לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי יבואני הרכב נתנו אשראי לחברות הליסינג. חדשה מעניינת זו מעוררת את השאלה כיצד דיני ההגבלים העסקיים צריכים להתמודד עם מתן הלוואה למתחרה. ככלות הכול, על אף שחברות הליסינג הן לקוח גדול של יבואני הרכב, הן גם מתחרות שלהם, שהרי הן מוכרות רכבים משומשים, ולקוחות רבים מתלבטים בין רכישת רכב משומש מליסינג לבין רכישת רכב חדש.
כאשר פירמה משמעותית בשוק מלווה הלוואה משמעותית למתחרה גדול שלה בשוק ריכוזי, יכולות לקרות שתי תופעות שליליות מבחינת הצרכנים. ראשית, המלווה עלול לחשוש להתחרות באופן אינטנסיבי מדי במקבל ההלוואה, מחשש שמקבל ההלוואה יקרוס, ולא יוכל להחזיר את ההלוואה.
שנית, מקבל ההלוואה עלול לחשוש להתחרות באופן אינטנסיבי מדי במלווה, אם למלווה יש שיקול דעת, מכוח הסכם ההלוואה, "להעניש" אותו בדרכים שונות, כגון דרישת פירעון מוקדם, הרעת התנאים, וכיוצא באלה. יתרה מזו, פעמים רבות, בתוך הסכם ההלוואה, יש סעיפים המאפשרים למלווה להשפיע בדרך מסוימת על פעילות מקבל ההלוואה. גם כאן מתעורר החשש שהמלווה ישתמש בכוחו זה כדי לגרום למקבל ההלוואה להתחרות פחות.
מחולל תחרות
עם זאת, יש להבחין גם בהקשר זה, כמו בהרבה הקשרים בהגבלים עסקיים, בין אפקטים העלולים לנפח את המחיר בשיווי משקל תחרותי של תחרות לא מושלמת, לבין אפקטים העלולים להקל על קרטל גלוי או סמוי. "קרטל סמוי" הוא שיווי משקל קרטליסטי ללא קומוניקציה, שנחשב על-פי הדעה המקובלת למותר כשלעצמו. אלא שפרקטיקות העלולות להקל על יצירתו או יציבותו של קרטל סמוי כזה, עלולות להיות אסורות.
כדי לבדוק אם פרקטיקה מסוימת יכולה להקל על קרטל סמוי או גלוי, יש לבדוק אם יש בה כדי להרתיע את מחולל/י התחרות בשוק מלהתחרות באופן אינטנסיבי. "מחולל תחרות" מוגדר כפירמה עם הרצון הגדול ביותר בשוק לסטות מקרטל סמוי או גלוי (בלשון פשוטה יותר - ה"רמי לוי" של השוק).
מבין האפקטים האנטי-תחרותיים שתוארו, רק האפקט האחרון, של יכולת המלווה להשפיע ישירות על התנהגותו התחרותית של מקבל ההלוואה, יכול להשליך על שיווי משקל תחרותי של תחרות לא מושלמת, ולנפח מחירים בשיווי משקל כזה. שאר האפקטים שצוינו לעיל הם של הקלה על קרטל סמוי או גלוי. בפרט כאשר יבואן רכב מלווה, למשל, לחברת ליסינג, יבואן הרכב עלול, בעקבות ההלוואה, פחות לרצות לסטות משיווי המשקל הקרטליסטי.
השפעה זו חמורה בפרט אם יבואן הרכב הוא "מחולל התחרות" בשוק, משום שאז יש בה כדי להגדיל את הסיכוי שקרטל סמוי יהיה יציב. אם, לעומת זאת, דווקא חברת הליסינג היא מחוללת התחרות, ההלוואה עלולה להקל על קרטל סמוי אם בתנאי חוזה ההלוואה יש מנגנון שיכול "להעניש" את חברת הליסינג על התנהגות תחרותית מדי. או אז, מחולל התחרות, הלוא הוא חברת הליסינג, פחות ירצה לחולל תחרות.
עם זאת, בהקשר האמור של מתן הלוואה על-ידי יבואני רכב לחברות הליסינג, ניתן לכאורה לטעון שהאשראי שמעניקים היבואנים לחברות יכול לעזור לבטל אפקט אנטי-תחרותי אינהרנטי אחר הענף: כיוון שחברות הליסינג הן לקוח משמעותי של יבואני הרכב, ייתכן שהיבואנים חששו להתחרות באופן עז ולהוריד מחירים ללקוחות סופיים, מחשש שזה "ירגיז" את חברות הליסינג.
מנגד, כאשר חברות הליסינג חייבות ליבואני הרכב כספים, החשש של היבואנים "לעצבן" את חברות הליסינג עשוי לקטון במידה מסוימת. עוד יצוין, כי בדרך כלל הלוואה מרתיעה מלווה מלהתחרות רק במידה שהתחרות האמורה כל-כך אגרסיבית עד שהיא עלולה לגרום למקבל ההלוואה לקרוס מבחינה פיננסית. הדבר שונה מהשקעה במניות של חברה מתחרה, שבה כל צעד תחרותי של המשקיע יכול לפגוע בערך השקעתו.
אמנם, בעת משבר כלכלי, החשש מקריסת פירמות עולה, ויחד עימו, החשש שהתנהגות תחרותית של הפירמה המלווה תהיה ה"קש" שדוחף את מקבל ההלוואה לקריסה אפשרית. מנגד, הלוואה בין מתחרים יכולה להרתיע את המלווה מהתנהגות טורפנית, שמטרתה להוציא מתחרים מן השוק. כיוון שהתנהגות טורפנית כזו יכולה לפגוע במבנה התחרותי של השוק בטווח הארוך. יש אם כך בהלוואה בין מתחרים, במקרים מסוימים, ברכה לתחרות, כאשר התנהגות טורפנית מסוג זה, ודווקא כלפי מקבל ההלוואה, הייתה בגדר חשש אמיתי.
פן נוסף המערב הלוואה שמשפיעה לרעה על צרכנים היא כאשר בנק מסוים, או גוף מוסדי אחר, מלווה לשתי פירמות הפועלות באותו השוק. אם לבנק או לגוף המוסדי המלווים, יש מכוח הסכם ההלוואה, יכולת להשפיע על ההתנהגות התחרותית של לפחות אחת מהפירמות מקבלות ההלוואה, הבנק ייטה להפעיל את השפעתו כך שהתחרות תהיה רכה יותר, כדי שהפירמות ירוויחו יותר, וכך הסיכוי להחזר ההלוואה גדל.
אפקט אנטי תחרותי
במקרה של בנק או גוף מוסדי אחר, שאינם מתחרים בשוק, ההשפעה האנטי-תחרותית של ההלוואה בהירה במיוחד. כאשר פירמה הפועלת בשוק מלווה למתחרה, כמו במקרה של יבואני הרכב וחברות הליסינג, התנהגות פחות תחרותית של המלווה אמנם מעלה את שווי החוב שחייבים לו, אך בד בבד עלולה לפגוע ברווחיו בשוק בטווח הקצר.
לעומת זאת, במקרה של בנק המלווה לשתי פירמות הפועלות באותו השוק, לבנק אין מה להפסיד מריכוך התחרות בין פירמות אלה. כיוון שכל האינטרסים שלו בהקשר זה ממוקדים בהשאת הסיכוי להחזר ההלוואה ולהמשך תשלומי ריבית שוטפים, הבנק יפעל, אם יוכל וככל שניתן, להפחתת התחרות בין מקבלי ההלוואות, הן על-ידי פעולות שיש בהן כדי לנפח את המחיר בשיווי משקל של תחרות לא מושלמת, והן על-ידי פעולות שיש בהן כדי להקל על קרטל סמוי.
מבחינה משפטית, אין מניעה לתקוף הלוואה שיש לה אפקט אנטי-תחרותי. אם ההלוואה ניתנת לגוף המנהל עסקים, הסכם ההלוואה הינו "הסדר" או "הסכם" בין "בני אדם המנהלים עסקים", כנדרש בחוק. אם הסכם זה גם עלול לפגוע בצרכנים, הרי שהוא מוכתר כהסדר כובל אסור. פעמים רבות כבר נפסק, שהסכם לא צריך לכלול מגבלה מפורשת על התנהגות איזשהו צד כדי להיות הסדר כובל. די שההסכם יספק תמריץ כלכלי להתנהגות העלולה לפגוע בתחרות.
* הכותב, בעל תואר פרופסור, הוא מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.