קמפיין רשות המים - הפרסומת המדוברת ביותר ברשת במהלך פסח

הנושאים העיקריים שעלו במסגרת ההתייחסות לקמפיין הם התייחסות להטלת האחריות על אזרחים לפתרון משבר המים שחוללה 30% מהיקף השיחה, הפניית אצבע מאשימה כלפי גורמים שונים, בטענה כי הם האחראים למשבר - מה שחולל 28% מהיקף השיחה, הצעות לפתרונות חלופיים לאלה שמציעה רשות המים, התייחסות "לרוע גזירות" החדשות שעומדת רשות המים להטיל והתייחסויות לקריאייטיב של הפרסומת.

30% מהיקף השיח על הקמפיין נסב סביב עצם הרעיון להטיל אחריות על אזרחים בפתרונות למשבר המים. בצורה כמעט גורפת (כ-95% מהפוסטים העוסקים בנושא), נטען כי האזרחים אינם האשמים ו/או אחראים למשבר המים ולא אליהם צריכה להיות מופנית האחריות לפתרון. לעומת זאת, כן מופנית אצבע מאשימה ברורה למוסדות השלטון.

28% מהיקף השיחה ברשת היה בנושא הגורמים האחראים למשבר. מתוכם, מעל 65% מאשימים את הממשלה והשרים במחדל, בעוד שרק כ-10% מאשימים את רשות המים. 25% נוספים מאשימים גורמים אחרים כגון "החקלאות", ייצוא החקלאות מישראל, והרשויות המקומיות.

23% מהשיחה ברשת דן בהצעות ייעול ופתרונות לסיום המשבר. מעל 45% ציינו את נושא ההתפלה כפתרון המדובר ביותר למשבר המים. אולם עלו גם נושאים נוספים כגון: מיחזור, שיפור תשתיות, הפסקת מים לירדן, הבאת מים מטורקיה ומיסים על צריכה מוגברת.

18% נוספים מהיקף השיחה ברשת דנים ב"גזרות" החיסכון במים, הנדרשות מן האזרחים (הגבלת זמן מקלחות, איסור על השקיית גינות, חלוקת שעוני חול וחסכמים לברזים).

הדיון בהגבלת זמן המקלחות עורר את השיחה הרבה ביותר (57% מהשיחה בנושא), בעוד שהדיון באיסור השקיית הגינות עורר 37% מהשיחה בנושא. יצוין, כי האיסורים וההגבלות מעוררים את התיסכול מאוזלת ידם של מקבלי ההחלטות לטפל בבעיית המים לפני שהפכה למשבר כה חמור.