פגישה שקיים לאחרונה גיל שויד, מייסד ומנכ"ל
צ'ק פוינט , עם אנשי תקשורת ואנליסטים בארה"ב, הניבה באופן לא צפוי דווקא תובנות מהתחום הקולינרי. שויד, שנמצא בסן פרנסיסקו לרגל כנס RSA לאבטחת מידע, מצא זמן לערוך פגישת עדכון אליה הוזמנו לא רק החשודים המיידיים, כמו עיתונאים ואנליסטים, אלא גם הבלוגר טום פורמסקי (Foremski) - מה שעשוי ללמד על פתיחותה של צ'ק פוינט גם לערוצי תקשורת ממוסדים פחות.
פורמסקי הוא עיתונאי לשעבר שסיקר חברות טכנולוגיה ב-Financial Times והחליט לפני מספר שנים לעזוב את העיתון ולהתחיל לכתוב על טכנולוגיה באופן עצמאי, באתר בשם "Silicon Valley Watcher", שהקים.
תורנות הכנת ארוחות בוקר
אתמול הוא פרסם בבלוג שלו, שמתפרסם גם באתר ZDNet.com, רשומה (פוסט) שבה פורטו הנושאים שעלו בפגישה עם שויד, והדגש בה, כאמור, לא הושם דווקא על ענייני אבטחה.
פורמסקי מזכיר כי צ'ק פוינט ביצעה עד כה חמש רכישות - האחרונה בהן הייתה חטיבת האבטחה של נוקיה - וכי תהליך האינטגרציה של כל חברה נרכשת מתחיל בביקור בן שבוע של נציגיה בישראל, לשם הכרת התרבות הארגונית של צ'ק פוינט. ומהי אותה תרבות ארגונית? ובכן, מסתבר שהיא סובבת בעיקר סביב עניינים קולינריים.
"מנהלים בכירים נדרשים להשתתף בתורנות של הכנת ארוחות בוקר לישיבות השבועיות", כותב פורמסקי, ומסתבר שהעובדים הבכירים בחברה מתחרים ביניהם על הגשת ארוחת הבוקר הטובה ביותר.
זו אינה התגלית הקולינרית היחידה של פורמסקי. לדבריו, עובדי צ'ק פוינט בישראל יכולים לבחור מדי יום בין משלוחי אוכל מאחת מתוך 15 מסעדות, כשלשם הגיוון בכל יום מתחלפת רשימת המסעדות. ובכל זאת, יש כאלה שמזמינים מנה מסוימת באופן קבוע. איך פורמסקי יודע את זה? כי "גיל (שויד) שם לב למה שאנשים אוכלים, במיוחד אם הם מזמינים את אותו הדבר כל יום".
פורמסקי מדגיש גם את חשיבות הישיבה המשותפת בארוחת הצהריים, ומוסיף שבחדרי האוכל במטה צ'ק פוינט בישראל יש מקום ל-400 איש, והחברה משתדלת ליצור אווירה דומה גם בשאר המקומות בהם היא פעילה. אם אתם מעוניינים להתקבל ביום מן הימים לעבודה בחברה, כדאי שתתחילו לשנן את ה"חוק מספר אחת" שלה: "אם אתה במסעדה עם קולגות, אתה לא יכול להזמין מנה זהה לזו שהזמין חברך".
"הישראלים רועשים"
הרשומה של פורמסקי מפרטת גם את ההיגיון שמאחורי המבנה של משרדי צ'ק פוינט בישראל, שאינם בנויים בצורה של אופן ספייס. מסתבר שלפני המעבר למשרדים החדשים בתל אביב, ערכה החברה סקר בקרב עובדיה וגילתה שהם מעדיפים לעבוד בחדרים של עד שלושה אנשים. "הישראלים יכולים להיות רועשים", מסביר פורמסקי, "הם אוהבים להביע את דעותיהם ומתערבים בשיחות של אחרים".
לפעילות העסקית של החברה מתייחס פורמסקי באופן תמציתי יותר. הוא כותב שלמרות הירידות בשוויין של חברות לצ'ק פוינט אין הרבה הזדמנויות לרכישה, והחברה מחפשת חברות שיש להן מאות ולא עשרות לקוחות. צ'ק פוינט מספקת פתרונות לאבטחת אינטרנט ומידע, ולדבריו הסיכונים הגדולים ביותר לחברות נובעים מפרצות אבטחה שאינן מתגלות.
עניין נוסף שעולה בקטע נוגע לעובדה שצ'ק פוינט היא חברה ציבורית משנת 1996. פרומסקי התרשם כי מבחינתו של שויד "להיות חברה ציבורית זה לא כל כך רע. ההתעסקות עם משקיעים פרטיים גרועה יותר". את הרשומה חותם פורמסקי באנקדוטה על עובד החברה לשעבר, שחזר בתשובה וכתב מכתב התנצלות לשויד. במכתבו הוא התוודה ש-30% מזמן העבודה שלו התבזבז על משחקים באינטרנט ועניינים אישיים. הוא ביקש משויד לסלוח לו על גניבת זמן מהחברה, ושויד אכן סלח.