גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסך ההגבלים

כיצד הפרדה תאגידית בין חברות שקשורות זו בזו משליכה על תחולת דיני ההגבלים?

בישראל קיים מספר גדול של אשכולות חברות. כלומר, חברות הקשורות זו בזו ביחסי שליטה. השאלה המעניינת היא כיצד הפרדה תאגידית בין חברות שקשורות זו בזו (עם אמא או סבתא משותפת) משליכה, אם בכלל, על תחולת דיני ההגבלים העסקיים?

לדוגמה, האם יש לראות כל חברה, בת, נכדה, נינה ואחות, בקונצרן ענק כחלק בלתי נפרד מהקונצרן לכל דבר ועניין מבחינת דיני ההגבלים העסקיים?

התשובה הפשטנית לשאלה זו היא חיובית. ככלל, דיני ההגבלים העסקיים הם "עיוורים" למסך ההתאגדות. כלומר, המהות הכלכלית האמיתית, או השליטה המשותפת, הם הקובעים, ולא ההפרדה התאגידית בין גופים. אולם, לכלל זה יש כמה גוונים ויישומים בהקשרים שונים, שלא תמיד מקפידים עליהם בפסיקה כאשר מאזכרים את עקרון-העל של "הישות הכלכלית האחת".

אחד הסימפטומים החשובים של עיקרון על זה, למשל, הוא שהסדר בין חברה-אם לחברה-בת (כאשר החברה-האם מחזיקה בבת יותר מ-50% מהמניות או מהזכות למנות דירקטורים) לא יכול להיחשב כהסדר כובל על-פי חוק ההגבלים. זאת, גם אם ההסדר עלול לפגוע משמעותית בתחרות.-

הרציונל מאחורי כלל זה הקבוע בחוק עצמו, הוא שממילא אין אנו מצפים שתתקיים תחרות בין האם לבת וממילא, גם אם נאסור על הסדרים כובלים ביניהן, האם, השולטת בבת, תנהל את הבת בהתאם למה שמשיא את רווחיהן המשותפים.

אמנם רציונל זה איננו מתקיים בהכרח בכל מקרה ומקרה, אך הוא מתקיים במספר גדול מספיק של מקרים כדי להצדיק את הפטור האמור. גם אם לחברה-הבת יש בעלי מניות מיעוט, החפצים ביקרה של הבת בלבד, הרי שבדרך-כלל בעלי מניות אלה ישמחו לקדם פעולה של האם המפחיתה תחרות, שהרי הפחתת התחרות גם מגדילה לרוב את רווחי החברה-הבת עצמה. זאת, בתנאי שלא מדובר בפעולה כגון הדרת החברה-הבת מהשוק.

באותה הרוח, גם הסדר בין חברה לחברה הנשלטת על-ידה שליטה יומיומית, גם אם מדובר בשליטה דה-פאקטו, בהחזקה של פחות מ-50%, צריך להיות פטור מהדין האוסר על הסדרים כובלים. גם כאן חל אותו רציונל לפטור: חברה השולטת שליטה יומיומית בחברה אחרת, ממילא תוכל בדרך-כלל להשיג תוצאה אנטי-תחרותית ללא הסדר, באמצעות שליטה זו. ואכן, על-פי הפסיקה, גם הסדר בין חברה שולטת לחברה נשלטת הוא פטור, בתנאי שקיימת "מספיק" שליטה ובעלות בין החברות הללו.

דין דומה ראוי שיחול בהסדר בין שתי חברות-בנות (אחיות) של אותה אם, השולטת בהן שליטה יומיומית. כזה היה ההסדר בין תדיראן לטלרד, שנטען כי עשו הסדרים כובלים ביניהן, על אף שהציגו עצמן כמתחרות במכירת מרכזיות לבזק. שתי החברות היו בשעתן חברות-בנות של כור, כך שהכלל אמור היה לפטור את ההסדר. בכל זאת, ניהלה רשות ההגבלים העסקיים חקירה נגד ההסדר, והוגשה נגדו גם תובענה ייצוגית.

הפרדה תאגידית

שני ההליכים הללו הסתיימו בפשרות, עובדה התומכת בעיקרון שלפיו ייתכן שאין מדובר כאן בהסדר כובל אסור. אכן, זה נשמע נאיבי לצפות לתחרות בין שתי חברות-בנות בשליטתה הבלתי מעורערת של כור. אמנם חברות המצויות בשליטה משותפת, ובכל זאת מציגות עצמן כמתחרות, עשויות להימצא כמפירות נורמות אחרות, כגון אלה האוסרות על הטעיית צרכנים, אלה המונעות התנהגות שאינה תמת לב במכרז, וכו'. אך בכך אין כדי להפוך הסדרים בין חברות כאלה לכובלים.

שאלת ה"ישות הכלכלית האחת" עולה גם בהקשר נוסף - של הטלת אחריות על חברה שולטת בגין התנהגות של החברה הנשלטת.

כך, למשל, נשאלת השאלה אם כאשר חברה-בת שהיא בעלת מונופולין בשוק מסוים מפרה הוראות החלות על בעל מונופולין אזי ניתן להטיל אחריות בגין הפרה זו גם על החברה-האם?

אף שפרשנות מסוימת של החוק מאפשרת הטלת אחריות כזו, דווקא כאן היה ראוי, שלא כמנהג דיני ההגבלים העסקיים, לכבד את ההפרדה התאגידית ולהטיל אחריות על החברה-האם רק אם החברה האם כיוונה בפועל את ההתנהגות המפירה של הבת. אם ההתנהגות איננה תוצאת הכוונה של האם, ראוי לפטור את האם מאחריות, ולהטיל אותה רק על הבת.

בנוסף, יש להתעלם בדרך-כלל מן העיקרון של ה"ישות הכלכלית האחת" כאשר מדובר בפטור כלשהו שלה זכאית חוליה ספציפית בשרשרת השליטה. כך, למשל, אם חברה אחת שביצעה הסדר מסוים זכאית לפטור מכוח החוק או מכוח פטורי הסוג, אין זה אומר שכל חברה השייכת לקונצרן של אותה חברה פטורה גם היא.

כך, לדוגמה, כפי שנדון בפסיקה, התחייבות של חברה שמכרה עסק בשלמותו כלפי קונה העסק, כי המוכרת לא תתחרה בקונה, עשויה להיות פטורה מכוח החוק. אך התחייבות שלפיה גם חברות המצויות באותו הקונצרן של החברה המוכרת גם הן לא יתחרו בקונה, לא נהנית מאותו הפטור.

לעומת זאת, העיוורון של דיני ההגבלים העסקיים למסך ההתאגדות מתבטא מחדש, ובצורה קיצונית, בכל הנוגע לבדיקת חששות לפגיעה בתחרות, למשל אגב אישור עסקה או מיזוג, בזמן בדיקה אם חברה היא בעלת מונופולין, או בזמן בדיקה אם הסדר נהנה מפטור.

עיוורון למסך ההתאגדות

למשל, אם ספק מקבל בלעדיות מלקוח, במקרים מסוימים הסדר הבלעדיות יהיה פטור מכוח פטור הסוג להסדרי רכישה בלעדית, אם נתחי השוק של הצדדים אינם עולים על 30%. אולם אם הספק הוא בעל מניות מיעוט בספק מתחרה, עם זכות וטו לעניין התקציב של הספק המתחרה, או לעניין עסקי מהותי אחר, הספק ייראה כ"שולט" בספק המתחרה (על-פי ההגדרה הרחבה של "שליטה"), ואם נתחי השוק המצרפיים של שני הספקים עולים על 30%, הספק לא ייהנה מפטור הסוג האמור.

כך גם כאשר יביאו הסדר זה לקבלת פטור אצל הממונה על ההגבלים העסקיים. הממונה תיקח בחשבון את זכות הווטו האמורה תוך כדי אמידת פגיעתו המסתברת של ההסדר בתחרות. באופן דומה, אם פירמה מסוימת היא בעלת מונופולין בשוק מסוים, הדבר מחייב על-פי החוק להודיע לממונה על כל מיזוג של חברה זו עם חברה אחרת. אולם, גם כל חברה השייכת לאותו הקונצרן כמו בעלת המונופולין הנ"ל (בקשרי בעלות או שליטה של מעל 50%) מוכתמת גם היא כבעלת מונופולין לעניין זה, וכל מיזוג שלה אם חברה אחרת דורש הודעה לממונה, גם אם החברה המתמזגת כלל איננה בעלת מונופולין בשוק שלה. כלומר, כאשר מדובר בחששות לפגיעה בתחרות, העיקרון בדבר ה"ישות הכלכלית האחת" מוחל הן כאשר קיימת שליטה יומיומית בין גופים שונים, והן כאשר מתקיימת "שליטה" במובנה הרחב, לרבות, לעיתים, זכות וטו של בעל מניות מיעוט.

* הכותב, בעל תואר פרופסור, הוא מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?