעון רולקס מזויף שנראה טוב ואפילו נמכר יותר, אבל זה לא המוצר האמיתי. שיהיה לו לבריאות, ושיקבל סופרלטיבים. אני לא מעריך אותו, אבל זה לא ברמה האישית כמובן. אני אמרתי פעם לשון: 'אתה איש לוחות - אתה עושה לוחות באינטרנט. אני איש אינטרנט - אני עושה באינטרנט גם לוחות".
* אנחנו כל הזמן מדברים על יד2. מה לגבי WinWin של ynet. אותו אתה לא סופר כמתחרה?
"אני לא מתיימר להגיד שאני לא סופר אתר של גוף כזה גדול, אבל אני כן אומר שאני סופר אותו רק בגלל נוני (מוזס, שעומד בראש קבוצת 'ידיעות אחרונות', נ"פ). אני לא מעריך את האתר - אין לו שום ערף מוסף, שום ייחוד, ואני ממליץ להם להמשיך ככה".
* אז ynet עשתה טעות שלא רכשה את הומלס?
"לא יודע. אם אני הייתי יועץ האינטרנט של ynet, לא הייתי מאשר את WinWin. הם לא עשו עבודה טובה ולא רעה. יש שם כמה פיצ'רים מעניינים, ויש להם כמובן את ההומפייג' של ynet, שזה גם עמוד הבית שלי למרות שהוא מקדם את המתחרה. אבל בתחום הלוחות הם נכשלו. אני בטוח שגם הם יודעים שיש להם משהו לא בסדר בידיים".