באוקטובר 2004 הגיעה עו"ד יעל אלמוג לאולמה של השופטת זיוה הרמן-הדסי בבית משפט השלום בתל-אביב, כדי לשמוע את הכרעת הדין בתיק ניירות הערך שניהלה נגד יונתן קיי והורה ניר. זה היה תיק סבוך, שהתנהל במשך יותר מ-3 שנים, ועניינו טענה שהנאשמים, עובדים בחברת ההשקעות "אילנות בטוחה", ביצעו תרמית בניירות ערך.
אלמוג שימשה התובעת השנייה בתיק, לצד אבי פורת. אלא שביום הכרעת הדין מונה כבר פורת לשיפוט, ואלמוג ישבה לבדה על ספסל התביעה. ממולה התגודדו באי כוחם של הנאשמים, ובהם עורכי הדין אלון רון, דן שינמן ונווית נגב.
פסק-הדין נגמר בזיכוי, שסימל כישלון כואב ומר עבור התביעה הכללית. אלא שאלמוג לא הזעיפה פנים ולא הרכינה ראש. כשהשופטת הודיעה כי "הספק פועל תמיד לטובת נאשמים, ובשל כך הם מזוכים מהעבירות המיוחסות להם", נשמעו זעקות שמחה מספסל ההגנה. "באולם היתה שמחה גדולה", מתאר עד ראייה שנכח באולם, "היו חיבוקים ונישוקים גדולים. בניגוד לחלק מהתובעים שלוקחים קשה את הזיכוי, ראו עליה שהיא יכולה באיזשהו מקום להשתתף בשמחה. היא ראתה את ההתרגשות והשמחה העמוקה והרגישה שבמידה מסוימת היא יכולה להזדהות ולהיסחף בזה, ובאה לנשק בעצמה את עורכי הדין מההגנה".
דרך ארוכה עברה אלמוג מתפקיד נערת זוהר נוצצת, שהנחתה את תוכניות הטלוויזיה "תוסס" ו"אקשן", ועד למעמדה הנוכחי, כיועצת בכירה לראש רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, ומנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות. עד 2006 שימשה תובעת בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), וגם בתפקידה זה עסקה בעיקר בתיקי ניירות ערך.
כיום יש מי שמתאר את אלמוג כ"אשת הברזל" של שוק ההון, שלא זו בלבד שבחרה לעסוק בתחום הקשוח הזה, אלא שהיא גם מובילה קו מחמיר בהתנהלות של רשות ניירות ערך ומערכת אכיפת החוק, בכל הנוגע לרגולציה של שוק ההון והתחום התאגידי. "היא מניעה את הגלגלים במרץ לכיוון מחמיר", אומר עורך-דין בכיר בתחום, "ולפעמים מייצגת בבתי המשפט עמדה קשה, שבסופו של דבר לא מתקבלת".
כתבת תרבות בגל"ץ
אלמוג, 41, הבכורה מבין 3 אחיות, נולדה בבית הכרם בירושלים. אביה כלכלן, ואמה חדווה אלמוג עבדה שנים רבות כעורכת תוכניות בקול ישראל. אין פלא אפוא שאלמוג התגלגלה במסדרונות תחנת רדיו כבר בשירותה הצבאי. זה היה במסדרונות התחנה המתחרה, גלי צה"ל, שם שירתה כמפיקת חדשות וככתבת תרבות. החברים בתחנה קראו לה "מוגי", וזוכרים עד היום איך אלמוג, פריקית של התעמלות וספורט, הייתה מבצעת מתיחות רגליים בעת שהיתה משוחחת בטלפון, רגל אחת על השולחן הגדול שבמרכז החדר והאחרת אי שם בצדו השני של הדסק.
עם שחרורה הגישה במשך 4 שנים את תוכנית הטלוויזיה "תוסס" בערוץ 1, בתחילה ביחד עם תמיר קמחי ורווית פררה, ובהמשך לצד אמנון פישר, ירדן בר-כוכבא ואקי אבני. אחר-כך עברה להגיש את מגזין הקולנוע "אקשן" בטלוויזיה החינוכית בערוץ 2 הצעיר, התוכנית שהנביטה במסגרתה דמות שנכנסה לפנתיאון ההומור הישראלי - "לימור" של אורנה בנאי. אלמוג גם הייתה מועמדת להגיש את הקדם-אירוויזיון, אבל נפסלה לבסוף בטענה שהקול שלה ילדותי מדי. הקול, אגב, נשמע כך גם היום, אבל אלמוג - וגם הזירה המשפטית, מתברר - למדו לקבל אותו.
לרזומה ההגשה הטלוויזיונית שלה הוסיפה בהמשך את "סל בסלון" בערוץ הספורט, תוכניות בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק ומגזין ספורט אקסטרים בערוץ 10. בהמשך, קיבלה אלמוג הצעות להנחות שעשועונים, אבל החליטה להקדיש את זמנה לעיסוקים רציניים יותר. היא גם הצטלמה לכמה סרטי קולנוע - ובהם "צלקת", "זולגות הדמעות מעצמן" ו"אושר ללא גבול".
אחרי שחרורה הספיקה אלמוג לשמש בנוסף ככתבת וכעורכת תרבות במדור "גלריה" בעיתון "הארץ" במשך 3 שנים, ובמקביל למדה משפטים באוניברסיטת תל-אביב. את התואר השני כבר עשתה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. לשירות הציבורי היא הגיעה כשהתקבלה להתמחות אצל אחד, עו"ד מני מזוז, ששימש אז פרקליט במחלקת הבג"צים בפרקליטות.
אחרי ההתמחות החלה אלמוג לעבוד במחלקה המשפטית של רשות ניירות ערך, ואז נכנסה לעולם עבירות הצווארון הלבן. התיק הראשון שניהלה כתובעת היה נגד אפרים יונה, אחיו של הקבלן מרדכי יונה, שהואשם בשימוש במידע פנים. אלמוג הביאה להרשעתו.
אלמוג היא ספורטאית אובססיבית. בנעוריה הייתה אתלטית והתמחתה בריצות למרחקים ארוכים. מלבד מתיחות, אלמוג נוהגת לרכוב על אופניה ברחבי תל-אביב, כולל לעבודתה ובחזרה, ובימים אחרים היא מדוושת גם על אופני הרים בשטח. גם כשעבדה בפרקליטות, נהגה לרכוב לעבודה, וכן להופעותיה בבית המשפט. מלבד זאת היא גם שוחה, ובשלב מסוים נכנסה גם לשיגעון הטיפוס על קירות, ולחתירה בפארק הירקון. ויש לה גם שיגעונות אחרים - ציור, ריקוד. היא אפילו עסקה מעט בדוגמנות, כשהצטלמה להפקת אופנה ב"הארץ", אך סירבה להצעות לצלול לתחום.
הופעות אמוציונליות
5 שנים בילדותה, בין גיל 6 לגיל 11, חייתה אלמוג עם משפחתה בצ'ילה ובארגנטינה. יכול להיות שהשהות באמריקה הלטינית אחראית במידה מסוימת לטמפרמנט הסוער שלה. "יש מערבולות בחיי, אבל אני נוטה להשתלט עליהן", אמרה פעם, "יש לי מצבי רוח ואני שוקעת הרבה פעמים, אבל בסך הכול אני בן-אדם שמרים את עצמו והולך קדימה".
עורך דין מפורסם שעבד מולה, מתייחס לרגשנותה המוחצנת בבתי המשפט באופן מפורש יותר. "היא הייתה די אמוציונלית בהופעות שלה בבתי המשפט, וזה משתלב עם האופי האמנותי שלה. חלק מהיכולת במקצוע עריכת הדין היא לשלוט באלמנט האמוציונלי, להתרגז ולהתפרץ בצורה מבוקרת. וליעל פה ושם היו התפרצויות לא מבוקרות".
"אני אדם אמוציונלי", מאשרת אלמוג בראיון שהעניקה בעבר, "הרגשות אצלי משיגים בדרך-כלל את המחשבה. קורה אצלי הרבה שאני אומרת דברים ואחר-כך מתחרטת. זה לא חכם מצדי".
הטמפרטורות באולם במשפט עלו במפגש של אלמוג עם ד"ר יעקב וינרוט, ג'ינג'י חם מזג בעצמו. "זה לא שאין לה מזג חם", אומרת עו"ד נווית נגב, שהופיעה מולה בעצמה, "מי שייצג את גרינפלד בתיק קרדן היה וינרוט, ופה ושם היו ביניהם ויכוחים מעניינים, אבל תמיד בפן המקצועי. אחר-כך לא נותרו שום משקעים".
לעתים מזכירים לה גם בתוך אולמות המשפט את עברה התקשורתי. "הייתה פעם כתבה בעיתון עם צילום שלה מתקופת הטלוויזיה, והתייחסנו לזה באולם המשפט", נזכר עו"ד גיורא אדרת, "ופעם אחרת, במשפט אייזנברג, היא היתה צריכה לדחות דיון כדי לתת פרשנות בטלוויזיה. השופטת שאלה אותה 'מה לך ולטלוויזיה', ואז יעל סיפרה לה שהיא הופיעה בעבר ב'תוסס', וזה דבר שמלווה אותה. לדעתי", מוסיף אדרת, "העבר שלה הוא ערך מוסף. זה לא חלק מביש בעברה, היא לא מסתירה אותו".
לדברי עורך דין אחר, אלמוג דווקא משתדלת בכל כוחה להפריד בין הקריירות. "בחלק מהתקופה שבה היא הופיעה בבית המשפט היא היתה עדיין דמות תקשורתית, אבל זה לא הורגש באולם. היא עשתה הפרדה מוצלחת בין הרקע שלה לבין תפקידה כפרקליטה, והקפידה שלא ישייכו אותה לתחום התקשורתי". ולראיה - ד"ר יעקב וינרוט, שהופיע מולה בכמה תיקים, לא היה מודע לעיסוקה התקשורתי. "לא היה לי מושג שהיא שימשה דמות טלוויזיונית", הוא אומר, "זה מעולם לא עלה במשפטים, ואיש לא הזכיר את זה".
אלמוג אהבה להופיע בבתי משפט, ונהגה להתייחס להופעותיה קצת כמו אל תיאטרון. "מספיקה אינטונציה לא נכונה, תגובה לא מדויקת - והכול נופל", אמרה, "אני צריכה לתכנן כל מהלך ולבצע אותו נכון, לקרוא את הצד השני, להבין מול איזה שופט אני עובדת, ובתוך כל זה לתת את ההופעה הכי טובה שאני יכולה".
מצד שני, היא אמרה בעבר כי בשל ניסיונה הבימתי, "אין לי פחד קהל" גם בבואה לאולם בית המשפט. "נשאר אצלי רק המתח, שאופייני לכל פרקליט - לדייק, לא לטעות". כשחקנית חשבה שיש לה יתרון בגילום דמויות שיש בהן "תום סקסי", אך שהיא לוקה ב"סמכותיות, כוחניות ובגרות". רק שאלה בדיוק התכונות הדרושות לעורכת דין מצליחה. "אולי יהיו לי את התכונות האלה בעוד עשר שנים", היא אמרה בראיון בעבר. מאז חלפו 13 שנה.
ההישג המקצועי הגדול של אלמוג עד היום הוא תיק שלמה אייזנברג, שעליו עבדה במשך 6 שנים, בין 1999 ל-2005, כשבסופם שימשה פרקליטה ראשית בתיק מטעם המדינה. התיק עוסק בנושא אישור של עסקאות עם בעלי עניין. את תוצאת פסק-הדין הגדירה אלמוג כהישג גדול, אישי ומקצועי. ההישג היה מתוק במיוחד, בין היתר בשל העובדה שמול אלמוג הופיעה סוללת עורכי הדין המובילים במדינה בתחום עבירות הצווארון הלבן, שכללה בין היתר את דורי קלגסבלד, ליפא מאיר, יגאל ארנון, דוד ליבאי, גיורא אדרת, יעל גרוסמן ואחרים.
הרשעתו של אייזנברג היוותה תקדים כה מרעיש בתחום דיני שוק ההון, עד שבית המשפט המחוזי התבקש לבטל את הרשעתו בשל העמימות המשפטית ששררה בהגדרת המונח "עניין אישי" שבעטיו הורשע.
זיכויים מהדהדים
מצד שני, ספגה פרקליטות מיסוי וכלכלה בתקופה האחרונה שרשרת זיכויים מהדהדים, המטילים ספק בכוונתם של בתי המשפט לתת יד לקו המחמיר שנוקטת מערכת האכיפה כלפי שוק ההון. במובן מסוים, הזיכויים הללו מהווים מכה גם לקו המקצועי של אלמוג. בין היתר נציין את הזיכוי בתיק אופמת באפריל 2008, ואת הזיכוי בתיק אילנות בטוחה, ביולי אשתקד. אלמוג טיפלה בתיק אילנות בבית משפט השלום.
המפלה המתוקשרת מכולן הייתה הזיכוי המהדהד שחטפה הפרקליטות בתיק נגד איל-ההון החרדי יוסף גרינפלד, בעל השליטה בחברת "קרדן". בפברואר 2008 זיכה אותו בית משפט השלום מכל האישומים, ובערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי היא נחלה הצלחה מינורית בלבד - בדצמבר 2008 אושר הזיכוי, למעט סעיף אחד של שימוש במידע פנים בידי איש פנים. יצויין כי סעיף השימוש במידע פנים הוחזר לדיון בבית המשפט השלום.
אלמוג המשיכה לעסוק בתיק קרדן כתובעת גם לאחר שעזבה את פרקליטות מיסוי וכלכלה ומונתה לתפקידה ברשות ניירות ערך, בהתאם לאישור מיוחד שקיבלה ממאמנה לשעבר בהתמחות, מזוז. היא היתה המנוע שדחף להגשת ערעור על זיכוים של הדירקטורים ובעלי השליטה בקרדן. במשרד המשפטים הסבירו, שהיועץ המשפטי אישר לאלמוג להמשיך ולהופיע בתיק, בשל הידע הרב שצברה בפרשה.
"הקו שלה בתיק קרדן היה מוטעה וקיצוני", אומר קולגה, "וגם בפסק-הדין נמתחה עליה ביקורת עקיפה על דרך ניסוחו של כתב האישום. אבל לא נראה לי שהיא מחזיקה בקו יותר נוקשה מיתר הפרקליטים במיסוי וכלכלה". ופרקליט בכיר אחר מסכם: "תיק קרדן היה אבוד לגמרי, וסתם מנסים לפגוע בה כשאומרים שהיא נכשלה. המבקרים אותה עושים לה עוול גדול. אולי משום שהיא בחורה מצליחה ולא עלינו גם נאה, אז זו בכלל מצווה להטיח בה רפש".
פסגת דאבוס של רשות ניירות ערך
במסגרת מאמציה לארגון הכנס השנתי של הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך, שיתקיים בחודש יוני בתל-אביב, מצאה יעל אלמוג אפיק לשילוב יכולותיה הטלוויזיונית עם התשוקה המקצועית הנוכחית שלה. באתר האינטרנט המושקע של הכנס השנתי שילבה אלמוג סרטון וידיאו קצר בן כמה דקות, שבו היא מתארת באנגלית צחה - לבאי הכנס המכובדים - את מעלותיה התיירותיות של ישראל, משדרות רוטשילד בתל-אביב ועד העיר העתיקה בירושלים.
עיקר גאוותה של אלמוג בימים אלה איננו על סרטון הווידיאו, אלא על תוכנית הכנס, הכוללת, בסיוע קשריו הבינלאומיים של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כמה מבעלי התפקידים המובילים בכלכלה העולמית. בין היתר ישתתפו בכנס פול מקיולי מפימקו, מרטין וולף מה"פייננשל טיימס", לויד בלאקפיין מגולדמן סאקס, אדייר טרנר, יו"ר הבנק המרכזי הבריטי, מרי שפירו יו"רית רשות ניירות ערך של ארה"ב, וויליאם ברודסקי, יו"ר פדרציית הבורסות העולמית, וכן ראשי רשויות ניירות ערך של צ'ילה, ברזיל, הודו ואחרים.
את היוזמה להבאת הכנס לישראל הגה היו"ר לשעבר של רשות ניירות ערך, משה טרי. בחדרים סגורים ברשות מדברים על גודל ההישג שבאירוח הכנס בתל-אביב, במונחים המקבילים להבאת פסגת דאבוס לישראל. לא מדובר באירוע טקסי בלבד. מהמושבים ומהדיונים שיקוימו, הן בפורומים סגורים והן באלה הפתוחים לקהל, אמור להתגבש נייר עבודה שישמש בסיס לרגולציה חדשה, במטרה לאחד את הרגולציה בין המדינות החברות בארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך.
רזומה
* קריירה: בת 41, מנהלת בכירה ברשות ניירות ערך ומובילה בגיבוש מדיניותה.
* מגורים: נולדה בירושלים, ומתגוררת בתל-אביב. התגוררה בילדותה במשך כ-5 שנים בצ'ילה ובארגנטינה עם משפחתה.
* טלוויזיה: למדה שנתיים משחק מול מצלמה. הופיעה בסרט הקולנוע "אושר ללא גבול" בתפקיד אהובתו של אריאל זילבר.
* דוגמנות: הופיעה פעם אחת כדוגמנית מסלול בתצוגת אופנה של טובה'לה.
* שם חיבה: החברים בדסק גלי צה"ל המציאו לה כינוי חיבה - "מוגי".
* אופניים: נוהגת להגיע לעבודה כשהיא מדוושת באופניה.
* מודל לחיקוי: בוב דילן.