תקדים: עובד מדינה שפורש זכאי לדמי הודעה מוקדמת בנוסף לדמי הסתגלות

ביה"ד הארצי קבע את התקדים בניגוד לעמדת מרכז השלטון המקומי והממונה על השכר באוצר ; מדובר בעובדי רשות מקומית שפוטרו במסגרת הליך הבראה ; המשמעות: אלפי עובדים ותיקים שפוטרו זכאים למענק נוסף

בית הדין הארצי לעבודה קבע, בפסיקה תקדימית, כי עובדי רשות מקומית שפוטרו במסגרת הליך הבראה זכאים לדמי הודעה מוקדמת בנוסף לדמי הסתגלות. זאת, בניגוד לעמדת מרכז השלטון המקומי והממונה על השכר באוצר.

מפסק הדין עולה כי הוא חל למעשה על רוב העובדים בשירות הציבורי, ולפיכך משמעותו היא שאלפי עובדים ותיקים שפוטרו זכאים למענק נוסף, העשוי להגיע לגובה שתי משכורות.

חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות קובעת כי עובד המועסק למעלה מ-5 שנים זכאי להודעה מוקדמת בת חודשיים (במקום חודש שמעניק החוק). בתקופה זו נמשכים יחסי עובד-מעביד, ואם העובד אינו עובד בה - הוא זכאי לפיצוי בגובה שכרו הרגיל.

במסגרת הסכם הבראה שגובש לעיריית לוד סוכם כי המפוטרים והפורשים יקבלו תנאים מועדפים, ובהם דמי הסתגלות בשיעור המפורט בחוזר מנכ"ל משרד הפנים.

הסתדרות המעו"ף טענה, באמצעות עו"ד זאב שצקי, כי עיריית לוד מפרה את התחייבויותיה בהסכם ההבראה, כשכללה בתוך חודשי ההסתגלות את חודשי ההודעה המוקדמת. לדבריה, חודשי ההודעה המוקדמת נועדו לאפשר לעובד לחפש מקום עבודה אחר, ואילו חודשי ההסתגלות הם הטבה שנועדה לעודד פרישת עובדים ולפצותם על כך שלא ימשיכו לעבוד עד גיל הפרישה.

תשלום נפרד

נשיאת בית הדין האזורי בתל-אביב, עליזה פוגל, קבעה כי מדובר בזכויות הנובעות ממקורות שונים ונפרדים, ולפיכך הן אינן חופפות. עיריית לוד עירערה וטענה, באמצעות עו"ד אמיר בירנבוים, כי רק עובדים שעבדו בתקופת ההודעה המוקדמת זכאים לשני התשלומים. אולם כשהעובד לא עבד בתקופת ההודעה המוקדמת, התשלום תמורתה נבלע בדמי ההסתגלות שהוא מקבל, משום שתכליתם זהה: לאפשר לעובד שהות להסתגל לתקופה בה לא יעבוד. העירייה הסתמכה על פסיקת בית הדין האזורי בבאר-שבע בעניין עיריית שדרות.

מרכז השלטון המקומי היה קיצוני מהעירייה, וטען כי בשום מקרה אין העובד הפורש זכאי לדמי הודעה מוקדמת ולדמי הסתגלות גם יחד. הממונה על השכר באוצר, שהתבקש להציג עמדתו, אמר כי בשירות הציבורי, רק עובד המיועד לפרישה שמעבידו ביקש ממנו שלא לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת זכאי לתשלום תמורתה בנוסף לדמי ההסתגלות - ולא יהיה בכך חריגת שכר. אולם, כשהעובד לא עבד מסיבה התלויה בו, הוא יקבל רק דמי הסתגלות.

השופט עמירם רבינוביץ, בהסכמת הנשיא סטיב אדלר והשופט שמואל צור, דחה את ערעור העירייה ואף את עמדת הממונה על השכר. "איני רואה מקום להבחנה בין תמורת ההודעה המוקדמת ל(בין) מתן הודעה מוקדמת בעין, לעניין הזכאות לחודשי ההסתגלות במצטבר איתה", קבע רבינוביץ.

הוא הוסיף כי "ניתן לשלול מתן הודעה מוקדמת בשל התנהגות העובד בנסיבות מסוימות על-פי הדין החל, לדוגמה בשל הפרת משמעת, אך לא כך הדבר במקרים הרגילים, בהם יהיה זכאי העובד להודעה מוקדמת או לתמורתה ולחודשי ההסתגלות גם יחד ובמצטבר". הוא ציין שעמדת הממונה על השכר נכונה רק במקרים כאלה או כאשר העובד סירב לעבוד בתקופה זו למרות דרישת המעביד.

השופטים קבעו עוד כי יש הסכמים בהם המונחים "הודעה מוקדמת" ו"חודשי הסתגלות" משמשים בערבובייה, אך בכל מקרה "כל אימת שמבקשים לכלול את תקופת ההודעה המוקדמת בתוך תקופת ההסתגלות, יש לציין זאת במפורש". (עס"ק 12/07).